ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת שירה של אתר ישיבה בירושלים עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש הלכה פסוקה

ערך הרב סיני לוי

אל תשליכנו

מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
לחץ להקדשת שיעור זה
מקרה
הלכה פסוקה
הרה"ג דוב ליאור
1 - אחריות לווה על פרעון ההלואה לאחר שנתן המחאה
2 - נזק תוך כדי בדיקת קנייה של אופנוע
3 - שטר שנכתב שלא כדין ובסופו היה קניין
טען עוד
אימה של גב' הסל עלתה לישראל בגיל 90, מתוך אהבה רבה לארץ הקודש . סמוך להגעתה לארץ חיפשה ביתה, מקום בו תוכל האם לשהות באופן מכובד. המקום שנמצא הוא בית האבות "חמדת הארץ". המקום נבחר בשל קרבתו למקום מגוריה של התובעת, ולאחר בחינת המקום והתאמתו לצרכיה של האם. טרם ההגעה לארץ, נקבע סכום חודשי. לאחר תקופה קצרה, נחתם חוזה ע"י הגב' הסל. גב' הסל מודה כי ניתנה לה האפשרות לעיין בחוזה ולחתום עליו ביישוב הדעת. על פי תנאי החוזה בכל מקרה יש לשלם את התשלום שנקבע עד סוף החודש, גם במקרה של פטירה.

ביום ה-4 לינואר, שילמה הגב' הסל את הסכום הנדרש עבור חודש ינואר כולו. לצערנו, באותו יום, לאחר מספר שעות בהן חשה ברע, נפטרה האם באופן פתאומי. בסך הכל, שהתה האם במקום כחמישה עשר חודשים. גב' הסל ואמה היו שבעות רצון מהטיפול שקיבלה.
לאחר השבעה, פנתה התובעת, ובקשה החזר של חלק מהסכום ששילמה עבור חודש ינואר. בתחילה נאמר לה שהדברים יבחנו. לאחר מכן, השיב מנהל בית האבות, שאין מקום להשבת הסכום.

גב' הסל טוענת שמגיע לה החזר חלקי של הכסף ששולם עבור חודש ינואר, מהסיבות הבאות:
1. החוזה הוא "חוזה אחיד", הכפוף לחוק חוזים אחידים והתנאי הקובע תשלום עד סוף החודש בכל מצב הוא תנאי מקפח - שעל פי החוק בטל.
2. לטענתה, בשעה שחתמה על החוזה, לא עמדו בפניה באופן חופשי אפשרויות אחרות. שכן, כיון שאימה כבר שהתה במקום ומדובר באשה מבוגרת ביותר, קשה היה לשנות את מקומה.
3. מבחינה מוסרית אין זה ראוי, שאדם משלם על שירות שלא קיבל בפועל. אימי שהתה אומנם מספר ימים באותו חודש, אך רובו ככולו, לא השתמשה בשירותים של המקום. מבחינת לפנים משורת הדין זה לא מוסרי.
התובעת מבקשת החזר של סכום השווה למחצית עלות הימים שנותרו עד סיום חודש ינואר.

לטענת בית האבות, מה שנחתם מחייב. בנוסף, לתנאי המדובר יש הגיון רב. ההגיון אומר, שגם אדם שעוזב משלם עד סוף החודש, כיון שברוב המקרים החדר לא מתמלא עד תקופה מסוימת. גם במקרה דנן, החדר לא הושכר במהלך חודש ינואר. עוד הוא אומר, כי בשבעה מדליקים נר זכרון בחדר הנפטר, וכך נעשה גם כאן.

לפנים משורת הדין, ולכבודה של הנפטרת, אותה הוא מעריך מאוד במיוחד בשל אהבתה המיוחדת לארץ ישראל, הוא נכון להשיב לגב' הסל חמישית מהעלות החודשית ששולמה ב-4 לינואר.

דיון
במקרה של אונס שמחמתו שוכר אינו יכול להשתמש במושכר, נחלקו הדעות בין הראשונים: לדעת הרשב"א גם אם השוכר נפטר לבית עולמו, חוב השכירות נשאר על מכונו, ולדעת מהר"ם השוכר פטור במקרה של אונס.
הבית יוסף1 הביא את המחלוקת והכריע באופן ברור כרשב"א שמוציאים מהשוכר את דמי השכירות גם במקרה אונס.
לעומת זאת, הרמ"א2 הביא את המחלוקת והכריע ללכת אחר המוחזק. בנדון דידן, התשלום לחודש ינואר כבר שולם, על כן הנתבע מוחזק.
היה מקום לומר, שכל הדיון והכרעת הפוסקים לעיל, מתייחסת דווקא לשכירות רגילה - שם אנו אומרים, ששכירות כמכר, דהיינו שהקונה ששילם, כבר קנה את הבית לתקופה וממילא גם אם מת - עדיין הוא צריך לשלם את התמורה. אך תשלום לבית אבות, אינו שכירות מקום בלבד, אלא תשלום עבור שירותים שונים שלא ניתנו בפועל לנפטרת. לאור זאת, יש לדון את המקרה כמי ששכר פועלים ובסוף לא נזקק לשירותם3.
אך, בנדון דידן, יש סעיף מפורש הקובע שהתשלום הוא עד סוף החודש בו נפטר הדייר. בית הדין דוחה את טענת התובעת, שנאלצה לחתום על החוזה, ועל כן הוא לא תקף. שכן, פעמים רבות חתימה על חוזה נובעת ממסגרת אילוצים כזו או אחרת, אך אין בכך כדי למנוע את תוקף ההתחיבות אותה מקבל אדם על עצמו. על כן באופן עקרוני, החוזה תקף.

יש מקום לדון, האם לחוק החוזים, יש תוקף מדין תקנת בני המדינה. שכן, הוא נועד להתמודד עם בעיה קשה, בה אנשים נאלצים לחתום על חוזים שאין להם כל יכולת לקיים בעניינם משא ומתן. אך בענייננו, גם אם מדובר בחוזה אחיד, וגם אם לחוק חוזים אחידים מעמד מחייב על פי ההלכה, התנאי הקובע תשלום עד סוף החודש אינו תנאי מקפח. שכן, תשלום עבור יחידות זמן שלמות, במקרה זה חודש, הוא רגיל והגון בחיי המסחר. דרך זו מאפשרת תכנון מראש של הצדדים לכלכל את צעדיהם. כמו כן, כפי שאמר מנהל בית האבות, בדרך כלל יש פער זמנים בין עזיבת אדם פלוני, לכניסתו של אחר שנמצא ברשימת המתנה.
חיוב על פי יחידת זמן של חודש, נראה סביר גם בהיבט של ההגינות והיושר, למרות שלדאבון לב, האם שהתה רק ארבעה ימים במהלך חודש ינואר. השהיית פינוי החדר, כשהדבר מתאפשר, עד לאחר השבעה, הוא לרצון הנפטר והמשפחה. לפיכך, נמצא שנעשה שימוש בחדר עוד כשבעה ימים. בנוסף כאמור, במהלך השבעה הודלק בחדר גם נר נשמה - ומסתבר שגם זה לרצון המשפחה.
הסכמתו של מנהל בית האבות להשיב סכום של כחמישית מהעלות החודשית היא לפנים משורת הדין, וראויה להערכה. יש לקבוע שקבלה זו בפני בית הדין מחייבת, על פי הסמכות שניתנה לבית הדין לפסוק גם לפשרה.

החלטה
בית הדין נותן תוקף של פסק מחייב, להסכמת בית האבות, להשיב כחמישית מהעלות החודשית.
____________________________________________________________

1 חו"מ ס' שיב, סע' כב
2 חו"מ ס' שלד, סע' א
3 נושא רחב שלא נצרך לפסק דין זה
עוד בנושא הלכה פסוקה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל שאלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il