ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
אימה של גב' הסל עלתה לישראל בגיל 90, מתוך אהבה רבה לארץ הקודש . סמוך להגעתה לארץ חיפשה ביתה, מקום בו תוכל האם לשהות באופן מכובד. המקום שנמצא הוא בית האבות "חמדת הארץ". המקום נבחר בשל קרבתו למקום מגוריה של התובעת, ולאחר בחינת המקום והתאמתו לצרכיה של האם. טרם ההגעה לארץ, נקבע סכום חודשי. לאחר תקופה קצרה, נחתם חוזה ע"י הגב' הסל. גב' הסל מודה כי ניתנה לה האפשרות לעיין בחוזה ולחתום עליו ביישוב הדעת. על פי תנאי החוזה בכל מקרה יש לשלם את התשלום שנקבע עד סוף החודש, גם במקרה של פטירה.
ביום ה-4 לינואר, שילמה הגב' הסל את הסכום הנדרש עבור חודש ינואר כולו. לצערנו, באותו יום, לאחר מספר שעות בהן חשה ברע, נפטרה האם באופן פתאומי. בסך הכל, שהתה האם במקום כחמישה עשר חודשים. גב' הסל ואמה היו שבעות רצון מהטיפול שקיבלה.
לאחר השבעה, פנתה התובעת, ובקשה החזר של חלק מהסכום ששילמה עבור חודש ינואר. בתחילה נאמר לה שהדברים יבחנו. לאחר מכן, השיב מנהל בית האבות, שאין מקום להשבת הסכום.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
123 - תחרות צילום א'
124 - אל תשליכנו
125 - חלון הזדמנויות, ב'
טען עוד
1. החוזה הוא "חוזה אחיד", הכפוף לחוק חוזים אחידים והתנאי הקובע תשלום עד סוף החודש בכל מצב הוא תנאי מקפח - שעל פי החוק בטל.
2. לטענתה, בשעה שחתמה על החוזה, לא עמדו בפניה באופן חופשי אפשרויות אחרות. שכן, כיון שאימה כבר שהתה במקום ומדובר באשה מבוגרת ביותר, קשה היה לשנות את מקומה.
3. מבחינה מוסרית אין זה ראוי, שאדם משלם על שירות שלא קיבל בפועל. אימי שהתה אומנם מספר ימים באותו חודש, אך רובו ככולו, לא השתמשה בשירותים של המקום. מבחינת לפנים משורת הדין זה לא מוסרי.
התובעת מבקשת החזר של סכום השווה למחצית עלות הימים שנותרו עד סיום חודש ינואר.
לטענת בית האבות, מה שנחתם מחייב. בנוסף, לתנאי המדובר יש הגיון רב. ההגיון אומר, שגם אדם שעוזב משלם עד סוף החודש, כיון שברוב המקרים החדר לא מתמלא עד תקופה מסוימת. גם במקרה דנן, החדר לא הושכר במהלך חודש ינואר. עוד הוא אומר, כי בשבעה מדליקים נר זכרון בחדר הנפטר, וכך נעשה גם כאן.
לפנים משורת הדין, ולכבודה של הנפטרת, אותה הוא מעריך מאוד במיוחד בשל אהבתה המיוחדת לארץ ישראל, הוא נכון להשיב לגב' הסל חמישית מהעלות החודשית ששולמה ב-4 לינואר.
דיון
במקרה של אונס שמחמתו שוכר אינו יכול להשתמש במושכר, נחלקו הדעות בין הראשונים: לדעת הרשב"א גם אם השוכר נפטר לבית עולמו, חוב השכירות נשאר על מכונו, ולדעת מהר"ם השוכר פטור במקרה של אונס.
הבית יוסף1 הביא את המחלוקת והכריע באופן ברור כרשב"א שמוציאים מהשוכר את דמי השכירות גם במקרה אונס.
לעומת זאת, הרמ"א2 הביא את המחלוקת והכריע ללכת אחר המוחזק. בנדון דידן, התשלום לחודש ינואר כבר שולם, על כן הנתבע מוחזק.
היה מקום לומר, שכל הדיון והכרעת הפוסקים לעיל, מתייחסת דווקא לשכירות רגילה - שם אנו אומרים, ששכירות כמכר, דהיינו שהקונה ששילם, כבר קנה את הבית לתקופה וממילא גם אם מת - עדיין הוא צריך לשלם את התמורה. אך תשלום לבית אבות, אינו שכירות מקום בלבד, אלא תשלום עבור שירותים שונים שלא ניתנו בפועל לנפטרת. לאור זאת, יש לדון את המקרה כמי ששכר פועלים ובסוף לא נזקק לשירותם3.
אך, בנדון דידן, יש סעיף מפורש הקובע שהתשלום הוא עד סוף החודש בו נפטר הדייר. בית הדין דוחה את טענת התובעת, שנאלצה לחתום על החוזה, ועל כן הוא לא תקף. שכן, פעמים רבות חתימה על חוזה נובעת ממסגרת אילוצים כזו או אחרת, אך אין בכך כדי למנוע את תוקף ההתחיבות אותה מקבל אדם על עצמו. על כן באופן עקרוני, החוזה תקף.
יש מקום לדון, האם לחוק החוזים, יש תוקף מדין תקנת בני המדינה. שכן, הוא נועד להתמודד עם בעיה קשה, בה אנשים נאלצים לחתום על חוזים שאין להם כל יכולת לקיים בעניינם משא ומתן. אך בענייננו, גם אם מדובר בחוזה אחיד, וגם אם לחוק חוזים אחידים מעמד מחייב על פי ההלכה, התנאי הקובע תשלום עד סוף החודש אינו תנאי מקפח. שכן, תשלום עבור יחידות זמן שלמות, במקרה זה חודש, הוא רגיל והגון בחיי המסחר. דרך זו מאפשרת תכנון מראש של הצדדים לכלכל את צעדיהם. כמו כן, כפי שאמר מנהל בית האבות, בדרך כלל יש פער זמנים בין עזיבת אדם פלוני, לכניסתו של אחר שנמצא ברשימת המתנה.
חיוב על פי יחידת זמן של חודש, נראה סביר גם בהיבט של ההגינות והיושר, למרות שלדאבון לב, האם שהתה רק ארבעה ימים במהלך חודש ינואר. השהיית פינוי החדר, כשהדבר מתאפשר, עד לאחר השבעה, הוא לרצון הנפטר והמשפחה. לפיכך, נמצא שנעשה שימוש בחדר עוד כשבעה ימים. בנוסף כאמור, במהלך השבעה הודלק בחדר גם נר נשמה - ומסתבר שגם זה לרצון המשפחה.
הסכמתו של מנהל בית האבות להשיב סכום של כחמישית מהעלות החודשית היא לפנים משורת הדין, וראויה להערכה. יש לקבוע שקבלה זו בפני בית הדין מחייבת, על פי הסמכות שניתנה לבית הדין לפסוק גם לפשרה.
החלטה
בית הדין נותן תוקף של פסק מחייב, להסכמת בית האבות, להשיב כחמישית מהעלות החודשית.
____________________________________________________________
1 חו"מ ס' שיב, סע' כב
2 חו"מ ס' שלד, סע' א
3 נושא רחב שלא נצרך לפסק דין זה
איך ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
הלכלוך הקדוש
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
