ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
אימה של גב' הסל עלתה לישראל בגיל 90, מתוך אהבה רבה לארץ הקודש . סמוך להגעתה לארץ חיפשה ביתה, מקום בו תוכל האם לשהות באופן מכובד. המקום שנמצא הוא בית האבות "חמדת הארץ". המקום נבחר בשל קרבתו למקום מגוריה של התובעת, ולאחר בחינת המקום והתאמתו לצרכיה של האם. טרם ההגעה לארץ, נקבע סכום חודשי. לאחר תקופה קצרה, נחתם חוזה ע"י הגב' הסל. גב' הסל מודה כי ניתנה לה האפשרות לעיין בחוזה ולחתום עליו ביישוב הדעת. על פי תנאי החוזה בכל מקרה יש לשלם את התשלום שנקבע עד סוף החודש, גם במקרה של פטירה.
ביום ה-4 לינואר, שילמה הגב' הסל את הסכום הנדרש עבור חודש ינואר כולו. לצערנו, באותו יום, לאחר מספר שעות בהן חשה ברע, נפטרה האם באופן פתאומי. בסך הכל, שהתה האם במקום כחמישה עשר חודשים. גב' הסל ואמה היו שבעות רצון מהטיפול שקיבלה.
לאחר השבעה, פנתה התובעת, ובקשה החזר של חלק מהסכום ששילמה עבור חודש ינואר. בתחילה נאמר לה שהדברים יבחנו. לאחר מכן, השיב מנהל בית האבות, שאין מקום להשבת הסכום.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
123 - תחרות צילום א'
124 - אל תשליכנו
125 - חלון הזדמנויות, ב'
טען עוד
1. החוזה הוא "חוזה אחיד", הכפוף לחוק חוזים אחידים והתנאי הקובע תשלום עד סוף החודש בכל מצב הוא תנאי מקפח - שעל פי החוק בטל.
2. לטענתה, בשעה שחתמה על החוזה, לא עמדו בפניה באופן חופשי אפשרויות אחרות. שכן, כיון שאימה כבר שהתה במקום ומדובר באשה מבוגרת ביותר, קשה היה לשנות את מקומה.
3. מבחינה מוסרית אין זה ראוי, שאדם משלם על שירות שלא קיבל בפועל. אימי שהתה אומנם מספר ימים באותו חודש, אך רובו ככולו, לא השתמשה בשירותים של המקום. מבחינת לפנים משורת הדין זה לא מוסרי.
התובעת מבקשת החזר של סכום השווה למחצית עלות הימים שנותרו עד סיום חודש ינואר.
לטענת בית האבות, מה שנחתם מחייב. בנוסף, לתנאי המדובר יש הגיון רב. ההגיון אומר, שגם אדם שעוזב משלם עד סוף החודש, כיון שברוב המקרים החדר לא מתמלא עד תקופה מסוימת. גם במקרה דנן, החדר לא הושכר במהלך חודש ינואר. עוד הוא אומר, כי בשבעה מדליקים נר זכרון בחדר הנפטר, וכך נעשה גם כאן.
לפנים משורת הדין, ולכבודה של הנפטרת, אותה הוא מעריך מאוד במיוחד בשל אהבתה המיוחדת לארץ ישראל, הוא נכון להשיב לגב' הסל חמישית מהעלות החודשית ששולמה ב-4 לינואר.
דיון
במקרה של אונס שמחמתו שוכר אינו יכול להשתמש במושכר, נחלקו הדעות בין הראשונים: לדעת הרשב"א גם אם השוכר נפטר לבית עולמו, חוב השכירות נשאר על מכונו, ולדעת מהר"ם השוכר פטור במקרה של אונס.
הבית יוסף1 הביא את המחלוקת והכריע באופן ברור כרשב"א שמוציאים מהשוכר את דמי השכירות גם במקרה אונס.
לעומת זאת, הרמ"א2 הביא את המחלוקת והכריע ללכת אחר המוחזק. בנדון דידן, התשלום לחודש ינואר כבר שולם, על כן הנתבע מוחזק.
היה מקום לומר, שכל הדיון והכרעת הפוסקים לעיל, מתייחסת דווקא לשכירות רגילה - שם אנו אומרים, ששכירות כמכר, דהיינו שהקונה ששילם, כבר קנה את הבית לתקופה וממילא גם אם מת - עדיין הוא צריך לשלם את התמורה. אך תשלום לבית אבות, אינו שכירות מקום בלבד, אלא תשלום עבור שירותים שונים שלא ניתנו בפועל לנפטרת. לאור זאת, יש לדון את המקרה כמי ששכר פועלים ובסוף לא נזקק לשירותם3.
אך, בנדון דידן, יש סעיף מפורש הקובע שהתשלום הוא עד סוף החודש בו נפטר הדייר. בית הדין דוחה את טענת התובעת, שנאלצה לחתום על החוזה, ועל כן הוא לא תקף. שכן, פעמים רבות חתימה על חוזה נובעת ממסגרת אילוצים כזו או אחרת, אך אין בכך כדי למנוע את תוקף ההתחיבות אותה מקבל אדם על עצמו. על כן באופן עקרוני, החוזה תקף.
יש מקום לדון, האם לחוק החוזים, יש תוקף מדין תקנת בני המדינה. שכן, הוא נועד להתמודד עם בעיה קשה, בה אנשים נאלצים לחתום על חוזים שאין להם כל יכולת לקיים בעניינם משא ומתן. אך בענייננו, גם אם מדובר בחוזה אחיד, וגם אם לחוק חוזים אחידים מעמד מחייב על פי ההלכה, התנאי הקובע תשלום עד סוף החודש אינו תנאי מקפח. שכן, תשלום עבור יחידות זמן שלמות, במקרה זה חודש, הוא רגיל והגון בחיי המסחר. דרך זו מאפשרת תכנון מראש של הצדדים לכלכל את צעדיהם. כמו כן, כפי שאמר מנהל בית האבות, בדרך כלל יש פער זמנים בין עזיבת אדם פלוני, לכניסתו של אחר שנמצא ברשימת המתנה.
חיוב על פי יחידת זמן של חודש, נראה סביר גם בהיבט של ההגינות והיושר, למרות שלדאבון לב, האם שהתה רק ארבעה ימים במהלך חודש ינואר. השהיית פינוי החדר, כשהדבר מתאפשר, עד לאחר השבעה, הוא לרצון הנפטר והמשפחה. לפיכך, נמצא שנעשה שימוש בחדר עוד כשבעה ימים. בנוסף כאמור, במהלך השבעה הודלק בחדר גם נר נשמה - ומסתבר שגם זה לרצון המשפחה.
הסכמתו של מנהל בית האבות להשיב סכום של כחמישית מהעלות החודשית היא לפנים משורת הדין, וראויה להערכה. יש לקבוע שקבלה זו בפני בית הדין מחייבת, על פי הסמכות שניתנה לבית הדין לפסוק גם לפשרה.
החלטה
בית הדין נותן תוקף של פסק מחייב, להסכמת בית האבות, להשיב כחמישית מהעלות החודשית.
____________________________________________________________
1 חו"מ ס' שיב, סע' כב
2 חו"מ ס' שלד, סע' א
3 נושא רחב שלא נצרך לפסק דין זה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
