ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רועי בן נעמה
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: (דברים פרק כד, ט)
הרבה ארועים מכוננים עבר עם ישראל במדבר עד אשר הגיע לארץ ישראל. מדוע אם כן מצוה אותנו התורה לזכור דוקא מקרה פרטי של אשה, חשובה ככל שתהיה, אשר נכשלה בחטא אשר ניתן למצוא בקלות חטאים חמורים ממנו בהרבה?
מסמיכות הענין לפסוק "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת" מסיק הרמב"ן כי "לפי דעתי שהיא מצות עשה ממש, כמו זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ ח), זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים (שם יג ג), זכור את אשר עשה לך עמלק (להלן כה יז), כולם מצוה, אם כן גם זה כמותם. והיא אזהרה מלדבר לשון הרע, יצוה במצות עשה שנזכור העונש הגדול שעשה ה' לצדקת הנביאה..." כלומר הזכירה המכוונת היא זכירת איסור לשון הרע והעונש הניתן עליו - הצרעת. אולם עדיין יש לשאול מדוע בחרה התורה להציג לנו את איסור סיפור לשון הרע דוקא בדמותה של מצווה לזכור?
ומה מקום יש להשוות את זכירת השבת, לאיסור לשון הרע שם העיקר לכאורה הוא להמנע בפועל מדיבור מזיק?
אור החיים הקדוש כותב כי משמעות הסמיכות של זכירת מעשה מרים לאיסור מחיקת וטשטוש סימני הצרעת הנכלל בפסוק "השמר בנגע הצרעת" היא כי כאשר אנו מטפלים בלשון הרע עלינו לטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטומים שלה. לשם הבנת שורש הבעיה עלינו לחזור לרגע בריאת העולם בכלל והאדם בפרט:
כאשר נברא האדם נברא הוא עם כח הדיבור אשר הוא הנותן לו את משמעותו ויחודיותו: "ויהי האדם לנפש חיה" מתרגם אונקלוס "לרוח ממללא". חיותו של האדם היא יכולת הדיבור שבו. כח הדיבור אינו דבר ממנו צריך להשמר ולהזהר, אלא בו טמונה יכולתו של האדם להתעלות. אמת, ישנם בעלי חיים אשר יכולים להעביר מסרים כאלו ואחרים מאחד לשני, אולם היכולת להעביר רעיונות מורכבים מאדם לאדם, היא המאפשרת לאדם לחשוב בחשיבה מופשטת, היא הנותנת לאדם את היכולת להתקדם ולהתעלות מחוץ לנסיונו ולידיעתו האישית, היא היוצרת את הזכרון הלאומי. היא המאפשרת לדבר על אנושות מתפתחת ומתעלה, על קירבת א-לקים ועל תשובה של העולם כולו למקורו. מבלי הדיבור המורכב והמשמעותי ההתפתחות היתה מתבצעת כמו אצל בעלי החיים בדרך של ברירה הטבעית ותו לא.
כאשר האדם מדבר לשון הרע האדם לוקח את הכח העצום הזה ומשתמש בו לרע, במקום לקדם - הוא נסוג, במקום להתעלות - הוא מדרדר, במקום לבנות - הוא הורס. הרס זה אינו משפיע רק על האדם עצמו או על זולתו. הרס זה משפיע על המציאות כולה המתדרדרת עם האדם ומתרחקת ממטרתה ומא-לקיה.
המנעות מלשון הרע אינה רק התרחקות מנזק אלא קשורה היא לכל העשיה החיובית המתרחשת בעולם ואת עשיה זו יש לזכור ולהזכיר. איסור לשון הרע אם כן אינו אלא הצד השני של המטבע לכל העשיה החיובית המוטלת עלינו לעשות עם הדיבור ולכן נזכר הוא בצורה של מצות זכירה. האתגר הגדול במצות לשון הרע אם כן אינו רק מה לא לומר אלא מה כן לומר: כיצד ניתן לקדם נושא, לשכנע, לדחוף למימושה של אג'נדה, לתמוך במועמד מסויים וכדומה, וזאת באמצעות דיבור בונה ויעיל אשר אינו מציג את הצדדים השליליים שבדברים בהם איננו מעוניינים, אלא את הצדדים החיוביים אותם אנו באים לבנות.
ענג שבת (306)
הרב אורי סדן
41 - הדיבור כאתגר
42 - אחדות עם ישראל
43 - עונג שבת לפרשת כי תצא
טען עוד
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
תהיו חמים!
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
