ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- ליקוטים ג
- סעודה וברכות הנהנין
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
תכליתן של הברכות היא, לזכור תמיד את בורא העולם, המשגיח בכל עת על בריותיו. על ידי הברכות אנו חוזרים ונזכרים שה' אינו שוכן רק בגנזי מרומים, אלא כל דבר ודבר שישנו בעולם מתחייה ומתקיים על ידי הניצוץ האלוקי שבו. וכל אירוע ואירוע שמתרחש בעולם יש לו משמעות רוחנית ומגמה אלוקית שצריך להכירה. לכן, כשקורה לאדם מאורע משמח, עליו לתת שבח והודאה לה' ולברך 'שהחיינו'. לעומת זאת, אם חלילה קורה לו אסון, גם זה בהסכמה אלוקית, ואע"פ שלא תמיד אנו מבינים את עומק העניין, מכל מקום צריך להאמין ולדעת שה' הוא דיין אמת, וכל הנהגותיו בצדק, ולכן מברכים: "ברוך דיין האמת".
הידיעה הזו, שה' מנהיג את העולם, והכל בא ממנו ובהשגחתו, נותנת ערך לכל הארועים שבחיים. כשהאדם זוכה בדבר משמח, שמחתו עמוקה יותר, משום שלא באה במקרה אלא מידי ההשגחה האלוקית. וגם אם, חס וחלילה, פגע בו אסון, יש לו יותר כח לקבל אותו כאשר הוא יודע, שיש לאסון הזה איזו משמעות. האמונה, שה' משגיח על העולם, מאירה את החיים אפילו בעת צרה, משום שהמאמין יודע, שאף אם כעת הוא לא מבין איזה טובה תצמח מהרעה, מכל מקום הוא יודע שכל מה שה' עושה בעולם, בסופו של דבר, הכל לטובה. אבל מי שאינו מאמין, אין לו אלא את צרתו, והעצב נוקב וחודר בליבו ללא תרופה ומשמעות.
שהחיינו והטוב והמטיב
שתי ברכות תקנו לנו חכמים על קניית דברים חדשים ומשמחים: האחת היא "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", והשניה "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הטוב והמטיב". ההבדל ביניהם הוא זה: בכל עת שהשמחה נוגעת לאדם אחד בלבד - עליו לברך 'שהחיינו', אולם כשהשמחה משותפת לשני אנשים ומעלה, הרי שהשמחה גדולה יותר, ולפיכך הם מברכים עליה את ברכת 'הטוב והמטיב'. לכן, זוג שקונה לעצמו, למשל, תנור חימום או תנור אפיה, שולחן, כסאות או מיטות, וכן כל דבר הקשור לצורכי הבית, הואיל והשמחה נוגעת לשניהם במשותף, עליהם לברך 'הטוב והמטיב'. אבל אדם בודד שקונה לעצמו אותם הדברים מברך 'שהחיינו'. וכן על קניית בגד חדש: שמלה, מכנסיים, חולצה או כל בגד אחר ששמחים בו, מברכים ברכת 'שהחיינו'. ואע"פ שגם הבעל שמח בזה שיש לאשתו שמלה חדשה, מכל מקום השמחה המוחשית נוגעת לאשה, ולכן היא לבדה תברך ברכת 'שהחיינו'.
זכייה בפיס וקבלת ירושה
אדם שזכה בפרס בהגרלה של מפעל הפיס, צריך, כמובן, להודות לה' ולברך. ואין הכוונה כאן לזכייה הגדולה, אלא אפילו אדם שזכה בכמה מאות שקלים והוא שמח בזה, צריך לברך. מה שצריל לברר הוא האם יברך 'שהחיינו' או 'הטוב והמטיב'? אם הוא רווק, או שהוא נשוי אך הוא ואשתו מנהלים חשבונות נפרדים, הואיל והכסף שייך לו לבדו, עליו לברך 'שהחיינו'. אבל אם הכסף נכנס לחשבונם המשותף של בני הזוג, מאחר שהשמחה היא של שניהם, יש לברך עליה 'הטוב והמטיב'.
כמו כן אדם שקיבל בירושה כסף או רכוש, צריך לברך. ואף על פי שהיה מעדיף שקרובו ישאר בחיים ולא לירש את כספו, מכל מקום הברכה היא על התועלת שמגיעה לו מהירושה, שהיא עצמה עובדה משמחת שאי אפשר להתעלם ממנה. לכן על פטירת קרובו יברך 'ברוך דיין האמת', ולאחר מכן, כשיקבל את הירושה, יודה לה' ויברך גם 'שהחיינו'. גם במקרה הזה, אם הוא יורש יחיד יברך 'שהחיינו', ואם מספר אנשים מחלקים ביניהם את הירושה, יברכו 'הטוב והמטיב'. ואם יש רק יורש אחד והוא נשוי ואב לילדים, נראה שאם הירושה נכנסת לחשבון המשותף לו ולאשתו, יברכו 'הטוב והמטיב', הואיל וגם היא שותפה מלאה בשמחה. אבל אם הירושה נתקבלה לחשבונו הפרטי של היורש ללא שותפות עם בת זוגו, אף שמן הסתם גם היא תהנה בעקיפין מהירושה, מכל מקום יברך 'שהחיינו', משום שמבחינה עקרונית הכסף שייך רק לו, ואולי באמת לא תהנה ממנו כלל (שו"ע או"ח רכג, ב; מ"ב סק"ט; באו"ה ד"ה אין).
מתנה
הזכרנו כבר את ההבדל בין ברכת 'שהחיינו' לברכת 'הטוב והמטיב', שכל זמן שהשמחה משותפת לשני אנשים ומעלה, מברכים 'הטוב והמטיב', וכשהשמחה שייכת לאדם אחד בלבד, מברכים 'שהחיינו'. למשל, אשה שקנתה לעצמה שמלה חדשה, מברכת עליה 'שהחיינו', ולמרות שגם בעלה שמח בכך, מכל מקום השמחה הממשית שלה לבדה. אבל המעניין הוא, שאם הבעל קנה לאשתו את השמלה כמתנה, למרות שרק האשה תלבש את השמלה, לדעת השולחן ערוך (או"ח רכג, ה) תברך 'הטוב והמטיב'. הסיבה לכך היא, שעל ידי שהבעל העניק את המתנה לאשתו, הפך להיות שותף פעיל וממשי בשמחה, ולכן תברך 'הטוב והמטיב', וכן הדין לגבי כל מתנה שאדם נותן לחברו, המקבל יברך 'הטוב והמטיב'.
אמנם יש שחלקו על כך וסברו, שהואיל ואין לנותן המתנה הנאה גשמית ממשית, אין הוא שותף מלא להנאה, ולכן על המקבל לברך 'שהחיינו' (מ"ב רכג, כא). במצב כזה, מקבל המתנה רשאי לבחור כיצד לברך, 'שהחיינו' או 'הטוב והמטיב', מפני שבשתי הברכות יצא ידי מצוות ההודאה לה'.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה ללמוד גמרא?
שיא השיאים בפסח!
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
