ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השימוש המקובל בניב זה הוא הקרוב ביותר למשמעותו המקורית, ואומרים זאת על מטרה מסוימת שהיא ניתנת להשגה : "לכן משתדל ד"ר הרצל בכל כוחו להראות ולהוכיח כי מדינת היהודים לא בשמים היא, כי קרוב אלינו הדבר מאוד" (אחד העם, הקונגרס ויוצרו).
משמעויות אחרות של הניב נגזרות מהסיפור על מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע בנוגע לתנורו של עכנאי. חכמים לא אבו לקבל הוכחות נסיות מכיוון שלא בשמים היא, ועל חכמים לפסוק הלכה בלי התערבות מלמעלה , ואין משגיחין בבת קול (בבא מציעא נט:).
לכן גם אליהו הנביא לא יכול לשנות הלכה ע"י נבואה : "אם יבא אליהו ויאמר היתר ואיסור אין תלוי בו דלא בשמים היא" (שו"ת חיים ביד סימן א), ובודאי שאין פוסקים לפי הקבלה כנגד כל הפוסקים : "עם כל הכבוד לרבינו האר"י ז"ל, עטרת בראש כל אדם, אנן קי"ל לא בשמים היא, ומהיכא תיתי להניח דברי הפוסקים המפורסמים, ולתפוס דברי האר"י ז"ל, כהלכה למשה מסיני" (שו"ת יביע אומר חלק ב - אורח חיים סימן כה). מאותו הטעם אי אפשר להכשיר ספר תורה שנעשה לו נס, ולומר שהנס מוכיח את כשרותו (שו"ת רביד הזהב סימן א), וגם בדברי חלומות אין להשגיח מאותה סיבה: "ואין אנו צריכים לחלומו של רבינו יעקב הצדיק ממרוייש זצ"ל ולא לפתרונו ששאל ע"י שאלת חלום, ואין משגיחין בדברי חלומות דקיי"ל לא בשמים היא" (שבולי הלקט, סי' קנו).
מקור נוסף שאין להשגיח בו הוא הנכתב בעיתון : "הנה כבר איפסקא הלכה אין משגיחים בבת קול כי לא בשמים היא וכו' ואף כי קלא אילן וקול עלה נידף מכותב הצייטונג (העיתון) הכי שקר אחת לבד נמצא שם" (שו"ת יהודה יעלה חלק א - יורה דעה סימן קנז).
התורה אינה בשמים אלא אצל גדולי התורה (שו"ת הרשב"א חלק ג סימן ז). לכן פוסקים הלכה לפי הוכחות הלכתיות : "דעתי בזה היא בראיות ברורות, ולא שמענו ראיות על דעתו, ולא בשמים היא, וכי נניח תלמוד ערוך ונלך אחר דברים חלושים בלא שום ראיה" (שו"ת יכין ובועז חלק א סימן ה).
ענג שבת (308)
הרב אורי סדן
45 - מציאות של "עקידה"
46 - לא בשמים היא
47 - שליח ציבור מיוחד לתפילת נעילה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
