ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- ליקוטים ג
- סעודה וברכות הנהנין
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
כשם שישנה מצווה לברך על כל דבר מאכל שאדם אוכל, כך גם ישנה מצווה לברך על ריח טוב. בעצם הכלל הוא, שעל כל הנאה שאדם נהנה בעולם הזה, עליו לתת שבח והודאה לבורא; ואדם שנהנה מהעולם ללא ברכה, תוך התעלמות ממי שנתן את הכח והחיים לכל אותם דברים מהנים, נחשב על פי חז"ל כמי שגוזל את הקב"ה ואת העולם (ברכות לה, א). שהרי העולם כולו שייך לריבונו של עולם שבראו ומקיימו, ומן הסתם לכל דבר בעולם ישנו תפקיד, ואדם שנוטלו ללא רשות, הרי הוא פוגע בהרמוניה הכללית של העולם, ונחשב גוזל. אבל אם הוא מברך ומכיר טובה לקב"ה, הוא נחשב כנוטל רשות. ויתר על כן, הברכה עצמה נחשבת גילוי שם ה' במדרגה הרבה יותר גבוהה מעצם קיומו של אותו דבר מהנה.
לא רק כשאוכלים ונהנים הנאה גשמית צריך לברך, אלא אף בשעה שנהנים הנאה רוחנית יותר, מופשטת יותר - צריך לברך. וכמו שנאמר: "כל הנשמה תהלל יה הללויה" (תהלים קנ, ו); ושואלת הגמרא, איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו? והתשובה: זה הריח. מכאן שגם על ריח טוב ומהנה צריך לשבח ולהודות לה' (ברכות מג, ב). אמנם, ישנן הנאות שלא תקנו עליהן ברכה, כמו למשל על שמיעת קול נעים, או רחיצה במים חמים. והסיבה לכך היא, שהתנאי ההכרחי לברכה, שמשהו יכנס אל תוכו של האדם. הריח הוא אכן הדבר הרוחני ביותר שעדיין נכנס ממש לתוך גופו של האדם. אבל קול נעים או רחיצה, אלו הנאות שאינן נכנסות לגופו של האדם, ועל כן אין מברכים עליהן.
ראוי לשים לב לעוד נקודה, שלא כמו ברכות הנהנין השייכות לאכילה, אין ברכה לאחר ההנאה מהריח. וזאת מפני שלאחר ההנאה מהריח נסתלק התענוג, ולא נשאר ממנו כלום בתוך גופו של האדם. אבל לאחר אכילה - נשאר המזון בקיבה ובמעיים, והוא מקיים ומחזק את הגוף. לכן רק לאחר אכילה ישנה ברכה אחרונה, אבל לאחר הנאת הריח, אין מברכים ברכה אחרונה (שו"ע או"ח רטז, א; מ"ב סק"ד).
סוגי ברכות הריח
קיימים חמישה סוגים של ברכה על הריח, וכל ברכה מתאימה לסוג מסויים של ריח. והכל תלוי בחומר שממנו יוצא הריח:
א. אם מדובר במין ריח המופק מעצים, יש לברך עליו: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא עצי בשמים".
ב. על מין ריח המופק מעשבים, מברכים: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא עשבי בשמים". עשב הוא מין צמח הגדל כל שנה מחדש, ובסוף עונתו נובל ומת. ואילו עץ הוא מין צמח שהגזע שלו נשאר קיים באדמה במשך יותר משנה, וכל שנה מוציא ענפים נוספים.
ג. כשיש פרי המפיץ ריח נעים, ואדם רוצה להריחו ולהנות ממנו, יברך: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הנותן ריח טוב בפירות".
ד. על שמן אפרסמון קבעו חכמים ברכה מיוחדת, כדי לשבח את ארץ-ישראל. שמן אפרסמון הוא הנקרא בלשון המקרא צֹרי, והוא שרף הנוטף מעצי הקטף, שחותכין את העץ ומקלפין אותו, ויוצא ממנו שמן אפרסמון. ומפני שהעצים שמוציאים מהם את שמן האפרסמון גדלים בעיקר בארץ-ישראל, קבעו חכמים לשמן אפרסמון ברכה מיוחדת והיא: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא שמן ערב".
ה. אם החומר המפיק את הריח, איננו לא מעשבים ולא מעצים ולא מפירות, כמו למשל מין ריח המופק מחיות או מחומרים סינטטיים, מברכים עליו: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא מיני בשמים".
ברכת "בורא מיני בשמים" שונה מכל שאר ברכות הריח, בזה שהיא עולה בדיעבד לכל סוגי הריח. לדוגמה, אדם שטעה וברך על מין עץ "בורא עשבי בשמים", לא יצא ידי חובתו, והוא צריך לחזור ולברך "בורא עצי בשמים". אבל אם ברך על מין עשב או על מין עץ "בורא מיני בשמים", יצא ידי חובה. והסיבה לכך היא, שכל מיני הריח כלולים במיני בשמים, ולכן בכל עת שאדם מסופק ואיננו יודע מה צריך לברך, יברך "בורא מיני בשמים", שבזה הוא ודאי יוצא ידי חובתו (שו"ע רטז, ב).
ריח טוב שאין מברכים עליו
אף שהלכה פסוקה היא, שעל כל דבר שאדם נהנה בעולם הזה, עליו לתת ברכה לה', ולכן גם מי שנהנה מריח טוב, מצווה עליו לברך, מכל מקום, ישנם מקרים שגם על דבר שריחו טוב, אין לברך.
נזכיר כמה דוגמאות לכך. באופן כללי אדם המריח בושם ונהנה ממנו, מברך "בורא מיני בשמים", אבל על בושם של אשה שאיננה אשתו, אסור לו לברך. ואפילו אם בקבוק הבושם שלה מונח על השולחן, אסור לו להריח אותו, וקל וחומר שאסור לו לברך עליו. הטעם לכך הוא, החשש שאם אדם יריח בושם של אשה זרה, עלול להיווצר אחר כך ביניהם קשר מופרז שיגרום לתקלות קשות. לכן באו חכמים והניחו סייגים מפני קרבת יתר שבין גברים לנשים, ובין הסייגים הוא שאסרו להריח בושם של אשה זרה, ולברך עליו (שו"ע או"ח ריז; מ"ב שם טז, יז) 1 .
גם על בשמים המשמשים לעבודה-זרה - אסור לברך, מפני שאסור לאדם להנות מדבר של עבודה-זרה, שנאמר: "ולא ידבק בידך מאומה מן החרם". וברור שגם אם בטעות אדם הריח בשמים כאלה, אסור לו לברך עליהם (שו"ע ריז, ו). נסיים בדוגמה נוספת: אין מברכים על ספריי ריחני שנועד להפגת ריחות רעים, למשל כזה שמשתמשים בו בחדרי השרותים, או תרסיס נגד ריח של זיעה. וזאת מפני שהחומרים הללו לא נועדו לתת ריח טוב, אלא למנוע ריח רע, ועל זה אין לברך. אבל בושם שעיקר תכליתו היא לתת ריח טוב, יש לברך עליו את ברכת הריח (שו"ע ריז, ב).
כיצד מברכים על הריח
הברכה שתקנו חכמים על הריח הטוב, באה להסב את תשומת לבנו גם לדברים הדקים והעדינים שבעולם. לא רק אוכל נחשב לדבר מהנה שמברכים עליו, אלא אף ריח נעים וטוב הוא תענוג שכדאי לשים אליו לב, ואדם שנהנה ממנו, צריך לברך. הדרך המומלצת לברך את ברכת הריח היא כך: לאחוז בעשבים או בענפים הריחניים ביד ימין, לברך ואח"כ להריח. והטעם לכך, כי על ידי אחיזתם ביד ניתן להריחם בצורה הטובה ביותר, ולכל עניין שבקדושה יש להעדיף את יד ימין על יד שמאל. אבל, כמובן, אין זו חובה, וגם במקרה שאין אפשרות לאחוז בדבר הריחני, יש לברך עליו. לדוגמה, אם אדם עובר בשדה שגדלים בו עשבים ריחניים, מצווה עליו לברך "בורא עשבי בשמים". ואם אדם עבר ליד מקום שנערכת בו מסיבה, והמקום מקושט בעצי בשמים, עליו לברך "בורא עצי בשמים", אף שאינו אוחז בהם בידו.
כדאי להוסיף עוד הלכה: יכול להיות מקרה שאדם יברך בבת-אחת חמש ברכות על הריח. אם מביאים לפניו ענפי עץ ריחני, עשבים ריחניים ובושם ממין סינטטי, עליו לברך עליהם שלוש ברכות: לקחת תחילה את הענף ולברך עליו "בורא עצי בשמים", לאחר מכן את העשב ולברך עליו "בורא עשבי בשמים", ולבסוף את הבושם הסינטטי ולברך עליו "בורא מיני בשמים". ואם יהיו לפניו גם פירות ריחניים, יברך עליהם ברכת "הנותן ריח טוב בפירות". ואם גם שמן אפרסמון, יברך: "בורא שמן ערב" (שו"ע רטז, י; מ"ב לט). אדם שאינו יודע מאיזה חומר מופק הבושם שלפניו, יברך מספק "בורא מיני בשמים", מפני שברכה זו כוללת את כל סוגי הריחות, אבל לכתחילה, עדיף לברך על כל מין ומין את הברכה המתאימה לו ביותר (שו"ע רטז, ב; מ"ב לט).
עוד מהלכות הריח
אדם הנכנס לחנות של בשמים, צריך לברך "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא מיני בשמים". ואם היו שם סוגים שונים של בשמים: מעשבים, מעצים ומחומרים סינטטיים, והוא מעוניין להנות מריחו של כל אחד בפני עצמו, יברך על כל מין את הברכה המיוחדת לו, ולאחר מכן לא יברך שוב כל זמן שהייתו שם. ואפילו אם יצא מהחנות למשך זמן קצר ודעתו לחזור - לא יברך כשיחזור לחנות, כי בברכה הראשונה שברך בבוקר, כבר יצא ידי חובתו. אבל אם יצא מהחנות למשך זמן ארוך, או יצא לעשות איזה עסק, או להתפלל, אזי כשיחזור ויריח, עליו לברך שנית, מפני שהיה הפסק בין הברכה שברך בבוקר להנאה העכשווית שיש לו מהריח. וכן הדין לגבי אדם שמריח טבק וברך עליו "בורא מיני בשמים", כל זמן שהוא ממשיך ברציפות להריחו, לא יברך שוב. אבל אם הפסיק לזמן משמעותי להריח את הטבק, ולאחר מכן חזר להריחו, מצווה עליו לברך שוב (שו"ע ריז, א; מ"ב שם).
שאל אותי אדם שאלה מוזרה: אדם שנהנה מאוד להריח בנזין, האם עליו לברך בשעת הרחתו? עניתי שאינו מברך, משום שבטלה דעתו אצל כל אדם, שכן מברכים רק על דבר שנחשב בעל ריח טוב בעיני רוב העולם, עד שרגילים לקחתו כדי להריחו (עיין רמ"א רטז, יד). בהקשר לזה כדאי להזכיר דין מעניין: אדם המריח פולי קפה חמים, לפני או אחרי טחינתם, והוא נהנה מריחם, מצווה עליו לברך ברכה. ומאחר שפולי הקפה הם מין פירות, צריך לברך על ריחם: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הנותן ריח טוב בפירות".
^ 1 נראה שגם על ריח היוצא מעישון מקטרת אין מברכים. והטעם הוא, שחכמי הרפואה קבעו, שהעישון מזיק לבריאות, ובמקרים מסוימים, אף עלול לגרום למחלה קטלנית. ואין ראוי לברך על דבר שאסור לעשות משום ההלכה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
