פרו ורבו | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
יעדי הבית היהודי

קטגוריה משנית

מדורים
רביבים

4 דק' קריאה

לא מקרה הוא שהמצווה הראשונה שנזכרה בתורה היא פרייה ורבייה, שנאמר (בראשית א, כח): "ויברך אותם אלקים ויאמר להם אלקים פרו ורבו ומלאו את הארץ". עובדה זו מצביעה על כך שזו המצווה הבסיסית והראשונית שבכל המצוות. כל כך גדולה מצווה זו עד שהושוותה למצוות תלמוד תורה (עיין מגילה כ"ז ע"א, בית שמואל אה"ע א', ט"ו-ט"ז) כיון שעל ידי שתי מצוות אלו אנו נעשים שותפים עם הקב"ה בהוספת חיים לעולם.

נישואים מאוחרים
"ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה... לאישה" (בראשית כה, כ). וקשה, מדוע דחה יצחק אבינו את נישואיו עד לגיל מאוחר כל כך? עוד יותר קשה, שעל פי חז"ל (רש"י כח, ז) יעקב אבינו הלך לחרן לשאת אישה רק כשהיה בן ששים ושלוש, ועוד התעכב ארבע עשרה שנה בבית מדרשו של עבר, ועוד עבד שבע שנים, כך שלמעשה התחתן בגיל שמונים וארבע. וכי לא ידעו אבותינו הקדושים את דברי חז"ל (קידושין כט, ב): "עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי יישא אישה, כיוון שהגיע לעשרים ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו"?

אלא שלבנות משפחה שממנה יצמח עם ישראל זה לא דבר פשוט. לא מדובר בהמשך רציף של מה שהיה עד אז, אלא בהתחלה חדשה. לשם כך נצטרכו להרבה הכנות, ולכן נתעכבו. גם היום, לאנשים הרגילים קל להתחתן. הם נשענים על ההכנות של אבותינו הקדושים, ומכוחם הם ממשיכים לבנות את שלשלת משפחות ישראל. לעומתם, יש אנשים מיוחדים, בעלי כשרונות חדשים, שכדי להוציא את כוחותיהם אל הפועל הם נצרכים להרבה הכנות, ולהרבה סייעתא דשמייא.

בת שעברה גיל ארבעים
מעשה ברווק מבוגר שהכיר בחורה למטרת נישואין, ועוד לפני שנפגשו אמרו לו כי הבחורה בת ארבעים. ועתה, אחר שהחליט להתחתן עימה, התחיל להסתפק אולי לא תוכל ללדת ילדים, ואולי מפני שחובתו לקיים מצוות "פרו ורבו" אסור לו להתחתן עימה. האם עליו לבטל את השידוך או לקיימו?

במסכת בבא בתרא (קיט, ב) מובאת מימרא על פיה אישה שכבר החלה ללדת בגיל עשרים יכולה להמשיך ללדת גם אחר גיל ארבעים, אבל מי שלא נישאה לפני גיל ארבעים, שוב לא תלד. ורק לצדקניות כבנות צלפחד נעשה נס וילדו. לפי זה הורה החתם סופר (ו, מז) לרווק שהתקשר עם רווקה שעברה את גיל הארבעים, ורוצה להיפרד ממנה, שייפרד כדי שיוכל להוליד ילדים, ויפצה אותה על עגמת הנפש שגרם לה. לעומתו, בשו"ת האלף לך שלמה (ט') סבר שאם כבר התחייב לשאתה לאישה, עדיף שיישאנה ולא יפר את דברו. וזאת מפני שאין ודאות שלא תלד, ואין זה נחשב נס גדול שתלד, ולכן אפשר להתפלל שתלד. ועוד העלה אפשרות, שאולי אם הרהרה במחשבות של נישואין יכולה ללדת גם אחר גיל ארבעים (עיין אוצר הפוסקים א, ה). למעשה אין הכרעה, וכל אדם שמסתפק מוטב שיתייעץ עם רב שמכיר אותו היטב. כי מי יודע, אולי אם לא יתחתן עימה לא ימצא אישה אחרת כלבבו.

הקפאת ביציות
מתחילה חשבתי שאולי כיום, לאחר השתכללות הרפואה, גם מי שעברה את גיל הארבעים תוכל ללדת. והנה נתפרסם מחקר מקיף באמריקה, שרק שלושה עד חמישה אחוזים מהנשים שעברו את גיל הארבעים מצליחות להרות. כלומר, המציאות הביולוגית לא נשתנתה מאז ימי התלמוד. גם מבחינה טכנולוגית עדיין לא נמצא פתרון טכנולוגי להקפאת ביציות. אמנם זרע ניתן להקפיא, ולעיתים יש בכך תועלת רבה (ובתנאי שהדבר ייעשה על פי ההלכה). למשל, מי שעומד לפני הקרנות כנגד סרטן שעלולות לפגוע ביכולתו להוליד, יוכל על ידי הקפאת זרע להוליד מזרעו גם אחר כך. כפי הנראה, בעז"ה, בשנים הקרובות יימצא פתרון טכנולוגי גם להקפאת ביצית. בחורה שעוד לא מצאה לעצמה חתן בגיל שלושים וחמש, תוכל אז להוציא ביציות משחלותיה, וכשתתחתן תוכל להוליד על ידי אותן הביציות.

עצה טובה ממכון 'פועה'
התייעצתי עם ראש מכון 'פועה', ידידי הרב מנחם בורשטיין שליט"א, אחד מגדולי הרבנים שהתמחו בענייני הלכה ורפואה, במיוחד בתחום הפוריות. לדבריו, על ידי ייעוץ נכון, שניתן לקבלו בחינם במכון 'פועה', אפשר להגדיל מאוד את הסיכויים להרות אחרי גיל ארבעים. עוד הוסיף, כי כבר מגיל עשרים ושמונה ישנה ירידה מסוימת בפריון, ומגיל שלושים ושבע לערך מתחילה ירידה משמעותית יותר. לכן, למרות שההדרכה הכללית לכלות צעירות שטרם הצליחו להרות, שלא יפנו לבדיקות לפני תום שנה מנישואיהן - מכל מקום, לנשים שהגיעו לגיל שלושים ושבע ועומדות להינשא, מומלץ לפנות לייעוץ עוד לפני נישואיהן, כדי להגביר את סיכוייהן ללדת לפני שיהיה מאוחר. עם זאת, גם אחר כך אין להתייאש לפני ייעוץ, כי עד לגיל חמישים ואחת עוד אפשר לפעמים לעזור.

על כל זה ועוד ניתן להתייעץ עם הרבנים והמומחים של מכון 'פועה' ללא תשלום בטלפון: 6515050 02. גם מי שנמצא בהליכי השתדכות עם בחורה מבוגרת יכול לבוא עם הבחורה ולקבל הערכה על סיכויי הפוריות.

נחמת עקרים
אחת הסיבות שהיו האמהות עקרות היא שקל ללדת ילדים רגילים, שאינם נדרשים לחדש דברים משמעותיים בעולם. אבל, שלאברהם ושרה ייוולד בן שייעקד על גבי המזבח וייסד דרך בעבודת ה', זהו דבר חדש ומהפכני. מחסומים ומעצורים רבים עמדו בדרכם. ורק לאחר ששיברו את כל המחיצות בתיקון מידותיהם ובתפילותיהם, נפתחו השערים, ונולד להם יצחק. וכן היה עד שנולד יעקב, וכן היה עד שנולד יוסף. לעיתים המעצורים קשים כל כך, עד שזוג מסוים אינו יכול כלל להוליד כי לפי עניינם המיוחד, המציאות עדיין לא בשלה לקבלת הילד המיוחד שלהם. בתיקוניהם ותפילותיהם הם משברים כמה מחיצות, ופותחים כמה שערים, ובזכותם, בדור מאוחר יותר, אחרים הבאים מכוחם יצליחו להוריד את הנשמות הללו לעולם.

מתוך פינת "רביבים" של העיתון "בשבע".

רביבים

יעדי הבית היהודי