- פרשת שבוע ותנ"ך
- ויצא
[כט] (א) וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם: (ב) וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר: (ג) ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה: (ד) ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו: (ה) ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו: (ו) ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן: (ז) ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו: (ח) ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן: (ט) עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא: (י) ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו: (יא) וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך: (יב) ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה: (יג) ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה: (יד) ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים: (טו) ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך: (טז) וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל: (יז) ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה: (יח) ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה: (יט) ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי: (כ) ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה: (כא) ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה: (כב) ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה: (כג) ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה: (כד) ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה: (כה) ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני: (כו) ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה: (כז) מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות: (כח) ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה: (כט) ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה: (ל) ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות: (לא) וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה: (לב) ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי: (לג) ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון: (לד) ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי: (לה) ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת:
[ל] (א) ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי: (ב) ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן: (ג) ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה: (ד) ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב: (ה) ותהר בלהה ותלד ליעקב בן: (ו) ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן: (ז) ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב: (ח) ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי: (ט) ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה: (י) ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן: (יא) ותאמר לאה בגד (בא גד) ותקרא את שמו גד: (יב) ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב: (יג) ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר: (יד) וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך: (טו) ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך: (טז) ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא: (יז) וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי: (יח) ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר: (יט) ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב: (כ) ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון: (כא) ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה: (כב) ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה: (כג) ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי: (כד) ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר: (כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי: (כו) תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך: (כז) ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך: (כח) ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה: (כט) ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי: (ל) כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי: (לא) ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר: (לב) אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי: (לג) וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי: (לד) ויאמר לבן הן לו יהי כדברך: (לה) ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו: (לו) וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת: (לז) ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות: (לח) ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות: (לט) ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים: (מ) והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן: (מא) והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות: (מב) ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב: (מג) ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים:
[לא] (א) וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה: (ב) וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום: (ג) ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך: (ד) וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו: (ה) ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי: (ו) ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן: (ז) ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי: (ח) אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים: (ט) ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי: (י) ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים: (יא) ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני: (יב) ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך: (יג) אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך: (יד) ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו: (טו) הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו: (טז) כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה: (יז) ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים: (יח) וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען: (יט) ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה: (כ) ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא: (כא) ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד: (כב) ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב: (כג) ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד: (כד) ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע: (כה) וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד: (כו) ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב: (כז) למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור: (כח) ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו: (כט) יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע: (ל) ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי: (לא) ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי: (לב) עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם: (לג) ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל: (לד) ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא: (לה) ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים: (לו) ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי: (לז) כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו: (לח) זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי: (לט) טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה: (מ) הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני: (מא) זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים: (מב) לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש: (מג) ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו: (מד) ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך: (מה) ויקח יעקב אבן וירימה מצבה: (מו) ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל: (מז) ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד: (מח) ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד: (מט) והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו: (נ) אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך: (נא) ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך: (נב) עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה: (נג) אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק: (נד) ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר:
[לב] (א) וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו: (ב) ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים: (ג) ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים:
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
מה כבד לך?
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה צריך את ארץ ישראל?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
איך עושים קידוש?
סוד ההתחדשות של יצחק
ראיית המבט השלם
חשיבות פרטי המצוות
פרק ב' פסקה ז' , פרק ג' פסקה א
הרב משה בר ציון | כ"ח חשוון תשפ"ה
מדינת הלכה - בידינו הדבר
מאמר אחת עשרה "יהדות התורה - לדרישת המדינה היהודית" חלק א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ח חשוון תשפ"ה
הבדלי יעקב ועשיו
כלי יקר פרשת תולדות חלק ב'
הרב חיים כץ | כ"ו חשוון תשפ"ה
