ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים הלכה פסוקה

ערך: הרב סיני לוי

מאזני צדק (2) - עד מומחה

מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
לחץ להקדשת שיעור זה
האם מומחה מטעם אחד הצדדים, אשר מתחייב לומר את האמת בלבד, מתקבל כעדות נאמנה? האם יש בעיה שהעד מקבל כסף מאחד הצדדים? האם חוקר פרטי נאמן בעדותו? הפעם, לא נביא מקרה מבית הדין, אלא נושא עקרוני, המלווה את עבודת בית הדין - מעמדו של עד מומחה בשכר, מטעם אחד הצדדים.

הלכה פסוקה
הרה"ג דוב ליאור
1 - אחריות לווה על פרעון ההלואה לאחר שנתן המחאה
2 - נזק תוך כדי בדיקת קנייה של אופנוע
3 - שטר שנכתב שלא כדין ובסופו היה קניין
טען עוד

דיון
בגליון הקודם, הבאנו את הדיון בפוסקים, האם עדות של אדם המקבל כסף מאחד הצדדים, פסולה. כמובן, השאלה היא במצב בו הדברים ידועים לבית הדין ובעל הדין אינו משלם על מנת שהעד ישקר. הרשב"א פסק, שניתן לשלם לעד על מנת שיבא ויראה עדות מסוימת עליה יוכל אחר כך להעיד בבית דין, אך אין לשלם לאדם עבור הגדת העדות. לכן, ישנם מצבים בו אדם יהיה נאמן לעדות, למרות שקיבל כסף מבעל הדין.
בדברים להלן, נחדד את הבעייתיות שיש ב'עדות מומחה', כגון דו"ח הנדסי או דו"ח רופא מומחה.
עדות מומחה, כוללת בתוכה, דרך כלל שני היבטים: ההיבט הראשון הוא ההיבט העובדתי. המומחה מתאר מציאות מסוימת אותה הוא רואה לפניו. היבט זה כלול בסוגיה שנדונה בגיליון הקודם.
אך, ההיבט השני של חוו"ד מומחה היא כוללת בתוכה הפעלת שיקול דעת, ואינה מהווה תיאור של עובדות מוצקות. כאשר נדרש אדם להפעיל את שיקול דעתו, הוא נדרש לאובייקטיביות מלאה ואדם אשר קיבל כסף מאחד הצדדים, אינו יכול להפעיל שיקול דעת טהור.
הבחנה זו - בין הצגת עובדות מוצקות, לבין הפעלת שיקול דעת, באה לידי ביטוי הלכתי בכך שבעוד שעדים פסולים רק כאשר יש להם נגיעה לתוצאה של עדותם, דיינים פסולים גם כאשר יש להם קשר אישי משמעותי עם אחד הצדדים.
הסיבה להבחנה , כפי שנוסחה על ידי הסמ"ע1:"בעדות המעשה כאשר היה לפניו, הוא מעיד, ולא חשדינן ליה שישנה בכוונה בשביל אהבתו או שנאתו. משא"כ דין שתולה בסברא והמחשבה משתנה מחמת אהבתו או שנאתו, אפילו בלא כוונת רשע".
עדות עד מומחה, מתאפיינת בכך שבנוסף על הצגת העובדות, העד המומחה מפעיל את שיקול דעתו המקצועי. עובדה זו באה לידי ביטוי בפערים העצומים בין חוו"ד מומחים שונים ביחס לאותו מקרה בדיוק. אילו מדובר היה בעובדות, לא היה מקום לפער זה. על כן, מעמדה של חוו"ד מומחה, לכל הפחות בהיבטים בהם יש שיקול דעת, היא כטענה של בעל דין בלבד, ואינה נתפסת בבית הדין כראיה.

מומחה מטעם בית הדין
הדרך המיושמת בבתי הדין היא מינוי מומחה מטעם בית הדין. אחד המקומות בו מצאנו את האפשרות להסתמך על מומחים חיצוניים בהליך המשפטי הוא בעניין שמאות נכסים לצורכי גביה: "כאשר יורידו המלוה לנכסי הלוה יכנסו ג' שמאין לשום לו בהם כשיעור חובו".
לאור העובדה, ששמאות בה יש מרכיב של שיקול דעת מהווה החלטה שיפוטית, על פי הדין יש לקחת שלושה שמאים.
בפועל, לאור העלויות הגבוהות של חוו"ד מומחים, הנוהג הוא להסתפק במומחה יחיד. כאיזון לעניין, לצדדים ניתנת האפשרות לחקור את המומחה, להציג לו שאלות וגם להביא על חשבונם חוו"ד מומחה אשר בכוחה להשפיע על בית הדין לבחון את חוו"ד מומחה בית הדין.

לסיכום
עדות מומחה המורכבת מהיבטים של השערה ושיקול דעת המוגשת על ידי אחד הצדדים דינה כטענה בלבד. הדרך בה נוקט בית הדין הוא שכירות מומחה מטעם בית הדין המכריע בשאלות מקצועיות שבסכסוך, ולצדדים אפשרות לחקור את המומחה.


חו"מ, הלכות עדות סי' ל"ג סעיף א'
2 טור חו"מ סימן ק"ג
עוד בנושא הלכה פסוקה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il