ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
כך סבב ר' שמואל בין בתי העיר, כשהוא רחוק מאד מביצוע המשימה. והנה, תוך כדי נדודיו הבחין לפתע, שבבית המרזח יושבים שלושה יהודים קלי דעת, ובערב היום הקדוש משחקים בהימורים. הוא אזר אומץ, נכנס לבית המרזח, ופנה למהמרים בבקשה לתרום לקיום המצווה.
השלושה פרצו בצחוק גדול והתלוצצו על חשבונו. לבסוף, חמד אחד מהם לצון, ופנה לר' שמואל בהצעה – אם תשתה בבת אחת ספל גדול של משקה חריף, אתן לך שליש מהסכום. הסכים ר' שמואל להצעה, ברך שהכול ושתה את הספל עד תומו. החבורה פרצה בצחוק, ומיד פנו אליו השניים הנוספים בהצעה לשתות ספלים נוספים, ולקבל את יתרת הסכום.
שיכור כלוט, יצא ר' שמואל מבית המרזח והסכום כולו באמתחתו. בשארית כוחותיו, ניגש לפדות את המשפחה הכלואה, ומיד פנה לבית הכנסת לתפילת 'כל נדרי'. אולם, בפתח בית המדרש הכריע אותו שיכרונו והוא נפל ונרדם על הרצפה.
בני העיר שהגיעו לתפילה גילו, לתדהמתם, את ר' שמואל שרוע שיכור על הרצפה, וכל ניסיונותיהם להעירו לא צלחו. התפילה החלה, ספרי התורה הוצאו מההיכל, ונישאו אל התיבה לאמירת 'כל נדרי'. ברגע זה התעורר ר' שמואל, וכשהוא מעורפל כולו נכנס לבית הכנסת. המראה שנגלה לעיניו הזכיר לו את שמחת תורה, והוא פרץ בקריאה רמה: "אתה הראית לדעת" (פסוקים הנאמרים בפתח ריקודי שמחת תורה).
הנוכחים רצו להסותו, אך הרבי אמר – בעבודתו היום תיקן ר' שמואל את כל מה שיהודי צריך לתקן עד שמחת תורה.
סיפור זה מבטא את הרעיון שכל חגי תשרי הם מהלך אחד של עליה והתקדמות. חגי השמחה – סוכות ושמחת תורה הם המשך אחד לימים הנוראים – ראש השנה ויום הכיפורים. בראש השנה קיבלנו את הכוחות לשנה החדשה, ומכאן ואילך אנו בונים כוחות אלו בקדושה. ביום הכיפורים בנינו את הכוחות הרוחניים בטהרה, ובשביל כך היינו מוכרחים להשיל ליום אחד את החומר. בסוכות אנו מתעלים כבר למדרגה, שגם את החומר אנו מסוגלים לחיות בקדושה. לכן בסוכות כל חיינו הם במצווה – אכילה, שינה וכל החיים. ובשמחת תורה, השלמנו את כל המהלך, השלמנו את התורה והשמחה שלימה.
לרעיון זה יש ביטוי מעשי – סוכות אינו חג של פריקת המתח מהימים הנוראים, אלא המשך ההתעלות של חיים שלמים. נמצאים כל העת בסוכה, שמחים ומתקדשים בחיים.
ניתן להדגים זאת דרך ההקבלה של חגים אלו לבית המקדש. מבואר בחסידות, ש21 הימים שמראש השנה להושענא רבה הם התיקון לחורבן ימי בין המצרים מ – יז בתמוז ל – ט' באב.
ואכן, כתוב שבזמן שנכנסו הנוכרים להיכל, מצאו את הכרובים בקודש הקודשים חבוקים זה בזה (יומא נד). הכרובים מבטאים את הקשר והאהבה בין ישראל לאבינו שבשמיים, בשעה שישראל עושים רצונו של מקום – פניהם איש אל אחיו, בשעה שחוטאים – הם פונים אחור לאחור.
שואל הבני יששכר – אם כך, כיצד בשעת החורבן, כשישראל חוטאים, היו הכרובים חבוקים זה בזה? ועונה – בשעת הפרידה מתעוררים געגועים גדולים. כשהשכינה נפרדה כביכול מישראל, היא חיבקה אותנו באהבה וגעגועים גדולים.
לאור זאת, אפשר להקביל את חזרתנו לכרובים למהלך של חגי תשרי. בראש השנה אנו שומעים . שומעים קול שופר. וכתוב – שקול השופר דומה כאילו מגיע ממקום קודש הקודשים ("שופר כיוון דלזיכרון הוא כלפנים דמי"- ראש השנה כו). ואכן, משה רבנו היה עומד בהיכל ושומע את קול ה' מגיע אליו מבין שני הכרובים. כלומר בראש השנה אנו עדיין בחוץ, אך זוכים לשמוע קולות מקודש הקודשים.
ביום כיפור – אנו מתעלים ונכנסים עם הכהן הגדול לקודש הקודשים. נכנסים לרגע ויוצאים. ובסוכות – אנו כבר יושבים בקביעות תחת כנפי הכרובים, שהרי גובה הסכך נלמד מגובה כנפי הכרובים (סוכה ה). לשיא התיקון אנו מגיעים בשמחת תורה, כשאנו אוחזים בתורה הקדושה, המונחת בקביעות תחת כנפי הכרובים בתוך ארון הברית.
"משכני אחריך נרוצה" – זה ראש השנה ויום הכיפורים. "הביאני המלך חדריו" – זה סוכות, שאנו נמצאים עם המלך בחדרו. "נגילה ונשמחה בך" – זה שמחת תורה (שיר השירים רבה א, לב), ב"ך – כב', יום כב' בתשרי – שמחת תורה.
שנזכה לשמוח עוד השנה עם המלך במסיבו בשמחה השלימה בבית מקדשנו.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אי אפשר לבד!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
ענייני כשרות המצויים
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
