ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
כך סבב ר' שמואל בין בתי העיר, כשהוא רחוק מאד מביצוע המשימה. והנה, תוך כדי נדודיו הבחין לפתע, שבבית המרזח יושבים שלושה יהודים קלי דעת, ובערב היום הקדוש משחקים בהימורים. הוא אזר אומץ, נכנס לבית המרזח, ופנה למהמרים בבקשה לתרום לקיום המצווה.
השלושה פרצו בצחוק גדול והתלוצצו על חשבונו. לבסוף, חמד אחד מהם לצון, ופנה לר' שמואל בהצעה – אם תשתה בבת אחת ספל גדול של משקה חריף, אתן לך שליש מהסכום. הסכים ר' שמואל להצעה, ברך שהכול ושתה את הספל עד תומו. החבורה פרצה בצחוק, ומיד פנו אליו השניים הנוספים בהצעה לשתות ספלים נוספים, ולקבל את יתרת הסכום.
שיכור כלוט, יצא ר' שמואל מבית המרזח והסכום כולו באמתחתו. בשארית כוחותיו, ניגש לפדות את המשפחה הכלואה, ומיד פנה לבית הכנסת לתפילת 'כל נדרי'. אולם, בפתח בית המדרש הכריע אותו שיכרונו והוא נפל ונרדם על הרצפה.
בני העיר שהגיעו לתפילה גילו, לתדהמתם, את ר' שמואל שרוע שיכור על הרצפה, וכל ניסיונותיהם להעירו לא צלחו. התפילה החלה, ספרי התורה הוצאו מההיכל, ונישאו אל התיבה לאמירת 'כל נדרי'. ברגע זה התעורר ר' שמואל, וכשהוא מעורפל כולו נכנס לבית הכנסת. המראה שנגלה לעיניו הזכיר לו את שמחת תורה, והוא פרץ בקריאה רמה: "אתה הראית לדעת" (פסוקים הנאמרים בפתח ריקודי שמחת תורה).
הנוכחים רצו להסותו, אך הרבי אמר – בעבודתו היום תיקן ר' שמואל את כל מה שיהודי צריך לתקן עד שמחת תורה.
סיפור זה מבטא את הרעיון שכל חגי תשרי הם מהלך אחד של עליה והתקדמות. חגי השמחה – סוכות ושמחת תורה הם המשך אחד לימים הנוראים – ראש השנה ויום הכיפורים. בראש השנה קיבלנו את הכוחות לשנה החדשה, ומכאן ואילך אנו בונים כוחות אלו בקדושה. ביום הכיפורים בנינו את הכוחות הרוחניים בטהרה, ובשביל כך היינו מוכרחים להשיל ליום אחד את החומר. בסוכות אנו מתעלים כבר למדרגה, שגם את החומר אנו מסוגלים לחיות בקדושה. לכן בסוכות כל חיינו הם במצווה – אכילה, שינה וכל החיים. ובשמחת תורה, השלמנו את כל המהלך, השלמנו את התורה והשמחה שלימה.
לרעיון זה יש ביטוי מעשי – סוכות אינו חג של פריקת המתח מהימים הנוראים, אלא המשך ההתעלות של חיים שלמים. נמצאים כל העת בסוכה, שמחים ומתקדשים בחיים.
ניתן להדגים זאת דרך ההקבלה של חגים אלו לבית המקדש. מבואר בחסידות, ש21 הימים שמראש השנה להושענא רבה הם התיקון לחורבן ימי בין המצרים מ – יז בתמוז ל – ט' באב.
ואכן, כתוב שבזמן שנכנסו הנוכרים להיכל, מצאו את הכרובים בקודש הקודשים חבוקים זה בזה (יומא נד). הכרובים מבטאים את הקשר והאהבה בין ישראל לאבינו שבשמיים, בשעה שישראל עושים רצונו של מקום – פניהם איש אל אחיו, בשעה שחוטאים – הם פונים אחור לאחור.
שואל הבני יששכר – אם כך, כיצד בשעת החורבן, כשישראל חוטאים, היו הכרובים חבוקים זה בזה? ועונה – בשעת הפרידה מתעוררים געגועים גדולים. כשהשכינה נפרדה כביכול מישראל, היא חיבקה אותנו באהבה וגעגועים גדולים.
לאור זאת, אפשר להקביל את חזרתנו לכרובים למהלך של חגי תשרי. בראש השנה אנו שומעים . שומעים קול שופר. וכתוב – שקול השופר דומה כאילו מגיע ממקום קודש הקודשים ("שופר כיוון דלזיכרון הוא כלפנים דמי"- ראש השנה כו). ואכן, משה רבנו היה עומד בהיכל ושומע את קול ה' מגיע אליו מבין שני הכרובים. כלומר בראש השנה אנו עדיין בחוץ, אך זוכים לשמוע קולות מקודש הקודשים.
ביום כיפור – אנו מתעלים ונכנסים עם הכהן הגדול לקודש הקודשים. נכנסים לרגע ויוצאים. ובסוכות – אנו כבר יושבים בקביעות תחת כנפי הכרובים, שהרי גובה הסכך נלמד מגובה כנפי הכרובים (סוכה ה). לשיא התיקון אנו מגיעים בשמחת תורה, כשאנו אוחזים בתורה הקדושה, המונחת בקביעות תחת כנפי הכרובים בתוך ארון הברית.
"משכני אחריך נרוצה" – זה ראש השנה ויום הכיפורים. "הביאני המלך חדריו" – זה סוכות, שאנו נמצאים עם המלך בחדרו. "נגילה ונשמחה בך" – זה שמחת תורה (שיר השירים רבה א, לב), ב"ך – כב', יום כב' בתשרי – שמחת תורה.
שנזכה לשמוח עוד השנה עם המלך במסיבו בשמחה השלימה בבית מקדשנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.














