ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש שבת ומועדים ארבעת המינים והלכותיהם

כפרה מתוך אחדות ישראל

במצוות ארבעת המינים רמוז שעיקר הכפרה תלוי בהיותנו חלק מכלל ישראל * היהודים המשולים לאתרוג יש בהם תורה ומעשים טובים, אך לא בשלמות * יהודי הלולב שקדנים בלימוד תורה וממעטים במעשים טובים * צורת הלולב והלכותיו מבטאות את אחדות עם ישראל, ההכרחית ללימוד תורה * ההדס מבטא מעשים טובים המגלים את הקדושה בעולם * בערבה אין טעם או ריח, אבל יש בה עוצמה של צמיחה וחיוניות * מדוע המשילו חכמינו את רחל אמנו ויוסף הצדיק לערבה
מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
לחץ להקדשת שיעור זה
נצטווינו ליטול בחג הסוכות ארבעה מינים, שנאמר "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים" (ויקרא כג, מ).

אמרו חכמים שארבעת המינים מעכבים זה את זה, דהיינו שאם חסר מין אחד מהם אין מקיימים את המצווה (מנחות כז, א). לכתחילה יש ליטול את כולם יחד ולאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות. ובדיעבד אם נטלם אחד אחד, כיוון שלבסוף נטל את כולם - יצא ידי חובה (שו"ע תרנא, יב). רעיון עמוק על אחדות ישראל צפון בהלכה זו, והדברים גם קשורים להכנות ליום הכיפורים, שעיקר הכפרה תלוי בהיותנו חלק מכלל ישראל.

ארבעת המינים כנגד שתי קבוצות שבישראל
כולם מכירים את החלוקה של ארבעת המינים לארבע קבוצות שבישראל. אולם בתלמוד (מנחות כז, א) חילקו את ארבעת המינים לשתי קבוצות, וכך אמרו: כשם שבארבעת המינים ישנם שני מינים שנותנים פירות - אתרוג ולולב (דקל תמר), ושני מינים שאינם נותנים פירות - הדס וערבה, כך בישראל יש יהודים תלמידי חכמים ויש אנשי מעשה בינוניים. וכשם שאין יוצאים ידי חובת ארבעת המינים אם חסר מין אחד, כך בישראל אין תלמידי החכמים יכולים להתקיים ללא עזרת אנשי המעשה שמסייעים להם בפרנסתם, ואין אנשי המעשה יכולים להתקיים ללא תלמידי החכמים שמקשרים אותם לעולם הרוח ולעולם הבא (עיין חולין צב, א).

כנגד ארבע קבוצות
ביתר פירוט ביארו חכמים (ויקרא רבה ל, יב) שארבעת המינים רומזים לארבעה סוגי אנשים שיש בעם ישראל. האתרוג, שיש בו טעם וריח, כנגד יהודים מושלמים בתורה ומעשים טובים. הלולב (דקל תמר), שיש בו טעם ואין בו ריח, כנגד יהודים שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. ההדס, שריחו טוב ואינו נותן פירות, כנגד יהודים שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה. והערבה, שאין בה לא פרי ולא ריח, כנגד יהודים שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים. "מה הקב"ה עושה להם? לאבדם אי אפשר! אלא אמר הקב"ה: יוקשרו כולם אגודה אחת והם מכפרים אלו על אלו". ועוד אמר הקב"ה: "אם עשיתם כך, אותה שעה אני מתעלה", והיכלות של מעלה נבנים על ידי כך, שנאמר (עמוס ט, ו): הבונה בשמיים מעלותיו, ואגודתו על ארץ יסדהּ".

יהודי האתרוג
היהודים שכנגד האתרוג הם המושלמים בתורה ומעשים טובים, והם רומזים לתיקון העתידי של העולם. וכך גם להלכה, מדקדקים ומהדרים ביופיו של האתרוג יותר מבשאר המינים. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שאמנם האתרוג יפה מכל המינים, אבל מבחינת הטעם, התמרים שגדלים על הדקל הרבה יותר מוצלחים, ומבחינת הריח, ההדס מוצלח יותר. כאילו לומר, יהודי האתרוג הם אמנם מאוד יפים ומשלבים באישיותם את מכלול המעלות, אבל כיוון שהעולם הזה עדיין אינו שלם, הם לא מצליחים להצטיין במיוחד בשום תחום, לכן מוכרחים לולבים והדסים.

יהודי הלולב - תלמידי חכמים
לא ייתכן לפרש שיהודי הלולב הם אנשים שעוסקים בתורה ואינם מקיימים מצוות, שכן מה ערך לתורתם אם אינם מזדהים עם מצוותיה (יבמות קט, ב)? אלא מדובר בתלמידי חכמים שקדנים, שמרוב שקידתם אינם זוכים להרבות במעשים טובים, אך הם מייצגים את לימוד התורה יותר מכל. ומעלתם גדולה מאוד, שכן תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות, וכך אנו רואים בפועל שהלולב גבוה מכל המינים, לרמז שאין מעלה גדולה ממעלת התורה. ולכן גם ברכת נטילת כל ארבעת המינים היא "על נטילת לולב".

לימוד תורה ואחדות ישראל
תנאי בסיסי יש בלימוד תורה שצריך הוא לבוא מתוך התקשרות לכלל ישראל באחדות. ולמרות שיש דעות שונות וצדדים שונים בתורה, כולם יוצאים ממקור אחד וחוזרים להתלכד יחד לאמירה אחת. וכפי שאמרו חכמים (חגיגה ג, ב): "בעלי אסופות - אלו תלמידי חכמים... הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה (מרוב פיצולים ומחלוקות)? תלמוד לומר: כולם ניתנו מרועה אחד - א-ל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא".

הלולב בצורתו והלכותיו מבטא אחדות
הלולב בצורתו המיוחדת מבטא את תכונת האחדות. עליו צומחים לשני צדדים מנוגדים, אבל הם נצמדים לשדרה באחדות. מצד אחד יש בו עלים רבים, אבל כל אחד חופף את חברו ומוסיף עליו עוד מעט משלו, וכולם יחד מכסים את השדרה באחדות. ואם העלים נפרדו ונפרצו מהשדרה - הלולב פסול. וכן כל עלה ועלה מורכב משני עלים שנצמדים זה לזה על ידי התיומת, ואם נחלקה התיומת - הלולב פסול. גם צורתו הישרה מבטאת אחדות, שהוא כולו מכוון למטרה אחת, וכאשר הלולב מתעקם הרי שהוא פונה לשני כיוונים, ולכן הוא פסול.

וכן אמרו חכמים: "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד, אף ישראל אין להם אלא לב אחד - לאביהם שבשמיים" (סוכה מה, ב). כיוצא בזה אמרו חכמים: "כפות תמרים - אלו תלמידי חכמים שכופים את עצמם ללמוד תורה אלו מאלו" (ויק"ר ל, יא), שרק מתוך ענווה ואחדות אפשר ללמוד באמת תורה. ומתוך כך תלמידי חכמים צריכים להתעורר להרבות שלום ואחדות, וכפי שאמרו חכמים: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" (ברכות סד, א).

יהודי ההדס צדיקים
ההדס רומז ליהודים שמרבים במצוות ומעשים טובים. ובוודאי גם יהודי ההדסים אינם מנותקים מהעיסוק בתורה, אלא שהם מצטיינים בכך שהם מרבים במצוות ומעשים טובים, ועל ידי כך מתגלה הקדושה בעולם הזה. וזה עיקר עבודת הצדיקים, לגלות על ידי מצוות ומעשים טובים את דבר ה' בתוך עולם המעשה החומרי. וכן מצינו שהצדיקים נקראים הדסים, ובזכותם העולם הזה מתקיים ואינו נחרב בעוונות (סנהדרין צג, א). וכן אסתר המלכה, שעל ידה התקיימו ישראל בעולם הזה, נקראה הדסה על שם צדיקותה (מגילה יג, א).

ומי שמתאמץ לעשות מעשים טובים בעולם הזה זוכה לעושר, כדי שיוכל להמשיך לעשות מצוות, צדקות ומעשים טובים. וכן מצינו שאמרו חכמים: "הרואה הדס בחלום - נכסיו מצליחין לו, ואם אין לו נכסים - ירושה נופלת לו ממקום אחר" (ברכות נז, א).

עיקר המעשים הטובים - ריבוי הילדים
מכמה בחינות המצווה הגדולה ביותר היא מצוות הנישואין ו"פרו ורבו", והיא מבטאת את הצדיקות, שעל ידה ממשיכים נשמות קדושות אל עולם המעשה. ואכן אמרו חכמים שריבוי העלים המשולשים של ההדס רומז לריבוי הילדים. ולכן אמרו שההדס כנגד יעקב באבות וכנגד לאה באמהות. "מה הדס זה רחוש בעלים, כך היה יעקב רחוש בבנים", ו"כך היתה לאה רחושה בבנים" (ויק"ר ל, י). ולא לחינם חסידים היו מרקדים לפני הכלה כשענפי הדס בידיהם (כתובות יז, א).

הערבה כנגד יהודים פשוטים
לכאורה לערבה אין שום מעמד, שאין לה טעם וריח, והיהודים המשולים לה אין בהם לא תורה ולא מעשים טובים, ורק על ידי שהם מתחברים אל כלל ישראל יש להם קיום.

אולם יש לערבה גם ערך עצמי, שכן יש בה כוח צמיחה עצום. אם יגזמו עץ ערבה גדול בניסן, עד תשרי יחזור להיות עץ גדול. הרי שהיא מבטאת את החיוניות העצומה שבעולם הזה. ובעם ישראל, יהודי הערבה מבטאים את ה'דרך ארץ' שקדמה לתורה. שאף על פי שאינם עוסקים בתורה ובמצוות, מכל מקום הם נוהגים בדרך ארץ ועוסקים ביישובו של עולם. ומכוח החיוניות הטבעית שלהם, גם תלמידי חכמים וצדיקים מתחזקים בעבודתם, ומכוח אותה חיוניות צומחים בישראל אנשי תורה ומעשה חדשים. וכפי שמצינו פעמים רבות שדווקא ממשפחות פשוטות צמחו תלמידי חכמים חשובים ובעלי מעשים גדולים. לכן הכרחי ליטול בתוך ארבעת המינים את הערבה. ומתוך כך למדנו, שרק באיחוד כל הכוחות יכול עם ישראל למלא את ייעודו, לתקן עולם כדבר ה'.

הערבה כנגד רחל אמנו
הערבה רומזת ליופי ולכוחות המעשה הטבעיים בעולם הזה, וכשהיא מקבלת מים כפי הראוי לה היא צומחת בעוצמה רבה, ומאידך כשאינה מחוברת למים היא נובלת במהרה.

כיוצא בזה המשילו חכמים את הערבה לרחל אמנו וליוסף הצדיק, שמצד אחד מתו צעירים יחסית, והיו להם קשיים לבוא לידי ביטוי מלא בישראל; ומאידך החיוניות, היופי והכישרון המעשי שלהם קיימו את עם ישראל. בזכות רחל נולדו כל השבטים, ובזכות יוסף התקיימו ישראל ברעב ובגלות מצרים.

תפקידם של יהודי הערבה קשה מאוד. הם צריכים לגלות את הקדושה בחיים הטבעיים של העולם הזה. שלא כמו יהודי הלולב שעוסקים בתורה, ויהודי ההדס שמקיימים מצוות בעולם הזה - הם עוסקים בעבודות הרגילות שבעולם הזה, בטבע הפשוט, ולגלות בזה קדושה זוהי משימה קשה. ולכן לעת עתה אין להם פירות, והם נראים ריקניים. אבל החיוניות שבהם מבטאת שאיפות גבוהות. ולעתיד לבוא, כאשר תמלא הארץ דעה את ה', וגם על מצילות הסוס ייכתב קודש לה' (זכריה יד), ועצי הסרק שבארץ ישראל ייתנו פירות (כתובות יב, ב), תתגלה מעלתם הגבוהה של יהודי הערבה.

אסור להיפרד
בינתיים אסור להיפרד מהערבות, גם כדי שלא ייפלו ויאבדו בין האומות, וגם משום שאם הם יחסרו לעם ישראל, מי יגשים את החזון הגדול של גילוי דבר ה' בארץ ממש? דווקא יהודי הערבה, כרחל אמנו ויוסף הצדיק, כשיתחברו אל הקודש יזכו לגלות את הקדושה בחיים הטבעיים, ביופי ובכל הכישרונות שמתגלים בחיי העולם הזה.
מתוך העיתון בשבע
עוד בנושא ארבעת המינים והלכותיהם

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il