דברים המעכבים את התשובה | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
תשובה

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

פריחה בת אסתר

3787

2 דק' קריאה

התשובה זה מושג דתי לכאורה, אבל לכל יהודי, גם מי שאינו מוגדר כשומר תורה ומצוות, יש לו ערכים מוסריים שהוא שואף לקיימם, כל אדם רוצה להתקדם, להשתפר, להיות יותר שלם. מה הם הדברים המונעים את תיקונו של האדם? מה הם הדברים המעכבים את התשובה? בעל "ספר העקרים" (מאמר ד פרק כו) מונה שלושה דברים:

1. העלמת החטא
מי שלא מכיר שחטא לא יתחרט ולא ישוב; כמו שהחולה כל זמן שאינו יודע שהוא חולה לא יוכל להרפא, הוא לא יבקש רפואה כי אינו מודע למחלתו, כן מי שאינו מוצא בהנהגתו כל דופי, אינו מכיר בחטאו, הוא אינו יכול לתקן את עצמו.
מי שנוהג בחוסר זהירות, אבל אינו מודע לכך, הוא סבור שהוא נהג זהיר, אמנם הוא מרבה לעקוף גם בסיבובים, וגם נוסע במהירות גדולה, אבל הוא בטוח שהוא נוהג בזהירות, על-כן, כל עוד שלא יכיר בעובדה שהוא לא נוהג כראוי, שהוא מסכן את עצמו ואת האחרים, לעולם לא יתקן את נהיגתו.
מי שמדבר בסגנון עוקצני, מעליב ופוגע, אבל אינו מרגיש זאת, אף-על-פי שהסובבים אותו סובלים ממנו ומתרחקים ממנו, ואפילו להיפך, יש לו ביקורת על הסובבים אותו, אבל בעצמו אינו מוצא כל פגם בדיבורו ובהנהגתו, איש כזה לא יוכל לשפר את דיבורו כל עוד שלא יודה בחטאו.
על זה אמר הכתוב בהושע (ה ; טו), כי הקב"ה אומר: "אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני", כלומר עד שיכירו באשמתם ואז ישובו בתשובה ויבקשו פני. וכן אמר דוד בתהלים (נא ; ה): "כי פשעי אני אדע". ידיעת החטא הכרחית לתשובה.

2. הסברים ותרוצים
אם אדם מחפש הסברים ותרוצים למעשיו הלא טובים, ובמקום להכיר בטעותו הוא מתנצל ומתרץ שהיו גורמים לכך.
אם כך הוא עושה, לעולם לא יתחרט ויתקן, ועליו אמר שלמה (משלי כח ; יג): "מכסה פשעיו לא יצליח", הוא מכונה "מכסה פשעיו".
זה מה שעשה אדם הראשון. כאשר הקב"ה הוכיח אותו על חטאו שאכל מעץ הדעת, הוא טען (בראשית ג ; יב): האשה אשר נתת עמדי היא אשמה, וכמובן שהתירוץ הזה לא הועיל לו, וזה מה שענה לו ד': "כי שמעת לקול אשתך" וגו'. אין לחפש תירוצים ולכסות על החטאים, כי אז לא מכירים בחטא ולא מתקנים אותו, אלא יש להודות ולהכיר ולקבל אחריות ולא לזרוק את האשמה ואת האחריות על אחרים.

3. תשובה שאינה לשם שמיים
הוא אם אדם אמנם מתקן, אבל לא מפני הרצון להיות מתוקן, אלא מפני שזה משתלם להודות בחטא ולהתחרט כביכול.
הוא אינו שב בתשובה אמיתית ומכיר בחטאו ומתחרט עליו באמת, אלא מודה בחטאו מסיבות צדדיות, כעין מה שהשיב שאול כששאל אותו שמואל (שמואל-א טו ; יט): "ולמה לא שמעת בקול ד'", ותשובתו: "חטאתי... ועתה כבדני נא". וכיוון שתשובתו היתה בשביל כבודו ולא לאהבת ד', היא לא נתקבלה.

שלושה דברים אם כן מעכבים את התשובה:
א) אי-הכרה בחטא.
ב) תירוצים והתנצלויות, תליית האשמה באחרים.
ג) תשובה שאיננה לשם שמים, אלא מפני כבוד או ממון.

תשובה