ישיבה בית המדרש
שינה בסוכה ודין מצטער
חובה לישון בסוכה אפילו שנת ארעי * הגדרת מצטער הפטור מן הסוכה * הצער הפוטר מן הסוכה צריך להיות כזה שהיה גורם למצטער לעזוב את ביתו לבית פחות נוח * אדם רגיש במיוחד, מתי יכול להיפטר מדין מצטער * גם מי שעלול להצטנן אם יישן בסוכה בלילה חייב לישון בסוכה בצהריים * מי שאינו יכול לישון עם אשתו בסוכה האם רשאי לישון בבית * גם היוצא לטיול צריך להקפיד שלא לאכול סעודת קבע אלא בסוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
חובה לישון בסוכה בכל שבעת ימי חג הסוכות, בין שנת קבע ובין שנת ארעי. ואמנם אכילת ארעי מותר לאכול מחוץ לסוכה, מפני שגם כל השנה אין נוהגים לאכול אכילות ארעי דווקא בבית. אולם בשינה הדין יותר חמור, משום שגם לשנת ארעי יש חשיבות, שלעיתים שינה מועטת מועילה להפיג עייפות, ואנשים מתאמצים לקיימה דווקא בבית. לפיכך, גם שנת ארעי חייבת בסוכה (סוכה כו, א, ורש"י; שו"ע תרלט, ב).
אמנם יש אנשים שנוטים להתנמנם בלי משים בנסיעות ושיעורים, והתנמנמות זו שנעשית שלא ברצונם אינה נחשבת כשנת ארעי, כי בשנת ארעי אדם מניח ראשו על השולחן או על המשענת כדי לישון מעט, ואילו המתנמנם רוצה להישאר ער, ובעל כורחו הוא מתנמנם ומתעורר לסירוגין.
אלא שלגבי השינה התעוררו בעיות נוספות, שמסיבות שונות ישנם אנשים שמתקשים לישון בסוכה, ויש לדון מתי הם נחשבים מצטערים ופטורים ממצוות השינה בסוכה. אולם כדי לברר דין יסודי זה, צריך להקדים ולבאר תחילה את דין המצטער.
מצטער פטור מהסוכה
מי שהישיבה בסוכה גורמת לו צער - פטור מהסוכה, משום שמצוות הסוכה שידור אדם בסוכתו כדרך שהוא דר בביתו כל השנה, וכמו שאין אדם דר במקום שהוא מצטער, כך גם בסוכות, בשעה שאדם מצטער מישיבתו בסוכה, אינו חייב לשבת בה. ואמנם הסוכה היא דירת ארעי, ומטבעה אינה נוחה כמו הבית, ואי הנוחות שנובעת מכך אינה פוטרת מהסוכה, כי על כך בדיוק נצטווינו. אבל כאשר נוסף גורם אחר לכך שהשהייה בסוכה תהיה כרוכה בצער, אז נחשב מצטער שפטור מן הסוכה. לפיכך אם החל לרדת גשם, או שבאו זבובים או יתושים רבים לסוכתו והם מצערים אותו ואין לו דרך לסלקם, או שליד הסוכה נסתם ביוב והחל להתפשט ריח רע מאוד בסוכתו, בכל המקרים הללו, הואיל והאדם מצטער מחמת דבר נוסף הרי פטור הוא מהסוכה. וכל זה בתנאי שעל ידי יציאתו מהסוכה הוא אכן ניצל מהדבר שמצטער אותו, אבל אם גם בבית יסבול מהיתושים או הריח, עליו להישאר בסוכה (שו"ע רמ"א תרמ, ד).
הצער צריך להיות משמעותי
צריך שהצער הנוסף יהיה משמעותי, כזה שגורם לאדם להעדיף לעזוב את ביתו הקבוע ולעבור לדירה אחרת שיש לו ליד ביתו, שהיא פחות נוחה באופן משמעותי מביתו. למשל, אם ירדו עליו טיפות ספורות, עדיין יעדיף להישאר בדירתו הקבועה, ועל כן הוא עדיין חייב בסוכה. אבל אם הטיפות יימשכו, עד כדי שיעור שיוכלו לפגום את מאכלו ולהטריד את שנתו, יעדיף לעבור לדירה אחרת, למרות שהיא יותר קטנה ופחות נוחה, וממילא במצב כזה הוא מצטער ופטור מהסוכה. ואף אם פסק הגשם, כל זמן שהסכך ימשיך לטפטף מים כשיעור שיכול לפגום את מאכלו, עדיין הוא פטור מהסוכה (שו"ע תרלט, ה, אשל אברהם בוטשאטש תרמ). ואם הוא מצטער לעניין שינה, אבל לעניין אכילה אינו מצטער, הוא פטור משינה בסוכה וחייב באכילה (מ"ב תרמ, טז).
צער מחמת קור או חום
אם נעשה בצהריים חם מאוד, או שבלילה נעשה קר מאוד, או שהרוח נושבת שם בחוזקה, וגם כשהוא מתעטף במלבושיו החמים הוא מצטער מאוד. בכל המקרים הללו, אם הצער הוא כזה שאם היה קורה לו צער כזה בביתו, היה מעדיף לעבור לדירה סמוכה שיש לו למרות שהיא פחות נוחה באופן משמעותי, הרי הוא פטור מהסוכה.
המקים סוכה רעועה מהמקובל אינו יכול לטעון שהוא מצטער
מי שהתרשל והקים סוכה רעועה מהמקובל, שאינה מגינה כראוי מפני החום או הקור, אינו יכול לטעון אחר כך שהוא מצטער, כיוון שבכך שהקים סוכה רעועה, התחייב לדור בה במשך חג הסוכות בלא תלונות. ואם הוא מתלונן, הרי שביטל את מצוות הסוכה בכך שלא הקים לעצמו סוכה ראויה.
אנשים רגישים
ישנם מצבים שבהם אנשים רגישים מצטערים, ורוב האנשים אינם מצטערים, כגון כאשר נושבת רוח בסכך ומשירה מעט עלים על שולחן האוכל - רוב האנשים חייבים אז בסוכה, והרגישים פטורים. אבל אין אדם יכול לטעון שהוא מצטער מדבר שאפילו אנשים רגישים אינם רגילים להצטער ממנו, שכן בטלה דעתו אצל כל אדם, וחובה עליו לאכול ולישון בסוכה (רמ"א תרמ, ד, מ"ב כח-כט).
מתי הקור מהווה סיבה לפטור משינה בסוכה
אף שחובה לישון בסוכה, בין שנת קבע בין שנת ארעי, רבים נהגו להקל שלא לישון בסוכה. והשאלה היא האם יש להם על מה לסמוך.
בארצות אירופה הקרות רבים לא ישנו בסוכה, מפני שהקור ששרר בלילה גרם לצער רב, והיו שנעשו חולים מחמת השינה בסוכה. ועל כן הורו הפוסקים, שהמצטער לישון בסוכה מחמת הקור, ואין לו דרך לחמם את עצמו כראוי, או מפני שאין לו כרים וכסתות מתאימים, או מפני שגם עם הכסתות הוא מצטער, פטור משינה בסוכה.
ובארץ ישראל לכאורה ברוב הלילות הקור אינו עז כל כך. אולם מנגד ישנם כיום יותר אנשים מפונקים ורגישים שמצטננים גם כשהם ישנים בסוכות שבהרים עם שמיכה חמה או שק שינה, והם נחשבים כמצטערים שפטורים משינה בסוכה. אולם בלילות שהם יודעים שאין חשש שיצטננו, וכן בשנת הצהריים, שאין חשש שיצטננו, חובה עליהם לישון בסוכה.
מי שאינו מצליח להירדם בסוכה - פטור מלישון בה
יש אנשים שאינם מצליחים להירדם בסוכה, ואף שבאמת אין בסוכה דבר שצריך להפריע לשנתם, מכל מקום הם מתוחים מהסביבה השונה מהרגיל. וכיוון שבפועל הם לא נרדמים, הרי שהם מצטערים, ופטורים מהשינה בסוכה. ואין עליהם חובה לבנות לעצמם סוכה מקירות לבנים כדי שירגישו בה נוח ויוכלו להירדם בלילה, כי התורה ציוותה אותנו להקים סוכת ארעי ולא יותר. ומכל מקום תבוא ברכה על מי שיודע בעצמו שהוא רגיש במיוחד, ומסדר לעצמו אפשרות להחליף את התקרה שבאחד החדרים בסכך כשר, כדי לקיים שם את מצוות הסוכה.
שנת צהריים
גם מי שפטור מהשינה בלילה, אם ביום הוא מצליח להירדם בסוכה - אם ירצה לישון ביום, חובה עליו לישון בסוכה.
מי שרוצה לישון בצהריים, ובמקום סוכתו ישנם ילדים שמפריעים לישון, וגם אם יבקש מהם לא יצליחו לשמור על השקט בזמן השינה, והרעש שהם עושים מפריע לו לישון, הרי שהוא מצטער, ואם הוא עייף מותר לו לישון בביתו.
אנשים נשואים צריכים להכין מקום בסוכה גם לאישה
שאלה: האם איש נשוי יכול להקל שלא לישון בסוכה כדי לישון בבית עם אשתו?
תשובה: לכתחילה צריך לבנות סוכה שאדם יוכל לישון בה יחד עם אשתו. ואף שהאישה אינה חייבת לישון בסוכה, מכל מקום אם תישן בסוכה תקיים מצווה. בנוסף לכך, אם לא יישנו יחד בסוכה שמחת החג שלהם תיפגם, ולכן נכון לבנות סוכה שגם האישה תוכל לישון בה עם בעלה.
ומי שרוצה לישון יחד עם אשתו, והיתה לו אפשרות להקים סוכה שבה יוכל לישון עם אשתו ולא עשה כן, אינו יכול לפטור את עצמו מהסוכה בטענה שאינו רוצה לישון בנפרד מאשתו, שכן הוא אשם בכך שלא הכין מקום לשניהם.
מה הדין בדיעבד במקום צער
שאלה: מה הדין כאשר אין אפשרות להקים סוכה שבה יוכל לישון עם אשתו, כגון שמקום הסוכה קטן ואין אפשרות להכין בו מיטה לשניים, או שישנם עוד אנשים שצריכים לישון בסוכה, ובני הזוג מצטערים שאינם ישנים במקום אחד?
תשובה: יש אומרים שמותר לאיש לישון בלילות עם אשתו בחדרם שבבית, משום שמצוות הסוכה שיישן אדם בסוכתו כדרך שהוא ישן בביתו עם אשתו, ואם אינו יכול לישון עם אשתו, הרי הוא פטור מהסוכה (רמ"א תרלט, ב). ויש אומרים שרק כאשר הם ממש מצטערים מכך שאינם ישנים בחדר משלהם, האיש פטור מהסוכה מדין מצטער (מ"א ח).
ומנגד, יש אומרים שאיש נשוי חייב בסוכה כמו רווק, וגם אם יצטער מחמת שהוא ישן בסוכה ואשתו בבית, הוא חייב בסוכה. ורק בלילות מיוחדים (שהוא מקיים בהם מצוות עונה) הוא פטור משינה בסוכה (גר"א, מ"ב תרלט, יח).
למעשה, מי שמאוד מצטער מכך שאינו ישן יחד עם אשתו, צריך להשקיע מאמץ וכסף כדי להכין לעצמו סוכה שיוכל לישון בה יחד עם אשתו. ואם הדבר קשה לו מאוד, יוכל אם ירצה לסמוך על דעת המקילים לישון בבית עם אשתו.
האם היוצאים לטיול רשאים לאכול סעודת קבע מחוץ לסוכה
הרוצים לצאת עם משפחתם לטיול, צריכים לתכנן את הטיול באופן כזה שיאכלו את ארוחתם בסוכה. ואם החליטו לצאת למקום שאין בו סוכה, עליהם להקפיד שלא לאכול במשך הטיול ארוחת קבע, אלא יסתפקו בפירות וירקות ומעט מזונות.
ואמנם יש סוברים שמותר ליוצא לטיול לאכול ארוחת קבע מחוץ לסוכה, כי כשם שבכל השנה מי שיוצא לטיול אינו מקפיד לאכול בתוך בית מקורה, כך גם בסוכות מי שמחליט לצאת לטיול אינו צריך להקפיד לאכול בסוכה. אולם נראה למעשה שאין להקל בזה, מפני שרק את מי שנאלץ לצאת לדרכו בסוכות פטרו חכמים מן הסוכה. אבל המחליט לצאת לטיול כדי ליהנות, מחליט בזה לבטל את עצמו מהמצווה ללא סיבה הכרחית, ולכן רק אם יקפיד לאכול ארוחות קבע בסוכה, יהיה רשאי לצאת לטיול.
מתוך העיתון בשבע

לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הסבר מחלוקת רבי עקיבא ורבי אליעזר בטעם מצוות סוכה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת בית אל תשפ"ד
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית











