ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- גבורת חנניה
- הליכה לערכאות ללא רשות בית דין
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
1. מטעם שמא יבוא לבית דין כשיקראו לו, ואם כן כשיש אומדנא ברורה שלא יבוא לבית דין יש להתיר ללא נטילת רשות. וכן כתב כסף הקדשים (סימן כ"ו) וז"ל "גם שאין לילך בערכאות של גויים קודם רשות מבית דין צדק דעם בני ישראל, מכל מקום מי שידוע עליו שיודע מאליו חיוב שלא לעשות עולה, והוא ממונה בעירו, או שיש אומדנא שלא תועיל התביעה בבדה"צ דעם בני ישראל והיא אומדנא ידועה לרבים, י"ל ששייך בזה מעין מה שאמרו חז"ל (סנהדרין ח' ע"ב) חבר אין צריך התראה. וגם דלא קיימא לן שם כן, מכל מקום לגבי התראה לגבי משפט י"ל שמועיל אומדנא כנ"ל". סיבה זו מתיישבת עם הגישה השלישית שהזכרנו (הכנסת הגדולה). כמו כן בשו"ת שבט הלוי (ח"ד, קפ"ג) נראה שקאי בשיטה זו, שכתב להתיר ללא נטילת רשות מבית דין רגיל אלא רק לשאול מו"צ יחיד, וז"ל "נוסף לזה הרי איכא דעת התומים סי' ד' דמדין עביד דינא לנפשיה לא בעינן רשות בי"ד יע"ש, וסתימת הפוסקים אינו כן, - איברא הרי כ' בכנה"ג סי' י"ד וכו' - דדעת הרא"ש ורב פלטאי גאון נוטה דמסרב לא בעינן רשות בי"ד כלל, ויכול להזמינו לערכאות, דלא כסתימת השו"ע סי' כ"ו, ונהי דאי אפשר לחלוק על המפורש בשו"ע דבעינן רשות בי"ד והוא לשון הרמב"ם, מכל מקום מצאתי בשו"ת טוטו"ד מ"ג סוסי' רס"א דהמנהג עכשיו שלא להקפיד על רשות בי"ד אם מסרב ללכת לדינא, ונהי דקשה לסמוך ע"ז לבד, אבל הכא דרוצה להוציא עצמו מכל דין, וגם נראה לרב מובהק יושב על מדין להזמינו כדת אם יסרב גם לזה בודאי מכל הנ"ל יראה שיצאנו גם לידי חובת רשות בי"ד".
2. מטעם זילות בית הדין צדק של ישראל, שנראה שאין הישראל יכולים לפתור הבעיות שביניהם בעצמם ונזקקים לילך לערכאות של גויים. נטילת הרשות מבית דין תחילה מראה את הבכורה שאנו נותנים לבית דין שלנו, ואם כן אין אנו עושים אותם פלילים, כך איתא בחת"ס (חו"מ סי' ג').
כדברים האלה איתא במהרש"ל (יש"ש ב"ק ח, סה) שכתב שנטילת הרשות היא משום תקנה, וז"ל "ולפי דעתי נראה, שמהר"ם לא עלה על דעתו לחלוק על ר"י. כי מאחר שהתנה כך בשטר, ונתן לו רשות לדון בערכאות של גוים. פשיטא דלעניין זה מועיל, שאין צריך ליטול רשות, ולא הוה כמתנה על מה שכתב בתורה. אלא שעוקר קצת התקנה שנהגו בבתי דינים שבישראל, שלא לדון בפניהם אלא ע"י רשות".
3. ע"י הרשות של בית דין נעשים הערכאות כשלוחם. עיין בבאר אליהו שמתקשה כיצד חובטין ע"י גויים הרי "ישראל הוא בר שליחות, וכיון שבית דין מצווין אותו שיחבוט אותו במצוותם הרי שלוחו של אדם כמותו, והוי כאילו חבטוהו המומחין בעצמן, אבל נוכרי דלאו בר שליחות הוא י"ל שבאמת אי אפשר שיחבוט גם על פי בית דין, דסוף סוף הוי שלא לפניהם, ושליחות אין כאן שאין שליחות לגוי". אח"כ מקשה שהרי לדעת הרמ"ה צריך שהערכאות יאמרו עשה מה שישראל אומר לך, ולדעת הרא"ש בעינן לפחות שהבית דין של ישראל יאמר לערכאות לכופו, ואם כן כיצד תועיל נטילת רשות גרידא הרי הערכאות עושין לגמרי על דעת עצמן? ומתרץ כך "וצריך לומר דכיון שנתנו רשות לתובע לקבול בערכאות הוי כאילו אמרו להם בית דין של ישראל שיכופו אותו". (אמנם לענ"ד צ"ע בדבריו אלו, שהרי שם מיירי שכבר היה פסק של בית דין שצריך לתת גט לאשתו, והכפיה ע"י הערכאות היא רק לבצע את הפסק, מה שאין כן בנטילת רשות להתדיין לגמרי בערכאות ללא שבית דין ישראל פסק את הדין. לכן נ"ל שהגר"א פסק כשיטה הראשונה שהזכרנו לעיל, היא גישת בעל התרומה ורב שרירא גאון. בדעת הרא"ש עצמו נ"ל שאין סתירה, לעניין גט ס"ל שהבית דין צריך לומר לגוי לכופו משום גט מעושה, מה שאין כן בממונות סגי בנטילת רשות).
4. מטעם הפקר בית דין הפקר כדי לתת תוקף לפסק הדין של הערכאות. כך כתבו ספר אורח משפט ובספר ערך שי.
5. נטילת הרשות מועילה לצורך גביית הוצאות המשפט, כך כתב הכנה"ג בשם רש"ג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
