ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- גבורת חנניה
- הליכה לערכאות ללא רשות בית דין
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
1. מטעם שמא יבוא לבית דין כשיקראו לו, ואם כן כשיש אומדנא ברורה שלא יבוא לבית דין יש להתיר ללא נטילת רשות. וכן כתב כסף הקדשים (סימן כ"ו) וז"ל "גם שאין לילך בערכאות של גויים קודם רשות מבית דין צדק דעם בני ישראל, מכל מקום מי שידוע עליו שיודע מאליו חיוב שלא לעשות עולה, והוא ממונה בעירו, או שיש אומדנא שלא תועיל התביעה בבדה"צ דעם בני ישראל והיא אומדנא ידועה לרבים, י"ל ששייך בזה מעין מה שאמרו חז"ל (סנהדרין ח' ע"ב) חבר אין צריך התראה. וגם דלא קיימא לן שם כן, מכל מקום לגבי התראה לגבי משפט י"ל שמועיל אומדנא כנ"ל". סיבה זו מתיישבת עם הגישה השלישית שהזכרנו (הכנסת הגדולה). כמו כן בשו"ת שבט הלוי (ח"ד, קפ"ג) נראה שקאי בשיטה זו, שכתב להתיר ללא נטילת רשות מבית דין רגיל אלא רק לשאול מו"צ יחיד, וז"ל "נוסף לזה הרי איכא דעת התומים סי' ד' דמדין עביד דינא לנפשיה לא בעינן רשות בי"ד יע"ש, וסתימת הפוסקים אינו כן, - איברא הרי כ' בכנה"ג סי' י"ד וכו' - דדעת הרא"ש ורב פלטאי גאון נוטה דמסרב לא בעינן רשות בי"ד כלל, ויכול להזמינו לערכאות, דלא כסתימת השו"ע סי' כ"ו, ונהי דאי אפשר לחלוק על המפורש בשו"ע דבעינן רשות בי"ד והוא לשון הרמב"ם, מכל מקום מצאתי בשו"ת טוטו"ד מ"ג סוסי' רס"א דהמנהג עכשיו שלא להקפיד על רשות בי"ד אם מסרב ללכת לדינא, ונהי דקשה לסמוך ע"ז לבד, אבל הכא דרוצה להוציא עצמו מכל דין, וגם נראה לרב מובהק יושב על מדין להזמינו כדת אם יסרב גם לזה בודאי מכל הנ"ל יראה שיצאנו גם לידי חובת רשות בי"ד".
2. מטעם זילות בית הדין צדק של ישראל, שנראה שאין הישראל יכולים לפתור הבעיות שביניהם בעצמם ונזקקים לילך לערכאות של גויים. נטילת הרשות מבית דין תחילה מראה את הבכורה שאנו נותנים לבית דין שלנו, ואם כן אין אנו עושים אותם פלילים, כך איתא בחת"ס (חו"מ סי' ג').
כדברים האלה איתא במהרש"ל (יש"ש ב"ק ח, סה) שכתב שנטילת הרשות היא משום תקנה, וז"ל "ולפי דעתי נראה, שמהר"ם לא עלה על דעתו לחלוק על ר"י. כי מאחר שהתנה כך בשטר, ונתן לו רשות לדון בערכאות של גוים. פשיטא דלעניין זה מועיל, שאין צריך ליטול רשות, ולא הוה כמתנה על מה שכתב בתורה. אלא שעוקר קצת התקנה שנהגו בבתי דינים שבישראל, שלא לדון בפניהם אלא ע"י רשות".
3. ע"י הרשות של בית דין נעשים הערכאות כשלוחם. עיין בבאר אליהו שמתקשה כיצד חובטין ע"י גויים הרי "ישראל הוא בר שליחות, וכיון שבית דין מצווין אותו שיחבוט אותו במצוותם הרי שלוחו של אדם כמותו, והוי כאילו חבטוהו המומחין בעצמן, אבל נוכרי דלאו בר שליחות הוא י"ל שבאמת אי אפשר שיחבוט גם על פי בית דין, דסוף סוף הוי שלא לפניהם, ושליחות אין כאן שאין שליחות לגוי". אח"כ מקשה שהרי לדעת הרמ"ה צריך שהערכאות יאמרו עשה מה שישראל אומר לך, ולדעת הרא"ש בעינן לפחות שהבית דין של ישראל יאמר לערכאות לכופו, ואם כן כיצד תועיל נטילת רשות גרידא הרי הערכאות עושין לגמרי על דעת עצמן? ומתרץ כך "וצריך לומר דכיון שנתנו רשות לתובע לקבול בערכאות הוי כאילו אמרו להם בית דין של ישראל שיכופו אותו". (אמנם לענ"ד צ"ע בדבריו אלו, שהרי שם מיירי שכבר היה פסק של בית דין שצריך לתת גט לאשתו, והכפיה ע"י הערכאות היא רק לבצע את הפסק, מה שאין כן בנטילת רשות להתדיין לגמרי בערכאות ללא שבית דין ישראל פסק את הדין. לכן נ"ל שהגר"א פסק כשיטה הראשונה שהזכרנו לעיל, היא גישת בעל התרומה ורב שרירא גאון. בדעת הרא"ש עצמו נ"ל שאין סתירה, לעניין גט ס"ל שהבית דין צריך לומר לגוי לכופו משום גט מעושה, מה שאין כן בממונות סגי בנטילת רשות).
4. מטעם הפקר בית דין הפקר כדי לתת תוקף לפסק הדין של הערכאות. כך כתבו ספר אורח משפט ובספר ערך שי.
5. נטילת הרשות מועילה לצורך גביית הוצאות המשפט, כך כתב הכנה"ג בשם רש"ג.
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
דיני פרשת זכור
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך מתגברים על מידות רעות?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אנחנו קודש למענך
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
