ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכל זאת, נוח עצמו סופג ביקורות מעורבות, במקרה הטוב, מהמדרש והתלמוד בעניין גדולתו. הגישה הזאת ניכרת אצל כל המפרשים וגם התורה עצמה בפרשה הבאה, פרשת נוח. למעשה, המדרש אומר על סוף פרשת השבוע הזאת שהיה זה נוח שמצא חן בעיני האל, שנוח האמין שהוא מצא חן בעיני האל, אבל האל לא מצא חן כדי להיות נוכח במצב הזה. כל זה בא להדגיש את האכזבה המרה מעשרת הדורות הראשונים של האנושות.
התורה עצמה נותנת ביטוי לעבודה זו כשהיא אומרת שהקב"ה התחרט כביכול על כל עניין בריאת האדם ועל חופש הרצון והבחירה שהעניק לו. בני האדם, גם בני אדם צדיקים יחסית כמו נוח, התגלו ככישלון חרוץ, פשלה ענקית, טעות בעלת השלכות עצומות. כבר בפרשת בראשית אנחנו רואים שהם נגועים בכל סוג של התנהגות פלילית שאפשר להעלות על הדעת: עבודת אלילים, רצח, גילוי עריות, שחיתות, עבדות, כיבוש, קללות ואלימות. התורה מציירת לנו תמונה קודרת מאוד בפרקי הפתיחה שלה.
אם כך, מדוע הקב"ה מסכים לשאת, כביכול, את כל הרוע הזה? שוב, כפי שנראה בפרשת השבוע הבא, העונש של המבול וההשמדה של מיליוני אנשים בגלל חטאיהם אינו משפיע באופן ממשי על הדור הבא של האנושות. אז למה לא לוותר על כל העניין? שהקב"ה יסתפק בבריאת מלאכים, שאין להם שום רצון חופשי, שאינם חוטאים לעולם ושתמיד עושים את מצוותו?! אך לקב"ה יש סבלנות. הוא ימתין עוד עשרה דורות עד שסוף סוף יקום אדם שיצדיק את ניסוי בריאת האדם של האל.
רש"י מצטט את המדרש בפרשת השבוע שאומר שהבריאה של השמים והארץ, של כל היקום המורכב והנפלא הזה, הייתה שווה לו רק בזכות כניסתו של אברהם אבינו לתמונה. הקב"ה מוכן, כביכול, להמתין 20 דורות ולראות מיליוני אנשים סוטים מדרך הישר ומורדים בו, מכיוון שבזכות אדם אחד כל זה יהיה כדאי. אדם ראשון יכול היה להיות האדם הזה, אך הוא לא התאושש מהחטא הראשון בגן עדן. נוח יכול היה להיות האדם הזה, אך הוא לא התאושש מהטראומה של המבול ומהשתיינות שלו בעקבותיה. אך אנחנו רואים שבעיני האל, די באדם אחד ויחיד כדי להצדיק את כל תהליך הבריאה.
כל אחד מאתנו בחיי היומיום שלנו וביחסינו עם הזולת יכול להיות האדם הזה. חכמינו אמרו שכל אדם צריך לומר לעצמו "בשבילי נברא העולם". המשימה של בני האדם להצדיק במעשיהם ובהתנהגותם את הבריאה היא עדיין אתגר לכולנו, ועל אחת כמה וכמה כשמתחילה שנה טובה וחדשה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















