ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן

בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית תולדות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

חשוון תשע"ב

לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
גרשון יוסף בן משה צבי

האזהרה שהזהיר אברהם את אליעזר בפרשת חיי שרה בקשר לחתונתו של יצחק חוזרת שוב בסוף פרשת תולדות:
"וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן " (בראשית כ"ח א).
בפרשת חיי שרה אותה קראנו בשבוע שעבר, הסברנו מה פשר ההתנגדות העקרונית ל"אמהות כנעניות".
השבוע ננסה להאיר את הדברים מזווית קצת שונה.
דרך מרכזית בעולם העתיק להכרזת שלטון הייתה באמצעות לקיחת בנותיו של הצד החלש. כך הכריז השליט על בעלותו. מעולם לא ניתנו בנותיו של החזק למי שהיו נתונים למרותו.
ארץ כנען הובטחה לאברהם אבינו. פרשנויות שונות ניתנו להבטחה זו.
לוט פירש אותה כרשות לרעות בשדות זרים - "זה שלי", וז"ל המדרש: "אמרו רועי מקנה אברם לרועי מקנה לוט, מפני מה אתם מוציאים לרעות בהמות לוט ואינן זמומות, והיא אוכלת מן הגזל, והיו עונים רועי מקנה לוט, אין אתם יודעים כי הארץ נתנה ה' לאברהם, ...אם היא רועה מה שרועה משלו היא רועה" (מדרש אגדה (בובר) בראשית פרק יג סימן ז).
ישמעאל ועשיו לקחו לעצמם נשים "מכל אשר בחרו" (בראשית רבה נג יא, בבא בתרא טז ע"ב).
אברהם היה יכול לפרש כי ההבטחה לירושת הארץ, יכולה להתממש באמצעות כריתת בריתות עם הכנענים, בריתות שיקבלו ביטוי גם בלקיחת הנסיכות הכנעניות על ידי משפחת אברהם, מה שהיה מאפשר שלטון על ארץ כנען בדרך של שלום.
דרך זו באה לידי ביטוי ב"הסכם השלום" שכרתו לכאורה בני יעקב עם אנשי שכם:
"וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָּׂדֶה (יעקב לא נהג במנהג לוט וקנה את "חלקת השדה", בניו לא נהגו במנהגי ישמעאל ועשיו ולא "הפגינו בעלות" על ידי לקיחת נשים) כְּשָׁמְעָם (ששכם בן חמור כן הפגין את שלטונו על לקיחת דינה בכח) וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל...".
לכן, כשחמור מנסה להמתיק את הגלולה המרה, הוא מציע הסכם שבו בהסכמה בני יעקב נותנים את דינה ולוקחים את בנותיהם שלהם.
"וַיְדַבֵּר חֲמוֹר אִתָּם לֵאמֹר שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם תְּנוּ נָא אֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה: וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לָנוּ וְאֶת בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם" (שם ל"ד ז-ט).
אברהם בחר שלא להשתמש בפרשנות זו, הוא הבין שהמחיר הרוחני של "אמהות כנעניות" הוא יקר מדי. לכן, שלח את אליעזר עם מתנות יקרות ערך, כדי שמשפחתו הארמית תסכים לשלח נסיכה ארמית (כמו שרה אשתו) עבור יצחק בנו.
גם יצחק שולח את יעקב לשאת דווקא נסיכה ארמית ממשפחתו ואין בכך ויתור על ההבטחה של ארץ כנען לזרעו. לכן יחד עם שליחתו של יעקב לפדן ארם חוזר יצחק על הבטחת הארץ לזרעו של יעקב. וז"ל הכתוב:
"וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן: קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ: וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים: וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם" (בראשית כ"ח א-ד).
הבה נתפלל כי גם אנו נזכה לממש את זכויותינו על ארץ ישראל בדרכים הנכונות והראויות, גם על ידי חתונות - הקמת משפחות יהודיות שיבטיחו כי נזכה שתתממש ההבטחה לאברהם:
"לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (שם ט"ו יח).


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il