א. משבת שלאחר תשעה באב במשך שבע שבתות עד סוף חודש אלול, קוראים בשבת הפטרה של נחמה "ז' דנחמתא". אם חל א' דראש חודש אלול בשבת, מפטירין "עניה סוערה" (שו"ע תכה סע' א), ואחר כך אומרים פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "השמים כסאי" ופסוק ראשון ואחרון מהפטרת "מחר חודש" (כה"ח שם ס"ק יא). ואם חל א' דראש חודש ביום ראשון מפטירין "עניה סוערה" ופסוק ראשון ואחרון מהפטרת "מחר חודש" (עיין שו"ע שם סע' ב ועיין לעיל מנהג הרמ"א).
ב. לדעת הרמ"א לא משנים מהרגיל ומפטירים "השמים כסאי" ולדעת המשנ"ב (שם ס"ק ז) בפרשת "כי תצא" מפטירים ש"רוני עקרה" ימשיכו ויאמרו גם "עניה סערה וכו'" ואין נוהגים להוסיף פסוק ראשון ואחרון.
ג. אם טעה ולא קרא את ההפטרה הנכונה ונזכר לפני שבירך לאחריה, יאמר גם את ההפטרה הנכונה ויברך לאחריה. ואם לא נזכר עד לאחר הברכות, יאמר את ההפטרה הנכונה בלא ברכות (עיין כה"ח שם ס"ק ט ומשנ"ב שם ס"ק ד).
ב. לדעת הרמ"א לא משנים מהרגיל ומפטירים "השמים כסאי" ולדעת המשנ"ב (שם ס"ק ז) בפרשת "כי תצא" מפטירים ש"רוני עקרה" ימשיכו ויאמרו גם "עניה סערה וכו'" ואין נוהגים להוסיף פסוק ראשון ואחרון.
ג. אם טעה ולא קרא את ההפטרה הנכונה ונזכר לפני שבירך לאחריה, יאמר גם את ההפטרה הנכונה ויברך לאחריה. ואם לא נזכר עד לאחר הברכות, יאמר את ההפטרה הנכונה בלא ברכות (עיין כה"ח שם ס"ק ט ומשנ"ב שם ס"ק ד).
