סיפור המעשה:
התובעת בקשה לשכור דירה בישוב קהילתי. ע"פ תקנות הישוב, אין להשכיר דירה ללא אישור ועדת קבלה. התובעת נגשה לוועדת הקבלה – ונדחתה.

לטענתה, יו"ר הוועדה רמז לה בשיחה בעל פה כי הסיבה היא גילה המבוגר, וגם היותה מעוטת אמצעים. לטענתה אלו קריטריונים לא הגונים. ובדרישה של אורח חיים דתי, היא בוודאי עומדת.
ברמה העקרונית טענה התובעת כי וועדת הקבלה פועלת בחוסר סמכות באשר מדובר בישוב שקם על אדמות מדינה. גם מבחינה הלכתית אין תוקף לנוהג של קיום וועדת קבלה, שכן על מנת שלמנהג מסוג זה יהיה תוקף הלכתי, יש צורך באישורו של "אדם חשוב", ותנאי זה לא מתקיים.

הלכה פסוקה (259)

הרב משה ארנרייך

add_alert

151 - נתיב תנועה

152 - וועדת קבלה ליישוב חלק א

153 - וועדת קבלה ליישוב חלק ב

טען עוד

וועדת הקבלה טענה כי כשהוקם הישוב הוחלט על דעת המייסדים, לקבל למגורים בישוב רק מי שיאושר ע"י וועדת קבלה. זהו גם מנהג המקום מזה מספר שנים. חברי הוועדה טענו כי הדברים שנאמרו ע"י יו"ר הוועדה, נאמרו על ידו כאדם פרטי, וכי אינם מייצגים את דעת חברי הוועדה.

דיון
בית הדין אינו דן בזכות החוקית לקיומן של וועדות קבלה, והתוקף של וועדות אלו הוא רק במקום שאין מניעה חוקית לקיומן.

בגיליון זה נדון בצורך באישור "אדם חשוב" על מנת שיהיה תוקף לתקנה.

במקורו נזכר עקרון זה, בגמרא במסכת בבא בתרא 1 , ביחס להסכמה של שוחטים לחלוקת ימי עבודה ביניהם ושכל החורג מהסכמה זו, יזיקו את נכסיו. רבא לא נתן תוקף לסנקציה זו, לאור העובדה שהתניה זו התקבלה ללא אישורו של "אדם חשוב".

נחלקו הפוסקים האם יש צורך באישור "אדם חשוב" רק לתקנות של גופים אינטרסנטים כגון אגודות מקצועיות 2 , ובכדי שה"אדם החשוב" ימנע תקנות שיש בהן עוולה כלפי אחרים, או שיש צורך באישורו אף על תקנות בני העיר כולה 3 .

אפשר להסביר שהמקור לדעות החולקות הוא הטעם לכך שצריך אישור "אדם חשוב": האם הסיבה היא משום כבודו של אותו "אדם חשוב", או על מנת שהוא יפקח על התקנות 4 .

לטעם הראשון יתכן שיש צורך באישורו אף על תקנות אנשי העיר. לטעם השני יתכן שיש צורך באישורו רק במקום שיש לחשוש לעוול. חשש זה קיים יותר באיגודים מקצועיים ולא בטובי העיר המייצגים את העיר כולה. ייתכן גם שלכולי עלמא הטעם הוא פיקוח על התקנות. אולם נחלקו האם יש לחשוש לזה גם בתקנות הנעשות ע"י טובי העיר.

החתם סופר 5 כתב שהצורך באישור "אדם חשוב" על תקנות בני העיר הוא מצד המנהג ולא מעיקר הדין 6 . ואולי זו הסיבה שכיום לא שמענו שמאן דהו יטען שחוקי הכנסת או תקנות רשויות מקומיות וכד' אינן תקפות משום שלא אושרו ע"י "אדם חשוב".

בנוסף, במקרה שלפנינו מינוי וועדת קבלה, בחירתה, סדרי עבודתה וכד' נקבעו זמן רב לפני שנתמנה רב לישוב, ובמקום שאין 'אדם חשוב', מפורש בגמרא שאין צורך באישורו.

נוסיף עוד כי "אדם חשוב" אינו בהכרח רב.

כן נעיר כי הצורך באישור "אדם חשוב" הוא רק בשעת יצירת התקנה, אך לא בנוגע לכל החלטה המממשת את התקנה. אם נדרוש אישורו של "אדם חשוב" לכל החלטה, לא שבקת חיי לכל בריה. ולהיפך, יש בכך פגיעה בכבודו של "חשוב" כאשר מושיבים אותו בכל דיוני הפורום המחליט.

במידה וסובר מאן דהו שהחלטה מסוימת לא נתקבלה ביושר, הרי המקום לברור העניין הוא במוסדות הישוב ואם לא התיישבו הדברים, הוא רשאי לפנות לבית הדין.

בגליון הבא נדון בשיקולי וועדת הקבלה.

---

^ 1.בב"ב ט ע"א.
^ 2. כס"מ בדעת הר"מ הל' מכירה פי"ד הי"א ועוד
^ 3.רמ"א חו"מ סי' רלא' סעי' כח' ונו"כ שם
^ 4. ראו ריטב"א ב"ב דף ט' ע"א ור"ן שם
^ 5.שו"ת חו"מ סי' קטז'
^ 6. ראו עוד גם שו"ת הב"ח החדשות סי' מג' שאף ועד ארבע ארצות לא תמיד הקפיד לקבל אישור זה.