בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • האזינו
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

לאה בת רחמה

undefined
2 דק' קריאה
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. משה פונה לשמים וארץ כאשר הוא פותח את דבריו. ברור שאין זו מליצה, אלא שיתוף גורמים אלו בצורה פעילה בכל דברי התוכחה והעתיד. וכך כתב רש"י, ששמים וארץ יתנו פריים כאשר ישראל ילכו בדרך התורה, וחס וחלילה ימנעו רביבים והארץ לא תוציא צמחה כאשר יעברו ישראל על דברי התורה. ע"כ. אולם הרבה שלוחים למקום הן לטובה והן לקללה ואף בקללות של פרשת כי־תבוא נאמר שאת פרי אדמתך יאכל גוי עז פנים ולא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרות צאנך. וזו קללה קשה יותר, שאת פרי עמלו אשר טרח בו כל השנה יאכל עם אחר. ואם כן מדוע משה רבינו מזהיר את ישראל מפני השמים והארץ? אלא מוכרחים לומר שישנה סיבה נוספת להזכרתם. באו חז"ל וביארו לנו, וכך אמרו במדרש רבה (י, ד):

"אמר ר' תנחומא, שאין הקדוש ברוך הוא גואל את ישראל אלא על ידיהן. שכן כתוב (ישעיה, מד, כג), רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה' הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ. דבר אחר, שלא ניתנה תורה אלא על ידם שנאמר (דברים, ד, לו), מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה. דבר אחר, שלא ניתנו מן ושליו אלא על ידם שנאמר (שמות, טז, ד), הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם ושליו מן הארץ שנאמר (שם, טז, יג), וַתַּעַל הַשְּׂלָיו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה".

חז"ל ציוונו שלש נקודות מכריעות בתולדות ישראל. הראשונה, העתיד, השמים והארץ פועלים בגאולתם הם אינם עדים שקטים למתרחש, אלא רנו שמים הריעו תחתיות ארץ רינון השמים והרעת הארץ מחזקים הגאולה. תוצאה מכך היא מתפשטת בכל אתר ואתר. הארץ מתעלה, אותו כוח חומרי שהוא יסוד האדם אשר ממנו נברא וממנו פרנסתו, בגאולת ישראל מתעלה ומתקרב לשמים. אף השמים אינם דורכים על מקומם. העליונים ותחתונים תלויים בשלמות ישראל.

השניה מתן תורה, אותו מעמד שהנחיל לעולם דרך עבודת ה' עשה רושם באותה שעה בשני מישורים אלו. בעוד הקול נשמע מן השמים האש נראתה על הארץ. שני דברים אלו גרמו לחקיקת התורה בלבות ישראל.

הנקודה השלישית, בשטח החומרי בפרנסת ישראל בדרך ניסית. אותו דור דעה המיוחד, מלומד בניסים בטרם יציאתם ממצרים ואחריה, ואשר זכו כולם להיות קדושים, כולם שמעו עשרת הדברות מפי עליון. הם ניזונו מהמן שהיה עיקר מאכלם כמו שנאמר עליו, לחם לשבוע אותו לחם ניתן מהשמים, בעוד השליו שהיה לאכול ניתן מהארץ. כבר ביארו לנו חכמינו כי המן היה לחם אבירים, לחם שאוכלים אותו מלאכי השרת. כלומר, קדושה עליונה התגשמה ונמצאה להם בצורת המן, ומכאן עיקר מחיתם. אלו הם נובלות השמים, ואילו פירות הארץ היו השליו. נמצא ששני גרמי בראשית אלו משפיעים בשני המישורים הרוחניים והגשמיים ואף לעתיד. על כן משה פונה אליהם בשעה שעתיד האומה נידון, כאשר הם מהווים חלק מכל המערכת הזאת.

אמנם פה נשאלת השאלה באיזה כוח יכול משה לפנות לשמים ולארץ ולשתפם באותה חויה. תשובה לכך מוצאים בדברי המדרש (באות א):

"אמר הקדוש ברוך הוא, אם הטית אזנך לשמוע תורה כשתבוא לפתוח בדברי תורה הכל משתתקים ומהיכן את למד? ממשה רבינו. שעל ידי שהטה אזנו לתורה בשעה שבא לפתוח בדברי תורה נשתתקו העליונים והתחתונים והאזינו לדבריו".


ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים או בטלפונים: 9972675 02. 7507159 050. או באימייל [email protected]
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il