ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
"אמר ר' תנחומא, שאין הקדוש ברוך הוא גואל את ישראל אלא על ידיהן. שכן כתוב (ישעיה, מד, כג), רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה' הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ. דבר אחר, שלא ניתנה תורה אלא על ידם שנאמר (דברים, ד, לו), מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה. דבר אחר, שלא ניתנו מן ושליו אלא על ידם שנאמר (שמות, טז, ד), הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם ושליו מן הארץ שנאמר (שם, טז, יג), וַתַּעַל הַשְּׂלָיו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה".
חז"ל ציוונו שלש נקודות מכריעות בתולדות ישראל. הראשונה, העתיד, השמים והארץ פועלים בגאולתם הם אינם עדים שקטים למתרחש, אלא רנו שמים הריעו תחתיות ארץ רינון השמים והרעת הארץ מחזקים הגאולה. תוצאה מכך היא מתפשטת בכל אתר ואתר. הארץ מתעלה, אותו כוח חומרי שהוא יסוד האדם אשר ממנו נברא וממנו פרנסתו, בגאולת ישראל מתעלה ומתקרב לשמים. אף השמים אינם דורכים על מקומם. העליונים ותחתונים תלויים בשלמות ישראל.
השניה מתן תורה, אותו מעמד שהנחיל לעולם דרך עבודת ה' עשה רושם באותה שעה בשני מישורים אלו. בעוד הקול נשמע מן השמים האש נראתה על הארץ. שני דברים אלו גרמו לחקיקת התורה בלבות ישראל.
הנקודה השלישית, בשטח החומרי בפרנסת ישראל בדרך ניסית. אותו דור דעה המיוחד, מלומד בניסים בטרם יציאתם ממצרים ואחריה, ואשר זכו כולם להיות קדושים, כולם שמעו עשרת הדברות מפי עליון. הם ניזונו מהמן שהיה עיקר מאכלם כמו שנאמר עליו, לחם לשבוע אותו לחם ניתן מהשמים, בעוד השליו שהיה לאכול ניתן מהארץ. כבר ביארו לנו חכמינו כי המן היה לחם אבירים, לחם שאוכלים אותו מלאכי השרת. כלומר, קדושה עליונה התגשמה ונמצאה להם בצורת המן, ומכאן עיקר מחיתם. אלו הם נובלות השמים, ואילו פירות הארץ היו השליו. נמצא ששני גרמי בראשית אלו משפיעים בשני המישורים הרוחניים והגשמיים ואף לעתיד. על כן משה פונה אליהם בשעה שעתיד האומה נידון, כאשר הם מהווים חלק מכל המערכת הזאת.
אמנם פה נשאלת השאלה באיזה כוח יכול משה לפנות לשמים ולארץ ולשתפם באותה חויה. תשובה לכך מוצאים בדברי המדרש (באות א):
"אמר הקדוש ברוך הוא, אם הטית אזנך לשמוע תורה כשתבוא לפתוח בדברי תורה הכל משתתקים ומהיכן את למד? ממשה רבינו. שעל ידי שהטה אזנו לתורה בשעה שבא לפתוח בדברי תורה נשתתקו העליונים והתחתונים והאזינו לדבריו".
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים או בטלפונים: 9972675 02. 7507159 050. או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
