ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- גבורת חנניה
- דינא דמלכותא דינא במדינת ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
א. זו החלטה הנוגדת את דין התורה, שאסור למסור את ארץ ישראל לגויים, מבטלת מצות עשה של ישוב א"י, וכן ישנו איסור לא תחונם, ובנוסף לכך מעמידה את עם ישראל בכלל וישובי הסביבה בפרט בפני פיקוח נפש, כפי שלדאבוננו התברר אחר כך. כאמור במה שנגד דין תורה אין דינא דמלכותא, ובמיוחד במלך ישראל שגם הוא מחוייב במצוות כתב הרמב"ם (הלכות מלכים ג', ט') "המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצות, אפילו במצוה קלה הרי זה פטור, דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה שאין שומעין לו".
ב. דינא דמלכותא דינא הוא רק בדין השווה לכל בני המדינה ולא המכוון לציבור או תושבי אזור מסויים, וכדברי הר"י מיגאש (בבא בתרא נ"ד ע"ב): "דינא דמלכותא דינא. לענין כרגא ומסין וארנוניות ושאר מיני תשחורת הוא דאמרינן דינא דמלכותא דינא כיון דאכולה מדינתא הוא דקא רמי לה הוה ליה דינא דמלכותא". וכן כתב השיטה מקובצת (נדרים כ"ח ע"א): "ואומר ר' דלאו דינא דמלכותא דינא. אלא כשמשוה מידותיו על כל בני מלכותו. אבל אם משוה למדינה אחת לא הוי דינאה דינא כדתנן בגיטין לא היה סקריקון ביהודה מהרוגי המלחמה. ומפרש דין סקריקון דאגב אונסיה גמר ומקני ואי לא משום דאנוס לא גמר אף על פי שמצות המלך הייתה".
הדברים הובאו להלכה בשו"ע (שס"ט, ח'):
"אבל מלך שלקח שדה או חצר של אחד מבני המדינה שלא בדינים שחקק, הרי זה גזלן, והלוקח ממנו מוציאין הבעלים מידו. כללו של דבר, כל דין שיחקוק אותו המלך לכל ולא יהיה הרי לאדם אחד בפני עצמו, אינו גזל; וכל שיקח מאיש זה בלבד, שלא כדת הידוע לכל, אלא חמס את זה, זה גזל. הגה: ואם המלך חקק לבעל אומנות אחד, כגון שחקק למלוה בריבית איזה דבר, י"א דלא אמרינן ביה דינא דמלכותא דינא, הואיל ואינו חקוק לכל".
ג. דינא דמלכותא דינא הוא רק בחוק שחוקק המלך במסגרת החוקים הנהוגים בכל המלכויות, אך אם המלך חורג מכך ומחוקק חוק שאינו מקובל ולא מצוי בשאר המלכויות אין לו תוקף הלכתי מטעם דינא דמלכותא דינא. חוק גירוש אזרחים בכפיה מביתם לא אינו מקובל ולא נחקק באף מלכות ובאף מדינה בעולם בעת החדשה. וכך כתב הריטב"א (גיטין י' ע"ב) בשם הרמב"ן:
"ודינא דמלכותא אמרו חמסנותא דמלכא לא אמרו, ובכלל זה ג"כ אם המלך קובע עכשיו דין אחר בארצו שיצוה שכל מי שלא יקח מתבואתו או ממלח שיפסיד כל מה שיש לו, והמלך מחוקי המלכות אינו יכול לעשות כן ובני המדינה ג"כ לא נתרצו בזה, הא ודאי דינא דמלכותא לאו דינא הוא שזה חמס הוא שהמלך עושה לבני המדינה או לבני מלכותו כשרוצה לקבוע דין זה וכיון שלא נתרצו לו אינו רשאי, ודינו בהכי לאו דינא, דדינא דמלכותא אמרו כלומר מה שהמלך עושה מחוקי המלכות חמסנותא דמלכא לא אמרו, כך שמעתי בשם הרמב"ן ונכון הוא".
ובפירושו על הרי"ף בנדרים (י' ע"א) מבאר הריטב"א ביתר שאת ויתר עוז:
"הא דאמר שמואל דינא דמלכותא דינא היינו שהוא על פי חוקי המלכות הקבועים עליהם שהוא וכל אשר לפניו הנהיגו הדברים והם כתובים בדברי הימים ובחוקי המלכים. אבל מה שההגמון עושה לפי שעה הן על יחיד הן על רבים או שגוזר חדש על הגמוניא שלו שלא נהגו בימי האבות לקיים העם, חמסנותא היא ולא דינא ואין דנין באותו הדין, והיינו לישנא דמלכותא דמשמע דידיע לכולהו מלכי ולא מה שההגמונים עושים מעצמם".
לכן, ברור שחוק כזה שחוקק בכנסת אין כל תוקף, "ואי עביד לא מהני". ומכאן חובת סירוב 1 הפקודה למעשה הגירוש שהוא נגד התורה (ואף נגד מוסר הגויים והשכל הישר).
וכן פסק בנידון דידן מו"ר הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל שיש לסרב לפקודת הגירוש שאין כאן דינא דמלכותא אלא חמסנותא דמלכא. וזו לשונו בתשובה מיום ב' מנחם אב התשס"ה סעיף ה': "חייל או שוטר המזיק לרכוש המתיישבים גוזל הוא. אין כאן דינא דמלכותא כי אם חמסנות של מלכות העוברת על דין תורה (ש"ך חו"מ ע"ג ס"ק ל"ט)". ויש לדעת שדין זה מוסכם וברור ופשוט בין תלמידי החכמים והדיינים המובהקים שיש לסרב לפקודה כזו.
^ 1.אינני נכנס לסוגיית אופן הסירוב האם סירוב פאסיבי או אקטיבי, אך בוודאי שהדבר המינימלי המוטל על כל אחד הוא להתחמק ולהשתמט מהשתתפות בפינוי, ובמקום שיועיל לסחוף אחרים ולבטל את כל הפינוי או ישפיע על הפינויים הבאים נראה שהרוצה לסרב פקודה בצורה הפגנתית, קדוש יאמר לו.
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לאן שבים ולמה מתוודים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אנחנו קודש למענך
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רמב"ם וכוזרי
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
