- הלכה מחשבה ומוסר
- תשובה
- ספריה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
והנה ידועה המחלוקת בטבע מהותו של האדם, אם מטבע בריאתו הוא יצור טוב, ורק הסביבה הרעה משחיתה את טבעו הטוב, או שהוא רע בטבעו, ורק החינוך הטוב הופך אותו לאיש מחונך ותרבותי. ואמנם דעת רבותינו הקדושים היא, שהאדם בטבע בריאתו ויצירתו הוא טוב כמבואר בסנהדרין צ"א ע"ב, שאל אנטונינוס את רבי, מאימתי יצר הרע ניתן באדם, משעת יצירה או משעת יציאה וכו', אלא משעת יציאה ע"ש, וכן הוא בב"ר פרשה ל"ד י"ב, עה"פ כי יצר לב האדם רע מנעוריו, רבי יודן אמר מנעריו כתיב, משעה שהוא ננער לצאת ממעי אמו, ע"ש, ראה כ"ז בספר בין ישראל לעמים להרב ח.ד. הלוי דף ק"ז ע"א עש"ב.
דבר הלמד מדברי רבותינו הנ"ל שהאדם ביסודו הוא טוב. וא"כ התשובה היא, פירושה כפשוטה, חזרה אל שורשו המקורי הטוב, וכי הנטיה לחטא אינה אלא תולדה חיצונית ולא שרשית, ולכן ביד האדם להתגבר עליה. אמנם התשובה המקובלת ורצויה לפניו יתברך, היא זאת הבאה מתוך הכרה פנימית והתעמקות שכלית, דהיינו שהגיע למסקנה שהדרך שהלך בה עד כה היא דרך נלוזה ומלאה חתחתים ואינה התכלית הנדרשת ממנו באשר הוא אדם, כי ההכרה בחטא היא הפרוזדור לטרקלין התשובה. והיות שהאדם משתמש בכל פעולותיו בשלשה דברים שהם, מחשבה, דבור, ומעשה, שהם תוצאה מזה שהאדם מורכב מגוף, נפש, נשמה, המעשה נגד הגוף, הדבור נגד הנפש, המחשבה נגד הנשמה, לכן תנאי התשובה הם שלשה דברים: א. עזיבת החטא. ב. חרטה בלב. ג. ודוי בפה. והם נגד שלשה דברים הנ"ל, עזיבת החטא נגד המעשה, חרטה בלב נגד המחשבה, וידוי בפה נגד הדבור.
וזה פירושם בקצרה: בראש וראשונה עליו לעזוב החטא מתוך החלטה גמורה ונחושה, שאם לא כן, אין ערך לתשובתו שהרי זה דומה לטובל ושרץ בידו. אחרי עזיבת החטא, חרטה בלב, יתחרט בלבו על שהלך בשרירות לבו ונתפתה לעצת יצרו הרע ועבר על פקודת המלך מלכו של עולם יתב"ש. אחרי עזיבת החטא והחרטה, וידוי בפה, יתודה בפיו ויפרט חטאו בינו לבין הבורא יתברך, ויאריך בזה בדמעות שליש כפי צחות לשונו. וסגולה נפלאה לטהרת הנפש מחלאת העונות, כתבו המקובלים ז"ל שירטיב ידיו בדמעותיו ויעבירם על מצחו, ואם כה יעשה באמת ובתמים, יהיה לבו סמוך ובטוח כי ה' יתעלה הבוחן לב וחוקר כליות יקבל תשובתו ברצון כריח ניחוח.
לאור האמור שהתשובה היא רפואת הנפש ממחלת העוונות וחזרה לשורשה המקורי, רק היות שהאדם הוא גשמי מרגיש רק במחלות הגוף הגשמיים ולא במחלות הנפש הרוחניים והעדינים שהם בעצם קשים פי כמה ממחלות הגוף, לכן הזהירונו רופאי הנפש רבותינו הקדושים באומרם: האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פ"ה ע"ב), ודקדקו בלשונם הטהור להכפיל הדברים, האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב, להורות כי הסכל הזה הרגיל בדעה נפסדה כזאת, שלפיה לולא התשובה לא היה חוטא, נמצא שהרפואה למחלת החטא אצלו יסוד וסיבה לחטא שבלעדיה לא היה חוטא, לכן עונשו הוא שאין מספיקין בידו לעשות תשובה, מונעים ממנו התרופה למחלה וישאר במחלתו ללא רפואה (ראה בספר תולדות יצחק למהר"י קארו ז"ל פרשת ראה דף קכ"א ע"ב).
כל האמור כאן בענין זה של התשובה, אין הבדל אם היא על העבירות בתחום שבין אדם למקום, או על העבירות בתחום שבין אדם לחבירו, בשניהם על הבעל תשובה להגשים התנאים הנ"ל. נוסף לכך, בדברים שבין אדם לחבירו כגון אם פגע בכבודו, או העליבו וכדומה, או גנב או גזל ממונו, אין התשובה שלימה ומקובלת עד שיפייס את חבירו, או עד שיחזיר לו הגניבה אשר גנב או את הגזילה אשר גזל.
יש לציין שכל מה שכתבנו בזה, הוא מצד הדין הגמור ולא ממדת חסידות, והוא דבר השוה לכל נפש. והרוצה להתנהג בחסידות, יראה בדברי רבינו האר"י זיע"א, בשער רוח הקדש מתיקון א' והלאה, וכן מדברי רבינו הרוקח זיע"א הלכות תשובה דף כ"ה ע"א, ובשאר ספרים הקדושים המדברים בענינים אלו, וישביע בצחצחות נפשו.
כלל הדברים. על האדם השב בתשובה, להגשים השלשה תנאים הנ"ל במלואם. וידע נאמנה כי ה' יתעלה, אשר ימינו פשוטה לקבל שבים, יקבל תשובתו ברצון ויסלח לכל חטאותיו וכדברי הנביא: וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלקינו כי ירבה לסלוח (ישעיה נ"ה ז').
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.

שמחת התשובה
מתוך מגד ירחים גליון 108 בהוצאת "בית הרב"
הרב יוחאי רודיק | תשרי תשס"ט
הקדמה לאורות התשובה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | יא אלול ה'תשמ"ו
ושבת עד ה'...
ש"ווידוי" אינו בגדר "וידוי"
הרב חנוך כץ | תשרי תשע"ז
הדרכות פרטיות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשס"ד
מתי נכון לומר סליחות ?
ראיית המבט השלם
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך ללמוד גמרא?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
איך מתכוננים לקבלת התורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רמב"ם וכוזרי
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת