ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
והנה ידועה המחלוקת בטבע מהותו של האדם, אם מטבע בריאתו הוא יצור טוב, ורק הסביבה הרעה משחיתה את טבעו הטוב, או שהוא רע בטבעו, ורק החינוך הטוב הופך אותו לאיש מחונך ותרבותי. ואמנם דעת רבותינו הקדושים היא, שהאדם בטבע בריאתו ויצירתו הוא טוב כמבואר בסנהדרין צ"א ע"ב, שאל אנטונינוס את רבי, מאימתי יצר הרע ניתן באדם, משעת יצירה או משעת יציאה וכו', אלא משעת יציאה ע"ש, וכן הוא בב"ר פרשה ל"ד י"ב, עה"פ כי יצר לב האדם רע מנעוריו, רבי יודן אמר מנעריו כתיב, משעה שהוא ננער לצאת ממעי אמו, ע"ש, ראה כ"ז בספר בין ישראל לעמים להרב ח.ד. הלוי דף ק"ז ע"א עש"ב.
דבר הלמד מדברי רבותינו הנ"ל שהאדם ביסודו הוא טוב. וא"כ התשובה היא, פירושה כפשוטה, חזרה אל שורשו המקורי הטוב, וכי הנטיה לחטא אינה אלא תולדה חיצונית ולא שרשית, ולכן ביד האדם להתגבר עליה. אמנם התשובה המקובלת ורצויה לפניו יתברך, היא זאת הבאה מתוך הכרה פנימית והתעמקות שכלית, דהיינו שהגיע למסקנה שהדרך שהלך בה עד כה היא דרך נלוזה ומלאה חתחתים ואינה התכלית הנדרשת ממנו באשר הוא אדם, כי ההכרה בחטא היא הפרוזדור לטרקלין התשובה. והיות שהאדם משתמש בכל פעולותיו בשלשה דברים שהם, מחשבה, דבור, ומעשה, שהם תוצאה מזה שהאדם מורכב מגוף, נפש, נשמה, המעשה נגד הגוף, הדבור נגד הנפש, המחשבה נגד הנשמה, לכן תנאי התשובה הם שלשה דברים: א. עזיבת החטא. ב. חרטה בלב. ג. ודוי בפה. והם נגד שלשה דברים הנ"ל, עזיבת החטא נגד המעשה, חרטה בלב נגד המחשבה, וידוי בפה נגד הדבור.
וזה פירושם בקצרה: בראש וראשונה עליו לעזוב החטא מתוך החלטה גמורה ונחושה, שאם לא כן, אין ערך לתשובתו שהרי זה דומה לטובל ושרץ בידו. אחרי עזיבת החטא, חרטה בלב, יתחרט בלבו על שהלך בשרירות לבו ונתפתה לעצת יצרו הרע ועבר על פקודת המלך מלכו של עולם יתב"ש. אחרי עזיבת החטא והחרטה, וידוי בפה, יתודה בפיו ויפרט חטאו בינו לבין הבורא יתברך, ויאריך בזה בדמעות שליש כפי צחות לשונו. וסגולה נפלאה לטהרת הנפש מחלאת העונות, כתבו המקובלים ז"ל שירטיב ידיו בדמעותיו ויעבירם על מצחו, ואם כה יעשה באמת ובתמים, יהיה לבו סמוך ובטוח כי ה' יתעלה הבוחן לב וחוקר כליות יקבל תשובתו ברצון כריח ניחוח.
לאור האמור שהתשובה היא רפואת הנפש ממחלת העוונות וחזרה לשורשה המקורי, רק היות שהאדם הוא גשמי מרגיש רק במחלות הגוף הגשמיים ולא במחלות הנפש הרוחניים והעדינים שהם בעצם קשים פי כמה ממחלות הגוף, לכן הזהירונו רופאי הנפש רבותינו הקדושים באומרם: האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פ"ה ע"ב), ודקדקו בלשונם הטהור להכפיל הדברים, האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב, להורות כי הסכל הזה הרגיל בדעה נפסדה כזאת, שלפיה לולא התשובה לא היה חוטא, נמצא שהרפואה למחלת החטא אצלו יסוד וסיבה לחטא שבלעדיה לא היה חוטא, לכן עונשו הוא שאין מספיקין בידו לעשות תשובה, מונעים ממנו התרופה למחלה וישאר במחלתו ללא רפואה (ראה בספר תולדות יצחק למהר"י קארו ז"ל פרשת ראה דף קכ"א ע"ב).
כל האמור כאן בענין זה של התשובה, אין הבדל אם היא על העבירות בתחום שבין אדם למקום, או על העבירות בתחום שבין אדם לחבירו, בשניהם על הבעל תשובה להגשים התנאים הנ"ל. נוסף לכך, בדברים שבין אדם לחבירו כגון אם פגע בכבודו, או העליבו וכדומה, או גנב או גזל ממונו, אין התשובה שלימה ומקובלת עד שיפייס את חבירו, או עד שיחזיר לו הגניבה אשר גנב או את הגזילה אשר גזל.
יש לציין שכל מה שכתבנו בזה, הוא מצד הדין הגמור ולא ממדת חסידות, והוא דבר השוה לכל נפש. והרוצה להתנהג בחסידות, יראה בדברי רבינו האר"י זיע"א, בשער רוח הקדש מתיקון א' והלאה, וכן מדברי רבינו הרוקח זיע"א הלכות תשובה דף כ"ה ע"א, ובשאר ספרים הקדושים המדברים בענינים אלו, וישביע בצחצחות נפשו.
כלל הדברים. על האדם השב בתשובה, להגשים השלשה תנאים הנ"ל במלואם. וידע נאמנה כי ה' יתעלה, אשר ימינו פשוטה לקבל שבים, יקבל תשובתו ברצון ויסלח לכל חטאותיו וכדברי הנביא: וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלקינו כי ירבה לסלוח (ישעיה נ"ה ז').
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












