ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש לאפשר לכל קבוצה לחיות את חייה כרצונה, כל עוד אין בזה פגיעה בצד האחר.
הרוב מעצם טבעו הוא החזק. בן גוריון הבין שאוכל כשר בצבא אינו פוגע במי שאוכל לא כשר אבל הוא מאפשר לשומרי הכשרות לשרת בצה"ל. אם רוצים אנו שכל הציבור ישרת בצבא, יש למנוע פגיעה בחיילים שאינם מוכנים לשמוע חיילת שרה, כל עוד אין בכך פגיעה במדינה או בצבא.
בפרספקטיבה של שנות קיום המדינה נראה שהרחוב החילוני ניצח ובגדול. אז נכון יש להילחם נגד הקיצונים, אבל ההתלהמות אינה במקום. אם לנשים החרדיות טוב קווי המהדרין מדוע להתערב להם בחיים ולפגוע בהם. המוסר אינו אבסלוטי. מה שמוסרי בעיני עם אחד יכול להיות לא מוסרי בעיני אומה אחרת. המוסר הוא יחסי ובחברה רבת פנים יש לדעת להתפשר. להגיד על החרדים שהם פוגעים בנשים זהו עוול גדול. זכויות אדם טבועות בעם היהודי מאז ומתמיד. מידת החסד והמוסר הם נר לרגליו מאז קיומו.
לאברהם אמר הקב"ה: "אהבת צדק ותשנא רשע" - אהבת להצדיק בריותי ותשנא להרשיען (בראשית רבה, מט). יצחק היה נח עם הבריות. יעקב דיבר דברים רכים עם לבן והתפייס עמו. משה אע"פ שנתון היה בסכנת נפשות כשברח ממצרים בכל זאת "היה לו לב אמיץ להציל עשוק מיד גוזלו - בנות יתרו רועות הצאן - אע"פ שהוא גר בורח" (מדרש חפץ). ספר בראשית נקרא "ספר הישר". הנצי"ב מסביר כי "מידת הישרים נחוצה לקיומה של הבריאה". והנה גם משה בעל מידת ישרים. הנצי"ב: ההומניות היהודית המגלה רגישות ודאגה לקיומה של החברה וליישובו של עולם, מבלי לדקדק במצבם הרוחני והמוסרי של הבריות. כך נהג משה - אין לפגוע בזכויות אדם, באשר הוא, בכל מי שנברא בצלם.
משה הישר נענש על כי אמר לקב"ה על ישראל: "והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי, כי יאמרו לא נראה אליך ה'" (שמות רבה ד, א. ביאור הנצי"ב בהעמק דבר). אנחנו לא קובעים את סדר העולם ולא את דרכי הגאולה. ורואה הרב קוק העתיד לבוא (אורות, פד. חזון הגאולה קעז): "מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בארץ ישראל ובישראל. השלוה הגשמית שתבא לחלק מהאומה אשר ידמו שכבר באו למטרתם כולה, תקטין את הנשמה ויבואו ימים אשר תאמר אין בהם חפץ. השאיפה לאידיאלים נשאים וקדושים תחדל וממילא ירד הרוח וישקע, עד אשר יבא סער ויהפך מהפיכה ויראה אז בעליל כי חוסן ישראל הוא בקודש עולמית, באור ה' ובתורתו... הצורך למרידה היא הנטיה לצד החמריות, שמוכרחת להולד בכללות האומה בצורה תקיפה... וזאת הנטיה כשתולד, תדרך בזעם ותחולל סופות, והם חבלי משיח אשר יבסמו את העולם כולו ע"י מכאוביהם... וצעד של דליגה לטובה יצא מכל משבר".
ענג שבת (308)
הרב מנחם דסברג
91 - כבוד המלכות
92 - פרשה אקטואלית פרשות שמות וארא
93 - עבדות
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
