ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המילה "מטה" קשורה למילה "הטיה". הקב"ה מראה למשה ולעם ישראל ש "נחש", היצור השלילי והמאוס יכול להפוך ל "מטה אלוקים", לקדושה ולמשהו חיובי ביותר. ומאידך "מטה אלוקים" יכול להיפך ל "נחש" עם כל הקונוטציות השליליות שבו.
במילים אחרות, הקב"ה מראה למשה ולעם ישראל שהמציאות היא מה שעושים ממנה.
אפשר לקחת משהו חיובי ביותר ולהפוך אותו לשלילי ביותר ואפשר לקחת משהו שלילי ביותר ולהפוך אותו לחיובי ביותר.
אפשר לקחת "טכנולוגיה מתקדמת" ולהשתמש בה לרפואה ולהצלת חיים ומצד שני אפשר להשתמש בה להרג המונים . אפשר להשתמש ב "אהבה" ולבנות משפחה שמחה ואפשר ע"י אותה "אהבה" להרוס את התא המשפחתי. אפשר לקחת "גלות ושיעבוד" ולראות בה קטסטרופה ואפשר להשתמש בגלות כדי להיבנות , להתבגר ולבנות עם בוגר כור היתוך.
בפרשתנו אנו מוצאים את מושג "הזהירות" בכמה סיטואציות , וגם כאן עובד עיקרון "המטה".
ענג שבת (308)
הרב מנחם דסברג
95 - עבדות
96 - "השליכהו ארצה.."
97 - עונג שבת פרשות שמות וארא תשע"ב
טען עוד
מאידך גם משה נוקט ב "זהירות" וכמו שנא' "ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול" (ב,יב)
מה ההבדל בין הזהירות של פרעה לזהירות של משה ?
פרעה משתמש ב "זהירות" כדי להציל את עצמו על חשבון חיי אחרים ואילו משה משתמש ב "זהירות" להציל חיים של אחרים למרות שהוא מסכן את החיים שלו
הוא אשר אמרנו, אפשר לקחת את מושג ה "זהירות" ולהטותו לכל כיוון, לחיוב ולשלילה.
כאשר אנו נוהגים בכביש עלינו לאמץ את ה "זהירות החיובית" ולא את "הזהירות השלילית".
"הזהירות החיובית" ( כמו של של משה) אומרת: שים לב כאשר אתה נוהג איך אתה מציל חיי אחרים, איך אתה לא מזיק ולא פוגע באחרים.
"הזהירות השלילית" ( כמו של של פרעה) אומרת: שים לב כאשר אתה נוהג איך אתה מציל רק את חיי עצמך ואל תיחס חשיבות לחחי אחרים.
הנהיגה היא "מטה" אפשר להטות אותה ע"י הזהירות השלילית" לרעה ולנחש אבל אפשר להטותה ע"י "הזהירות החיובית" לטובה ולמטה אלוקים, הוא אשר אומר ד' למשה "מ(ה) זה בידך" כלומר הכל נמצא בידינו ועלינו רק להטות לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
