ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
בן שלוש הכיר אברהם את בוראו, ויש אומרים בן ארבעים ושמונה הכיר אברהם את בוראו, וזאת מתוך התבוננות בבריאה. "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה", וכמו שאברהם הגיע להכרת ד' מעצמו, כך גם הגיע לקיום תורה ומצוות מעצמו.
הקב"ה לא נתגלה לאבות באותות ובמופתים, ביד חזקה ובזרוע נטויה, כמו שנתגלה ליוסף במצרים. ביציאת מצרים ראה כל העם את האותות ואת המופתים שעשה ה', ועד שאפילו המצרים הודו: אצבע אלקים היא ויד ה' היא. לאבות לא היתה התגלות אלקית גלויה כזו. הם מעצמם הגיעו לאמונה. עבודת ד' של האבות היתה מתוך טבעם הפנימי. האבות נקראו ישרים, וההבדל בין צדיקים ובין ישרים, שהצדיקים אמנם עושים את רצון ד' יתברך, אבל זה בא מתוך התגברות, מתוך צורך להלחם ולהיאבק בנטיות השליליות. הצדיקים אמנם מנצחים, אבל עבודת ד' אינה באה בקלות, מה שאין כן הישרים, אצלם הטבע ישר מעצמו ובאופן טבעי הם נוטים לטוב.
האבות, אברהם, יצחק ויעקב, היו ישרים, ומתוך ישרות הם הגיעו לאמונה ולתורה ולמצוות. תכונה זו היתה מיוחדת לאבות, אולם הבנים נעשו לעם גדול, וכדרכו של ציבור הוא מורכב מכמה וכמה מדרגות. ציבור צריך מסגרת קבועה ומסודרת, דרך ההתנדבות אינה דרך לציבור, רק ליחידים, ועל-כן עם ישראל, בצאתו ממצרים, מקבל תורה במעמד הר סיני והוא מצווה לקיים את התורה ומוזהר שלא לעבור עליה.
האבות היו "אינם מצווים ועושים" ואחר מתן תורה ישראל נעשו "מצווים ועושים". חכמים דנו בשאלה האם גדול מי אינו מצווה ובכל זאת עושה, שכן הוא עושה לפנים משורת הדין, עושה בהתנדבות, וזו מעלה גדולה יותר, או גדול מי שמצווה ועושה. המסקנה של ההלכה היא, שגדול המצווה ועושה, שכן המעשה שלו מעשה אלקי הוא, מעשה שנצטווה על-ידי הקב"ה, מעשה שמתחיל ממקור עליון, מה שאין כן מי שאינו מצווה ועושה, אף-על-פי שיש בזה מעלה של התנדבות ועשייה מכל הלב, אבל זה בא מהלב האנושי המוגבל.
שלמות עבודת ד' היא איחוד שני הצדדים ביחד. דהיינו לקיים את המצוות שמצווים עליהן באהבה, מתוך חפץ פנימי מושלם, שגם אילו לא נצטווינו היינו מקיימים אותן בעצם טבענו. זו השאיפה של העתיד, לאחד את מדרגת האבות ומדרגת הבנים ביחד, "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם", ללכת בדרכי האבות מתוך ישרות טבעית, כשיש זהות מלאה בין הרצון האלקי לרצון הפרטי שלנו: "עשה רצונך כרצונו".
נפש הדור שלנו מבקשת סוג עבודת ד' כזו, עבודת ד' מתוך אהבה, מתוך ישרות, מתוך שמחה. "אשרי העם שככה לו, אשרי העם שד' אלקיו".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














