אלו לא קווי מהדרין | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
הבית היהודי
צניעות

1351

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אוטובוסים ורחובות נפרדים
שאלה: האם יש חובה או הידור בארגון אוטובוסים ורחובות נפרדים?
לאחר הסערה התקשורתית האחרונה, כיוון שכבר נודע ברבים שההלכה אוסרת על גבר לשמוע זמרת בהופעה חיה, אין פגיעה ביציאה מטכס שבו זמרת שרה. שכן כעת הכל מבינים שמדובר בעניין הלכתי, וכל אדם הגון ראוי לו לכבד את אורחות חייו של זולתו, קל וחומר שיהודי צריך לכבד את הנוהגים על פי מסורת ישראל

תשובה: ברור שאין בזה חובה, ולא היה אחד מגדולי הרבנים שדנו בשאלות הלכתיות שמתעוררות בנסיעה באוטובוס שטען שזו חובה (ועיין אג"מ יו"ד ב, יד; דרכי טהרה ה, נ). נמצא אם כן שכל הדיון הוא האם יש בכך הידור מצווה.

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

357 - מדירים את היהדות מרשות הרבים

358 - אלו לא קווי מהדרין

359 - ירושה שוויונית

טען עוד

ההבדל בין חובה להידור
ההבדל בין מצווה שחובה לקיימה ובין הידור, שמצווה צריך לקיים גם כאשר קשה לקיימה ואף נראה לכאורה שתוצאות קיומה יהיו קשות. הדוגמה המוכרת לנו בדברי חז"ל היא חזקיהו המלך, שמנע עצמו מקיום מצוות פרו ורבו מפני שראה ברוח הקודש שעתידים להיוולד לו בנים רשעים. ובא ישעיהו הנביא להודיע לו שבעוון זה ימות בעולם הזה ולא יחיה לעולם הבא. חזר חזקיהו בתשובה והוסיפו לו חמש עשרה שנה, ובהם הוליד את מנשה, שאכן היה המלך הרשע ביותר (ברכות י, א). לכאורה נראה היה שמחשבתו הראשונה של חזקיהו התבררה כמוצדקת, אולם מזרעו של מנשה המלך הרשע נמשכה שושלת בית דוד, וממנה יצאו גדולי ישראל עד משיח צדקנו שיבוא במהרה בימינו.

אולם כאשר מדובר בהידור, יש לשקול את שכרו מול הפסדו, שכן ייתכן שבמבט ראשון הוא טוב אולם בעתיד יצא ממנו קלקול, וזהו 'משקל החסידות'.

משקל החסידות
כתב הרמח"ל (מסילת ישרים פרק כ) שמשקל החסידות "הוא עניין עיקרי מאוד". הנה גדליה בן אחיקם נהג לכאורה בחסידות, ולא אבה לקבל לשון הרע על ישמעאל בן נתניה, ואף נזף ביוחנן בן קרח שהזהיר אותו מפניו, ואמר לו: "שקר אתה דובר על ישמעאל". ולבסוף רצח ישמעאל את גדליה ואת כל האנשים אשר איתו, וכבתה גחלת שארית ישראל. וכל הנהרגים שם תלויים בעוון חסידותו של גדליה (נידה סא, א). וכן מסופר על רבי זכריה בן אבקולס, שגם במצב של פיקוח נפש לאומי לא הסכים שיקריבו קרבן בעל מום של הקיסר, וכך החלה המלחמה שהובילה לחורבן בית המקדש השני. ואמרו חכמים (גיטין נו, א) שחסידותו וענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס "החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו לבין האומות". וכן מוסיף שם הרמח"ל שאם מנהג חסידות מסוים יעורר לעג או מריבה, מוטב להימנע ממנו.

אין חסידות באוטובוסים ורחובות נפרדים
לכאורה מצד הצניעות יש באוטובוסים וברחובות הנפרדים מעלה, אולם הנזקים שבהם גדולים יותר מכמה צדדים.

ראשית, כל ענייני ההידורים צריכים להיות פרטיים, שכן בהלכה ישנן הגדרות ברורות - מה חובה ומה רשות, וכאשר הופכים מנהגי הידור לתקנה ציבורית מחייבת הרי שהורסים את כל יסודות התורה וההלכה.

שנית, כאשר ישנם אנשים שנפגעים מכך, הרי שהנזק מרובה לאין ערוך. אמנם אם קבוצה רוצה לארגן לעצמה אוטובוסים פרטיים על פי ההלכות שהם חידשו לעצמם, אין בכך פגיעה במי שאינו חבר בקבוצה, שאינו צריך להידחף לנסוע דווקא איתם שלא לפי רצונם.

שלישית, יש בהנהגה זו פגיעה בסדרי החיים המשפחתיים. על פי כללים אלו איש לא יכול לשבת ליד אשתו, אב לא יכול לשבת ליד בתו, ואם לא יכולה לשבת ליד בנה. ואמנם באירוע ציבורי נוהגים ישראל להפריד בין גברים לנשים, אבל נסיעה באוטובוס אינה אירוע ציבורי אלא מעשה פרטי שכל אחד עושה לעצמו.

רביעית, במיוחד בהלכות צניעות צריך להיזהר שלעיתים תוספת עלולה לעורר יותר מחשבות זרות. ואמנם יכולים לטעון על כל מנהגי הצניעות שתיקנו חכמים שהם עלולים לגרום לכך, אלא שיש הבדל משמעותי בין תקנות חכמים למה שאישים שונים מהחוגים החרדיים ממציאים. חכמים בתקנותיהם יצרו חברה צנועה ששומרת על מרחק מכובד בין גברים לנשים, אבל לא ניסו למנוע פגישה ומבט, ואילו ההמצאות החדשות מנסות למנוע פגישה ומבט, וכיוון שאי אפשר למנוע זאת, הרי שכל פגישה ומבט עלולים לגרום להתגברות היצר.

השתתפות חיילים במסדר שבו נשים שרות
שאלה: כיצד צריך לנהוג חייל שנמצא באירוע רשמי שבו זמרת מופיעה, ומפקדיו מאיימים עליו שאם ייצא ייענש בכלא והדחה?

תשובה: כיוון שמקובל על רובם המכריע של הפוסקים שאסור לגבר לשמוע הופעה חיה של אישה, ואין זה מנהג חסידות אלא דין גמור, נכון שייצא מהאירוע ולא משנה איזה עונש ישיתו עליו. וכפי שכתב הרמח"ל (מסילת ישרים פרק כ): "חייב האדם לשמור כל המצוות בכל דקדוקיהם לפני מי שיהיה ולא יירא ולא יבוש, וכן הוא אומר (תהלים קיט): 'ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש'. וכן שנינו: הוי עז כנמר... כללו של דבר: כל מה שהוא עיקרי במצווה - יעשהו לפני כל מלעיג". (עוד יש להרחיב בסוגיה מורכבת זו, ועל כך בעז"ה עוד כשבועיים)

היתרים לשעת הדחק
אמנם במקרה פרטי, כאשר אדם נקלע לאירוע או אזכרה ופתאום עלתה זמרת לשיר, היה מקובל להורות שכדי שלא לגרום עלבון, אם ירצה יוכל לסמוך על דעות המקילים שסוברים שכל זמן שאינו מתכוון ליהנות מהשירה ואינו מסתכל על הזמרת ומעסיק את מחשבתו בדבר אחר, אין בדבר איסור. וכך נהגו חלק מהרבנים, שלא יצאו מאירועי יום הזיכרון כאשר זמרות שרו, שהואיל ואין הלכה זו מוכרת ברבים - אם היו יוצאים באמצע הטכס היו בני המשפחות השכולות נפגעים.

עכשיו כבר אין עלבון ולכן אין להקל
אמנם נראה שלאחר הסערה התקשורתית האחרונה, כיוון שכבר נודע ברבים שההלכה אוסרת על גבר לשמוע זמרת בהופעה חיה, אין פגיעה ביציאה מטכס שבו זמרת שרה. שכן כעת הכל מבינים שמדובר בעניין הלכתי, וכל אדם הגון ראוי לו לכבד את אורחות חייו של זולתו, קל וחומר שיהודי צריך לכבד את הנוהגים על פי מסורת ישראל. ואם בכל זאת מי מהמשתתפים בוחר להיעלב, ואפילו הוא בן משפחה שכולה, הרי שהוא אשם בעלבונו, ולא מאיתנו הוא נעלב אלא ממורשת אבותיו.

היתר לצורך פרנסה ודין מפקד
אמנם משרתי קבע, שמפקדיהם נוהגים בעריצות ואינם מסכימים לשחרר אותם משמיעת זמרת, ויש חשש שאם ייצאו בניגוד לפקודות יאבדו את פרנסתם, רשאים לסמוך על דעת המקילים באופן שלא יתכוונו ליהנות מהשירה ולא יסתכלו בזמרת. וכן רשאים לנהוג מפקדים שצריכים להיות עם חייליהם במסדר ואין מי שיחליף אותם בתפקיד זה, שיכולים לסמוך על דעת המקילים בתנאים האמורים.

אחריות הרבנים ומנהיגי הציבור
למרבה הצער, לאחר שהצוערים הודחו מקורס קצינים, הרבנות הצבאית שתקה ועדיין עומדת בשתיקתה. ומשהסירה מעצמה אחריות, הרי שהרבנות הראשית צריכה היתה להיכנס לעובי הקורה, ולכנס את מועצת הרבנות לקבוע עמדה ברורה לפיה החיילים נהגו כהלכה, וכך עליהם לנהוג תמיד, ולתבוע את סילוקם של המג"ד והמח"ט שהדיחו אותם. אמנם נכון שמועצת הרבנות כיום אינה גוף הלכתי עצמאי כפי שהיתה בעבר, אבל עדיין תפקידה לבטא את עמדת הלכה כלפי הציבור הרחב. וכל זמן שאינם עושים כן, נתפש הדבר בעיני החברה החילונית כחומרה יתרה, שנועדה להרגיז את החילונים ולפגוע בנשים.

הרי רובו של הציבור החילוני מכבד את שומרי המצוות, ואילו היה שומע עמדה ברורה מהרבנות הראשית, היה מבין שאין ראוי לכוף חיילים לשמוע זמרות.

מכל מקום, גם אם סברו שאפשר יהיה להסדיר את הדברים בשקט ובנועם, כפי שהתפרסם בשמם, מכיוון שהנושא עלה לכותרות והרמטכ"ל חוזר שוב ושוב על כך שכל החיילים חייבים להשתתף בטקסים שבהם זמרות שרות, וזה עיקרון חילוני מקודש, חובתם לפרסם באופן רשמי את עמדת ההלכה.

בכל אופן, מכאן ואילך המציאות כבר לא תאפשר לרבנים להקל בכך, כי בכל אירוע ציבורי שישתתפו בו רבנים וזמרת תשיר, יתמקדו כל המצלמות ברבנים, וכדי ביזיון וקצף, שאם ירצו להקל יצטרכו למחוק את מה שכתוב בשולחן ערוך (אה"ע כא, א).

אודות הרבנים הראשיים
דברים מוזרים נדפסו במוסף של עיתון 'בקהילה' כ"ז כסלו תשע"ב עמ' 31, וכה נכתב: "אין זה סוד שיותר מאי פעם בתולדות הרבנות, מייצגים הרבנים הראשיים הנוכחיים את דעת השולחן ערוך, וכופים בכל האמצעים שבידם את שלטון ההלכה. הראשון לציון הגאון רבי שלמה עמאר שליט"א, איש שכסתו וגלימתו מצויים בין פוסקי ההלכה הגדולים, לא יסיט לעולם קטע של 'בית שמואל' או 'פתחי תשובה' בלחץ שלטוני. הרב האשכנזי הגאון רבי יונה מצגר שליט"א, יליד ביתו ובכיר חניכיו של מורי הגר"ח גולדוויכט זצ"ל, מטיל את כל יוקרתו וכל כובד משקלו על כל דקדוק הלכתי".

יש לציין שבתולדות הרבנות כיהנו גדולי תורה עצומים, ובראשם מרן הרב קוק זצ"ל.

האם אין ראוי לחוס על בושתם של הדפים שנאלצו לשאת על גבם דברי הבל שכאלה?!

בכל אופן, דברים אלו מחייבים מאוד את הרבנים הראשיים, שאם לא כן דברי שבח מופרזים אלה ייהפכו לקיטרוג גדול. ויהי רצון שיזכו הרבנים לעמוד לימין החיילים שומרי ההלכה, ודווקא על ידי כך יוסיפו אחדות בישראל.
מתוך העיתון בשבע

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
ביאור דעת המחמירים בגיור
סיון תשפ"ב
רביבים
יום העצמאות
אייר תש"ע
רביבים
דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
טבת תשפ"ב
רביבים
סבלנות, הזמן פועל לטובתנו
סיון תשע"ד

רביבים

ספר תורה ושמות קדושים
תנו כבוד לתורה
הרב אליעזר מלמד | אדר תשפ"ו
רביבים
מזוזה בכל חדר: החיוב, הפטור והברכה
הרב אליעזר מלמד | אייר תשפ"ו
רביבים
יישוב הארץ
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ה
רביבים
מצוות הנחת תפילין: למה רק בבוקר?
הרב אליעזר מלמד | כסלו תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג יעקב אריאל
הרב ש. יוסף וייצן
הרב שמואל אליהו
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב שמעון קליין
הרב יעקב שפירא
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרה"ג צבי שכטר
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו