ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
מבחינת הרקע ההיסטורי יש לדעת, כי בתקופת הרב קוק, המושגים הללו היו טעונים במיוחד. יחד עם המשמעות של החירות הלאומית והפרטית אליה שאפו הציונות, הסוציאליזם והדמוקרטיה, הייתה נפוצה לצערנו גם הופעת פורקי עול המצוות אשר כינו אז את עצמם " חופשיים " (=חילוניים). לעומת חרדים (בלשונם:"האדוקים") רבים שמיד התנגדו למושגים הללו, כותב הרב קוק שהתורה מזדהה מאד עם השאיפות לעצמאות, לחופש ולחירות הלאומיים והפרטיים. החופש הוא אפילו מידה א-לוהית, כי הקב"ה חופשי לחלוטין, ועלינו לחקות אותו. התורה דווקא משחררת את האדם מיצריו השפלים, מהאגו, העצלנות והלחץ החברתי השלילי, ודווקא מאפשרת לו את החופש המיוחל להתעלות ולהיות עצמו הא-לוהי בבחירתו החופשית באמת. 2 "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". 3
רוב אנשים מחפשים את ה"אני" שלהם, ומתבלבלים מכך שלפעמים ה"אני" הוא אידיאליסטי וערכי, אך לפעמים "אני" הוא אגואיסט ועצלן. אך אם נזהה את עצמנו, לא עם הגוף הזמני, הכבד והאנוכי, המתבלה והמשתנה, אלא עם הנשמה האידיאליסטית והנצחית, ה"חלק א-לוה" שלנו, נזדהה בקלות עם מה שמכנה הרב קוק "הרצון הפנימי" ("מה שאני באמת רוצה "), במקום להסתפק רק ב"רצון החיצוני" ("מה שבא לי לעשות"). 4
מרן הרב זצ"ל מזכיר בהקשר זה את התפילה, "רבון העולמים! גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? - שׂאור שבעיסה ושיעבוד מלכיות ". 5 החמץ או "השאור שבעיסה", המתסיס את הקמח והמים להשתנות באופן מלאכותי מפשטותם הבסיסיים והטבעיים (לחם "עוני"), 6 מסמל את היצר הרע שאינו ה"אני" החיובי אלא אדרבה, מטעה אותי על פי " מה שבא לי " במקום על פי מה שאני באמת רוצה !
כמו ה"חמץ", גם שיעבוד מלכויות היקשה על עם ישראל לחיות על פי החופש והחירות הישראלית הטבעית שלו, דרך התורה והמצוות, כפי שחיינו במשך הדורות. הגוים השפיעו עלינו דרך כפייה או התבוללות, לחיות כמותם. בקיצור, היצרים וחוסר החירות מונעים מה"אני" האמיתי לממש את הפוטנציאל הערכי שלו.
בזמן חירותנו,ביום ההולדת הלאומית, אנו חוגגים את חירותנו האמיתית. את ה"אני" הישראלי, את החופש להיות עצמנו האידיאלי.
^ 1. למשל, עולת ראיה, עמ' רמד-רמה, רפז-רפט.
^ 2. אורות התשובה ה, ה.
^ 3. אבות ו, ב.
^ 4. אורות הקודש ג, עמ' קמ, "בקשת האני העצמי"- "ואני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור, אינו מתגלה בתוכיותו רק לפי ערך הקדושה והטהרה שלו... חטאנו עם אבותינו, חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת אַיֶכָּה?" איפה ה"אני" האמיתי שלך? ראו גם אורות התשובה ה, ה.
^ 5. בבלי, ברכות יז ע"א, מובא עולת ראיה, עמ' רמה.
^ 6. על פי המהר"ל, פירוש על ההגדה, עמ' נא-נב, ספר החינוך, מצוה קיז.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.













