והלא "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לָמַדְנוּ יִרְאַת חֵטְא מִבְּתוּלָה, וְקִבּוּל שָׂכָר מֵאַלְמָנָה. יִרְאַת חֵטְא מִבְּתוּלָה – דְּרַבִּי יוֹחָנָן שָׁמְעָה לְהַהִיא בְּתוּלָה, דְנָפְלָה עַל אַפָּהּ וְאָמְרָה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּרָאתָ גַּן-עֵדֶן, בָּרָאתָ גֵּיהִנּוֹם, בָּרָאתָ רְשָׁעִים, בָּרָאתָ צַדִּיקִים, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בִּי בְּנֵי אָדָם". רבי יוחנן, שהיה מרא דארעא דישראל, אומר שהוא למד יראת חטא אמיתית מאותה בתולה. צריך לומר שזאת הייתה יראת חטא טהורה ומיוחדת.

"תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי בְנָאָה אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ – תּוֹרָתוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג) 'עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ', וכו'. וְכָל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם הַמָּוֶת".

"אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי (משלי ו) 'כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר', תָּלָה הַכָּתוּב אֶת הַמִּצְוָה בְּנֵר, וְאֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹר. אֶת הַמִּצְוָה בְּנֵר, לוֹמַר לְךָ, מַה נֵּר אֵינוֹ מֵאִיר אֶלָּא לְפִי שָׁעָה, אַף מִצְוָה אֵינָהּ מְגִנָּה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה. וְאֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹר, לוֹמַר לְךָ, וּמָה אוֹר מֵאִיר לְעוֹלָם, אַף תּוֹרָה מְגִנָּה לְעוֹלָם".

"מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, וּמִתְיָרֵא מִן הַקּוֹצִים, וּמִן הַבַּרְקָנִים, וּמִן הַפְּחָתִים, וּמֵחַיָּה רָעָה, וּמִן הַלִּסְטִים, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ. נִזְדַּמְּנָה לוֹ אֲבוּקָה שֶׁל אוֹר, נִצַּל מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַבַּרְקָנִים וּמִן הַפְּחָתִים, וַעֲדַיִן מִתְיָרֵא מֵחַיָּה רָעָה וּמִן הַלִּסְטִים, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ. כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, נִצַּל מֵחַיָּה רָעָה וּמִן הַלִּסְטִים, וַעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת דְּרָכִים, נִצַּל מִכֻּלָּם".

תָּנוּ רַבָּנָן, גְּדוֹלָה הַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנָּשִׁים, יוֹתֵר מִן הָאֲנָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב) "נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה, שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטְחוֹת, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי".