ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
היציאה ממדינה אחת לשניה מתחילה מהבית, ואחר כך היא נמשכת מהעיר ורק אחר כך היא נמשכת מהעיר ורק אחר כך יוצאים מהארץ. ואילו באברהם נאמרה תחילה יציאה מהארץ ואחר כך מעירו ורק לבסוף מבית אביו. נראה שהמדרש (בתחילת לך לך, שם) מתכון להסביר זאת, וכך נאמר שם:
"ר' יצחק פתח, שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ (תהלים, מה יא) משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר, תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה אמר לו, אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר, תאמר העולם בלא מנהיג. הציץ עליו הקדוש ברוך הוא אמר לו, אני הוא בעל העולם".
אברהם שתהה מיהו בעל העולם, לא הסתפק בסיפורי הבדים שהיו נחלת בית אביו וארצו על האלילים הכל יכולים וכדו', הוא חיפש את בעל הבירה האמיתי. לכך הוא מתואר בפסוק כבת שצריכה להטות את האוזן והלב ולשכוח את דברי ההבל ומחשבות הכזב מורשת עמו ואבותיו. אברהם הוא כבת לקדוש ברוך הוא ולא כבן לפי שהבת קנויה לאביה למעשה ידיה וביכולת האב לקדשה או למוכרה לשפחה, מה שאין הבן קנוי לאביו כלל. אברהם אבינו שרצה להתקרב לבורא האמיתי של העולם הרי הוא כביכול קנוי לו יתברך, לפיכך נגלה אליו ה' וציוהו לא רק לעזוב באופן פיסי את מולדתו אלא להתחיל בעזיבה תרבותית אשר היא מתנהלת הפוך מהעזיבה הממשית, ולכן הפסוק מדבר בתחילה על הליכה מארצך ורק אחר כך ממולדתך ולבסוף מבית אביו. בתחילה קל יותר לעזוב את מחשבות המדינה ואחר כך את מחשבות העיר ורק כאשר רחק משני אלו ביכולתו להנתק אף מתרבות בית הוריו.
ההליכה לארץ כנען מביאה לשתי תוצאות. האחת, אברהם אבינו שהולך ומטיף לעבודת ה' בכל מקום שהוא מגיע אליו, מתגדל בעצמו ברוחניות, האתגר של פרסום אלהי השמים והפיכתו לאלהי הארץ, מרומם אותו, ובעטיו זוכה אברהם עצמו בהשגות עצומות בידיעת ה'. והשניה, הקדוש ברוך הוא באמת נעשה לאלהי הארץ בזה שהאומות לומדים להכיר אותו, ומקבלים עליהם את עול מלכותו. ומדוע מועדות פניו של אברהם לארץ כנען דוקא? אלא לפי שארץ זו אקלימה ומזגה מגדלים אנשים בעלי אישיות נוחה ובכך מוכשרים לעבודת ה' יותר. ובאמת ביאר הרמב"ן (בראשית, כו, ה) שהאבות שמרו את התורה בהיותם בארץ בלבד. והטעם לכך, מפני שרק בארץ הם חשו שהתורה היא סם חיים ממש ואי קיום מצותיה הינו סם המוות לעולמו הרוחני של האדם. כמו חיות השדה היודעות להבחין בין הצמחים השונים מיהו הצמח הראוי לאכילה ומיהו הצמח הרעיל, כך, אדם שתחושת חיים רוחניים מפותח בקרבו בהיותו מנותק מחומריות, מסוגל להבדיל בין הטוב לחייו ובין הרע להם. האבות זכו להיות משוחררים מנטיותיהם הגשמיות הגופניות הטבעיות רק כאשר שהו בארץ, (עיין לקמן הסבר נוסף לכך) נמצא שהליכתו של אברהם אבינו לארץ כנען מרוממת אותו באופן מיוחד ואתו העולם כולו. ואל תתמה מדוע היו מעשיהם של הכנענים מקולקלים מאד, והתורה מזהירה את ישראל לבל יעשו כמעשיהם (ויקרא, יח) ואף ישראל עצמם קלקלו מעשיהם ביותר בהיותם בארץ. כי אדרבה מעלתה של הארץ היא שגרמה, שכן כאשר אין משתמשים בה כראוי מביא הדבר קלקול גדול. כדוגמת אדם בריא שאכל רפואות הטובות לחולים, לא רק שלא שיפר את בריאותו אלא שניזוק מכך, כך בארץ יש לחיות בתנאים מסוימים והעושה כך מתקדם ברוחניותו ואם לאו הוא נסוג. אברהם שהתקרב לבורא העולם ראוי לבוא לארץ זו, ובהליכתו בה הוא זוכה בארץ ומכינה לפני בניו שבעתיד יהיו עַם המקדש את שמו יתברך.
"לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וגו' וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה בארץ אברהם מתגדל ומתברך, וכל העולם נהנה ממנו. וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה גשמים בזכותך, הטללים בזכותך. הדא הוא דכתיב (אסתר, ב), וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר (דבר הצלת אחשורוש) זה מהול (מרדכי) וזה אינו מהול (אחשורוש) וחס עליו? אתמהה. אמר, יעקב בירך את פרעה שנאמר (בראשית, מז), וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. יוסף גילה לו, דניאל גילה לנבוכדנצר, אך אני כן. אמר ר' נחמיה, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה אל תאמר שאתם עשירים יותר מהן, שהרי הם עשירים יותר מאתנו. אלא כשהם נכנסים לצרה שואלין לנו ואנו מגלים להם" (מדרש, שם).
השלמות הרוחנית של אברהם אבינו וצאצאיו אחריו גורמת שהשפעתם פרושה על כל העולם. המאורעות הגדולים מתרחשים מכוחם, לא רק כאשר ישראל נמצאים בארץ במלוא כוחם, אלא גם בהיותם משועבדים בגלות, מצודתם פרושה על מושליהם. עד ימינו אלה רואים בעליל שבני אברהם יצחק ויעקב על אף מספרם הקטן לעומת שאר האומות ידם רב להם במדע ובכלכלה במדינות בהן הם דרים, הרבה מעבר למספרם היחסי, וכתוצאה מכך השפעתם מרובה על חוגי השלטון.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
