ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
היציאה ממדינה אחת לשניה מתחילה מהבית, ואחר כך היא נמשכת מהעיר ורק אחר כך היא נמשכת מהעיר ורק אחר כך יוצאים מהארץ. ואילו באברהם נאמרה תחילה יציאה מהארץ ואחר כך מעירו ורק לבסוף מבית אביו. נראה שהמדרש (בתחילת לך לך, שם) מתכון להסביר זאת, וכך נאמר שם:
"ר' יצחק פתח, שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ (תהלים, מה יא) משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר, תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה אמר לו, אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר, תאמר העולם בלא מנהיג. הציץ עליו הקדוש ברוך הוא אמר לו, אני הוא בעל העולם".
אברהם שתהה מיהו בעל העולם, לא הסתפק בסיפורי הבדים שהיו נחלת בית אביו וארצו על האלילים הכל יכולים וכדו', הוא חיפש את בעל הבירה האמיתי. לכך הוא מתואר בפסוק כבת שצריכה להטות את האוזן והלב ולשכוח את דברי ההבל ומחשבות הכזב מורשת עמו ואבותיו. אברהם הוא כבת לקדוש ברוך הוא ולא כבן לפי שהבת קנויה לאביה למעשה ידיה וביכולת האב לקדשה או למוכרה לשפחה, מה שאין הבן קנוי לאביו כלל. אברהם אבינו שרצה להתקרב לבורא האמיתי של העולם הרי הוא כביכול קנוי לו יתברך, לפיכך נגלה אליו ה' וציוהו לא רק לעזוב באופן פיסי את מולדתו אלא להתחיל בעזיבה תרבותית אשר היא מתנהלת הפוך מהעזיבה הממשית, ולכן הפסוק מדבר בתחילה על הליכה מארצך ורק אחר כך ממולדתך ולבסוף מבית אביו. בתחילה קל יותר לעזוב את מחשבות המדינה ואחר כך את מחשבות העיר ורק כאשר רחק משני אלו ביכולתו להנתק אף מתרבות בית הוריו.
ההליכה לארץ כנען מביאה לשתי תוצאות. האחת, אברהם אבינו שהולך ומטיף לעבודת ה' בכל מקום שהוא מגיע אליו, מתגדל בעצמו ברוחניות, האתגר של פרסום אלהי השמים והפיכתו לאלהי הארץ, מרומם אותו, ובעטיו זוכה אברהם עצמו בהשגות עצומות בידיעת ה'. והשניה, הקדוש ברוך הוא באמת נעשה לאלהי הארץ בזה שהאומות לומדים להכיר אותו, ומקבלים עליהם את עול מלכותו. ומדוע מועדות פניו של אברהם לארץ כנען דוקא? אלא לפי שארץ זו אקלימה ומזגה מגדלים אנשים בעלי אישיות נוחה ובכך מוכשרים לעבודת ה' יותר. ובאמת ביאר הרמב"ן (בראשית, כו, ה) שהאבות שמרו את התורה בהיותם בארץ בלבד. והטעם לכך, מפני שרק בארץ הם חשו שהתורה היא סם חיים ממש ואי קיום מצותיה הינו סם המוות לעולמו הרוחני של האדם. כמו חיות השדה היודעות להבחין בין הצמחים השונים מיהו הצמח הראוי לאכילה ומיהו הצמח הרעיל, כך, אדם שתחושת חיים רוחניים מפותח בקרבו בהיותו מנותק מחומריות, מסוגל להבדיל בין הטוב לחייו ובין הרע להם. האבות זכו להיות משוחררים מנטיותיהם הגשמיות הגופניות הטבעיות רק כאשר שהו בארץ, (עיין לקמן הסבר נוסף לכך) נמצא שהליכתו של אברהם אבינו לארץ כנען מרוממת אותו באופן מיוחד ואתו העולם כולו. ואל תתמה מדוע היו מעשיהם של הכנענים מקולקלים מאד, והתורה מזהירה את ישראל לבל יעשו כמעשיהם (ויקרא, יח) ואף ישראל עצמם קלקלו מעשיהם ביותר בהיותם בארץ. כי אדרבה מעלתה של הארץ היא שגרמה, שכן כאשר אין משתמשים בה כראוי מביא הדבר קלקול גדול. כדוגמת אדם בריא שאכל רפואות הטובות לחולים, לא רק שלא שיפר את בריאותו אלא שניזוק מכך, כך בארץ יש לחיות בתנאים מסוימים והעושה כך מתקדם ברוחניותו ואם לאו הוא נסוג. אברהם שהתקרב לבורא העולם ראוי לבוא לארץ זו, ובהליכתו בה הוא זוכה בארץ ומכינה לפני בניו שבעתיד יהיו עַם המקדש את שמו יתברך.
"לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וגו' וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה בארץ אברהם מתגדל ומתברך, וכל העולם נהנה ממנו. וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה גשמים בזכותך, הטללים בזכותך. הדא הוא דכתיב (אסתר, ב), וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר (דבר הצלת אחשורוש) זה מהול (מרדכי) וזה אינו מהול (אחשורוש) וחס עליו? אתמהה. אמר, יעקב בירך את פרעה שנאמר (בראשית, מז), וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. יוסף גילה לו, דניאל גילה לנבוכדנצר, אך אני כן. אמר ר' נחמיה, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה אל תאמר שאתם עשירים יותר מהן, שהרי הם עשירים יותר מאתנו. אלא כשהם נכנסים לצרה שואלין לנו ואנו מגלים להם" (מדרש, שם).
השלמות הרוחנית של אברהם אבינו וצאצאיו אחריו גורמת שהשפעתם פרושה על כל העולם. המאורעות הגדולים מתרחשים מכוחם, לא רק כאשר ישראל נמצאים בארץ במלוא כוחם, אלא גם בהיותם משועבדים בגלות, מצודתם פרושה על מושליהם. עד ימינו אלה רואים בעליל שבני אברהם יצחק ויעקב על אף מספרם הקטן לעומת שאר האומות ידם רב להם במדע ובכלכלה במדינות בהן הם דרים, הרבה מעבר למספרם היחסי, וכתוצאה מכך השפעתם מרובה על חוגי השלטון.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
