ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כאשר הרמב"ם מתייחס למערכת המשפט של התורה, הוא מתאר את התהליך שתוצאתו היתה מערכת משפט אחת ומאוחדת (רמב"ם הלכות ממרים פרק א, הלכה ד):
"כשהיה בית דין הגדול קיים לא היתה מחלוקת בישראל, אלא כל דין שנולד בו ספק לאחד מישראל שואל לבית דין שבעירו אם ידעו אמרו לו אם לאו הרי השואל עם אותו בית דין או עם שלוחיו עולין לירושלים ושואלין לבית דין שבהר הבית אם ידעו אמרו לו אם לאו הכל באין לבית דין שעל פתח העזרה, אם ידעו אמרו להן ואם לאו הכל באין ללשכת הגזית לבית דין הגדול ושואלין, אם היה הדבר שנולד בו הספק לכל, ידוע אצל בית דין הגדול בין מפי הקבלה בין מפי המדה שדנו בה אומרים מיד, אם לא היה הדבר ברור אצל בית דין הגדול דנין בו בשעתן ונושאין ונותנין בדבר עד שיסכימו כולן, או יעמדו למנין וילכו אחר הרוב ויאמרו לכל השואלים כך הלכה והולכין להן, משבטל בית דין הגדול רבתה מחלוקת בישראל זה מטמא ונותן טעם לדבריו וזה מטהר ונותן טעם לדבריו זה אוסר וזה מתיר".
לעומת זאת, בתי הדין הרבניים של מדינת ישראל אימצו לעצמם נוהג שלא לייצר מערכת תקדימים המחייבת את הדיינים. כל דיין פוסק על פי שיקול דעתו והבנתו את הסוגיות ודברי חז"ל, את פסקי הראשונים והאחרונים, בהתאמה למקרה שבא לפניו. מנהל בתי הדין הרבניים, הרב דוב כץ בזמנו, ערך והוציא את הפדרי"ם המפורסמים, בהם ניתן למצוא את פסקי הדין של גדולי הדיינים בדור הקודם (כולל את פסקי הדין של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל). אעפ"כ פסקי דין אלה לא חייבו את הדיינים האחרים משום בחינה, גם אם הם נעזרו בהם רבות. להבדיל ממצב זה, מערכת המשפט של מדינת ישראל פועלת על פי כללים ברורים גם בנושא התקדימים. כללים אלה עוזרים לעורכי הדין לייעץ ללקוחותיהם ולהכין את טיעוניהם בהתאם לפסקי הדין התקדימיים.
לצערנו, הציבור הרחב מדיר את רגליו מבתי הדין הרבניים ופונה אליהם לרוב אך ורק במקום שהחוק איננו מותיר לו ברירה אחרת.
לא נוכל במסגרת קצרה זו לנתח את כל הסיבות שגרמו למצב קשה ומצער זה, נראה שאחת מהן (מני רבות) היא חוסר הנכונות של מערכת בתי הדין הרבניים של מדינת ישראל לקבל על עצמה מדיניות הלכתית אחידה.
פרשתנו פותחת במילים: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א א).
שני דברים עקרוניים אנו יכולים ללמוד מכך:
א. הדבר החשוב ביותר שצריך לטפל בו אחרי מתן תורה והפיכת עם ישראל לעם מיוחד מבחינה רוחנית, הוא הקמת מערכת משפט עם חוקים חברתיים קבועים. חברה שאין לה מערכת משפטית מסודרת מכל הבחינות איננה חברה מתוקנת.
ב. במאמר חז"ל הבא, המובא גם על ידי רש"י, בא לביטוי עקרון נוסף: "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
המערכת המשפטית חייבת להיות שקופה וברורה לכל אחד ואחת. העמימות הנוצרת מחוסר הנכונות לציית למדיניות קבועה, יש לה יותר חסרונות מיתרונות.
על כן, הוחלט ברשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית" ובפורום בתי הדין לממון, ליצור מדיניות אחידה בסוגיות העקרוניות בכל בתי הדין של הרשת, ולהציג אותה בפני הציבור בצורה שקופה.
הציבור מוזמן לעיין בדברים המפורסמים באתר בית הדין.
ניתן למצוא באתר הסברים על מדיניות בתי הדין "ארץ חמדה- גזית" בנושאים שונים כגון: מעמדם של חוקי המדינה, מקומה של הפשרה, חיובים בנזקי גרמא, שימוש בהוצאה לפועל, מקומה של האומדנא ועוד.
אנו תפילה, כי גם פעולות אלה יעזרו להביא את ה"משפט העברי"
ומצוות "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" למקומם הראוי
במדינת ישראל - מדינת היהודים.
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך לומדים גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
דיני קדימה בברכות
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
