- מדורים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הגאולה בא תבוא
כהפטרת פרשת החודש, נבחרו פסוקים המופיעים בחלק האחרון של ספר יחזקאל (פרקים מ"ה-מ"ו, לפי הנוסחים השונים). ננסה להבין השבוע מה המשמעות הרחבה של נבואות אלה ומשמעותן לדורנו. כמו כן, נשווה את נבואתו של יחזקאל שישב בבבל, לנבואותיו של בן דורו - ירמיהו - שישב בארץ ישראל.
בספר יחזקאל, הנביא מותח ביקורת קשה ביותר על עם ישראל, על דורו ועל דורות קדומים. יש בספר נבואות כל כך קשות, עם ביקורת כל כך נוקבת, עד כדי כך שחכמים אסרו את קריאתן בציבור. (עיינו כדוגמא במשנה מגילה פ"ד מ"י ובתוספתא שם פ"ג ה' לד). החל מפרק ל"ו, ההפטרה שקראנו בשבוע שעבר, מנבא הנביא סדרה של נבואות נחמה. בפרק מ' מתחילה סדרת נבואות העוסקות בענייני גאולה הקשורים לבנין המקדש:
מהפסוק ברור כי החורבן כבר אירע ואף על פי כן יחזקאל נלקח במראה הנבואה לארץ ישראל, לסיור בבית המקדש שיבנה לעתיד לבא. בהפטרה שלנו נקרא אודות המעמד שיתרחש בר"ח ניסן ובו יקריב הנשיא את קרבנות המילואים בטקס פתיחתו מחדש של המקדש. בפרקים הבאים יבקר הנביא באזורים השונים של המקדש ויתאר שינויים שיתרחשו בארץ ישראל מבחינות רבות. המשמעות של נבואה זו היא אחת - מנקודת המבט של הנביא, ההבטחה לגאולה איננה רק הבטחה, היא מציאות. בית המקדש מבחינתו של יחזקאל קיים בירושלים, ניתן לבקר בו ויש גם מלך - נשיא שחונך אותו.
לכאורה לעומתו, ירמיהו הנביא - איש ענתות - מדגיש את הפן ההפוך. אף על פי שאנשי ארץ יהודה יכולים לבקר במקדש ולהקריב בו קרבנות, ברור לו כי גזר דינו של המקום הוא חורבן ומה שארע בשילה יחזור על עצמו בירושלים וז"ל של ירמיהו:
במבט מעמיק, אין סתירה ואין מחלוקת בין הנביאים. כל עוד הבית קיים ירמיהו קורא לחזור בתשובה ולשנות את פסק הדין, שהרי אם ימשיכו בדרכם, הביקורת שלו והביקורת הנוקבת של יחזקאל, מבטאות את הביקורת האלקית שמשמעותה אזהרה. רק שינוי כיוון של מאה ושמונים מעלות ימנע את החורבן. לאחר שהתברר כי העם לא שינה את דרכו ושמועת החורבן הגיעה לבבל, יחזקאל מוזמן לספר על ביקורו בבית שיבנה לעתיד לבא כבר עכשיו. זאת כדי להראות לעם ישראל כי כשם שהתקיימו נבואות החורבן, כך יתקיימו בוודאות גם נבואות הגאולה.
אנו תפילה כי כשם שזכינו בדורנו לחזות בהתקיימות הנבואות אודות:
כך נזכה לחזות בשוב ד' ציון.
בספר יחזקאל, הנביא מותח ביקורת קשה ביותר על עם ישראל, על דורו ועל דורות קדומים. יש בספר נבואות כל כך קשות, עם ביקורת כל כך נוקבת, עד כדי כך שחכמים אסרו את קריאתן בציבור. (עיינו כדוגמא במשנה מגילה פ"ד מ"י ובתוספתא שם פ"ג ה' לד). החל מפרק ל"ו, ההפטרה שקראנו בשבוע שעבר, מנבא הנביא סדרה של נבואות נחמה. בפרק מ' מתחילה סדרת נבואות העוסקות בענייני גאולה הקשורים לבנין המקדש:
"בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד יְקֹוָק וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה" (יחזקאל מ' א).
מהפסוק ברור כי החורבן כבר אירע ואף על פי כן יחזקאל נלקח במראה הנבואה לארץ ישראל, לסיור בבית המקדש שיבנה לעתיד לבא. בהפטרה שלנו נקרא אודות המעמד שיתרחש בר"ח ניסן ובו יקריב הנשיא את קרבנות המילואים בטקס פתיחתו מחדש של המקדש. בפרקים הבאים יבקר הנביא באזורים השונים של המקדש ויתאר שינויים שיתרחשו בארץ ישראל מבחינות רבות. המשמעות של נבואה זו היא אחת - מנקודת המבט של הנביא, ההבטחה לגאולה איננה רק הבטחה, היא מציאות. בית המקדש מבחינתו של יחזקאל קיים בירושלים, ניתן לבקר בו ויש גם מלך - נשיא שחונך אותו.
לכאורה לעומתו, ירמיהו הנביא - איש ענתות - מדגיש את הפן ההפוך. אף על פי שאנשי ארץ יהודה יכולים לבקר במקדש ולהקריב בו קרבנות, ברור לו כי גזר דינו של המקום הוא חורבן ומה שארע בשילה יחזור על עצמו בירושלים וז"ל של ירמיהו:
"הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי נְאֻם יְקֹוָק: כִּי לְכוּ נָא אֶל מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל: וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ וְלַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלוֹ" (ירמיהו ז' יא-טו):
"וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (ירמיהו כ"ו ו).
"וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (ירמיהו כ"ו ו).
במבט מעמיק, אין סתירה ואין מחלוקת בין הנביאים. כל עוד הבית קיים ירמיהו קורא לחזור בתשובה ולשנות את פסק הדין, שהרי אם ימשיכו בדרכם, הביקורת שלו והביקורת הנוקבת של יחזקאל, מבטאות את הביקורת האלקית שמשמעותה אזהרה. רק שינוי כיוון של מאה ושמונים מעלות ימנע את החורבן. לאחר שהתברר כי העם לא שינה את דרכו ושמועת החורבן הגיעה לבבל, יחזקאל מוזמן לספר על ביקורו בבית שיבנה לעתיד לבא כבר עכשיו. זאת כדי להראות לעם ישראל כי כשם שהתקיימו נבואות החורבן, כך יתקיימו בוודאות גם נבואות הגאולה.
אנו תפילה כי כשם שזכינו בדורנו לחזות בהתקיימות הנבואות אודות:
"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים:
עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ" (ירמיהו ל"א ג).
"וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (יחזקאל ל"ו ח).
עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ" (ירמיהו ל"א ג).
"וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (יחזקאל ל"ו ח).
כך נזכה לחזות בשוב ד' ציון.

צדיק תמים חסיד וישר
הרב יוסף כרמל | תשרי תשס"ו

מחר חדש
הרב יוסף כרמל | חשוון תשס"ה

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, לָמָּה וּלְמָה?
הרב יוסף כרמל | חשון תשפ"ג

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ב
מה מברכים על ברקים ורעמים?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
מי צריך את הערבה?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
למטר השמיים
מתי יברך שוב ברכה ראשונה
כללי ברכה ראשונה ב'
הרב אליעזר מלמד | תשס"ט

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ – וַתִּרְעָד
פרשת מטות מסעי תשע"ח
הרב שמואל אליהו | כ"ו תמוז תשע"ח

רעיונות לפרשת יתרו
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז-תשנ"ט
התקדמות הגאולה בדורנו
לנתיבות ישראל - מאמר "מכתב על תקופת זמננו ומהלך תשובתה"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב טבת תשפ"ג
הטעות של קורח
שיעור 11 - פרק י"ח ,כ"ב
הרב אליהו ברין | י"ד שבט תשפ"ג
חלום של שבעים שנה
ליקוטי מוהר"ן תורה סא
הרב יהודה מלמד | י"א שבט תשפ"ג
