ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- קרבן פסח
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
סוגיה א' - זמן התמיד
במשנה בתחילת הפרק החמישי בפסחים מובא זמן קרבן הפסח. רבא בגמ' על אתר מביא את הדין שכל הקרבנות כולם מוקרבים בין תמיד של שחר לתמיד של בין הערביים על פי הכלל : "'והקטיר עליה חלבי השלמים' - עליה השלם כל הקרבנות". למעט קרבן פסח שמוצא את מקומו אל מחוץ למסגרת התמיד, ומוקרב אחרי תמיד של בין הערביים. הירושלמי מחדד את השיטה הזו ומתחיל מהשאלה - מניין קרבן תמיד? - ועונה - שתמיד נלמד מקרבן פסח, ואילו קרבן פסח נלמד מהפסוק בירמיהו - "וינטו צללי ערב", שלכאורה איננו קשור בפשט אל קרבן כלשהו. אך אם נסתכל לעומק נראה שכחלק מתהליך לימודי שלם מתחזק הרושם שהפסח חורג מתחום התמיד. אדרבה, הוא המהווה את הבסיס לזמן התמיד.
סוגיה ב' - מיקום סדר היום של קרבן הפסח
"תמיד קודם לפסח, פסח קודם לקטרת, קטרת קודמת לנרות". תחילה נעמוד על כך שעבודת המקדש הרגילה מסודרת בצורת מנורה על שבעת קניה, שני הקנים החיצוניים - הטבת הנרות בבוקר ובערב, יותר פנימיים - הקטורת בבוקר ובערב, יותר פנימיים - התמיד בבוקר ובערב, ובין התמידים. - הקנה האמצעי - "עליה השלם כל הקרבנות".
בתוך המערכת היפה והמסודרת הזו נכנס קרבן הפסח כישות אונתולוגית, כקו ברשימו, כיושר בעיגולים, כייחוד במשפט. הפסח נכנס בין התמיד - קרבן המזבח החיצון, ובין הקטורת - קרבן המזבח הפנימי.
כדי להסביר את העניין הזה נקדים בקושייה על הרמב"ם - בהלכות מעשה הקרבנות (יח' א): "כל הקרבנות כולן, בין קרבנות בהמה ועוף בין קרבנות מנחות, מצות עשה להקריבן בבית הבחירה", ואילו בהלכות בית הבחירה (ב' ד): "…שמקריבין על המזבח הזה כל הקרבנות אע"פ שאין שם בית" .
נתרץ, שכשיש בית מקדש יש מעלה יתרה בהקרבת הקרבנות משום שההיכל מהווה זיקה לאור היותר עליון, למקיף. ואכן הבית מסמל את האור המקיף, וכך גם הקטורת עם אחד עשר סמניה שייכת לאור המקיף (עשר בפנימי ואחד במקיף). ואילו התמיד המוקרב בחוץ מסמל את האור הפנימי. גם במושגים יותר ארציים אפשר לראות זאת במוחש - הבית, האור והריח אופפים את הכהן העובד במקדש - הם המקיפים אותו. ואילו מרכז עבודתו ופעמים אף חלק מהאוכל הנכנס אל גופו ממש הם הקרבנות, תוך שהם "ממוסגרים" בקרבנות התמיד.
קרבן פסח נכנס בנקודה זו, כאותה גאולת מצריים שהייתה מעל הטבע, אל בין האור הפנימי ובין האור המקיף. (הרמב"ם מרחיק לכת ופוסק שזמן קרבן פסח אף אחרי הקטורת והנרות - מעל הכל וצ"ע).
כאן באה לידי ביטוי הייחודיות של קרבן פסח. כמו זמנו, בין הערביים שבין י"ד לט"ו, שהוא זמן שאנחנו לא מכירים כזמן רגיל, זמן א-סימטרי - כך גם קרבן פסח מבטא אופי א-טבעי, מעל הטבע, כמייצג את הנהגת הייחוד שפעלה באותה שעה. הוציאה, הצילה, גאלה ולקחה את עם ישראל במימדי המקום, הזמן והנפש ובפנימיותם של אלה.
סוגייה ג' - האם קרבן פסח דוחה את השבת
בתחילת פרק שישי אנו מוצאים את שאלת בני בתירה האם קרבן פסח דוחה את השבת - השאלה נובעת מהתהייה על מהותו של קרבן הפסח.
תחילה נבחין בין קרבן שלמים לקרבן עולה. בשלמים - המזבח משרת את האדם מכיוון שהבעלים אוכלים את הקרבן - יש זיקה בין האדם למזבח. בעולה אין אכילה, וממילא הקרבן עומד כשלעצמו ואין זיקה עוד למביאו. אנו רואים זאת גם בדין גוי שיכול להביא עולה - מכיוון שמרגע שהביא נפסקה הזיקה. שלמים, לעומת זאת, אינו מביא - מכיוון שאי אפשר להקריב קרבן שנשארה לו זיקה לגוי (הסברו של ר' משה רוזין ב"נזר הקודש").
תשובתו של הלל: "והלא הרבה יותר ממאתיים פסחים יש לנו בשנה שדוחים את השבת", מראה על מרכיב מסויים שיש בקרבן הפסח שהוא מרכיב של קרבן ציבור, כאותם מוספים ותמידים הדוחים את השבת. עם זאת יש בו גם מרכיב של קרבן יחיד, כקרבן השלמים הנאכל לבעליו.
אמירה זו עולה כבר מן הפסוקים. אנו רואים שוני בין הציווי של הקב"ה שבו מוזכרת אכילה (שמות יב' א-כא) ובין הציווי של משה לעם, בו לא מוזכרת אכילה (שמות יב' כא-כח). השוני מגלה לנו על האופי הדואלי של קרבן פסח. מצד אחד, הוא חלק מהציווי האלוקי ושונה מהותית מקרבן שלמים, אך מצד שני הוא משלב גם יסודות של אכילה כבקרבן שלמים.
כאן המקום לציין את הייחוד שבקרבן פסח - קרבן פסח הוא קרבן יחיד הנלקח לכל משפחה, אך עם זאת הוא לא יכול ליקרב בבמות יחיד אלא רק בציבור. קרבן הפסח הוא קרבן של "והייתם לי לעם", קרבן המתחיל בכל בית אב אך מתאחד ומתכלל עם שאר הקרבנות בבית המקדש וכולם נהפכים ונהיים למעין קרבן ציבור (ישנה מחלוקת בין הירושלמי והתוספתא הסוברים שפסח קרבן ציבור לבין הבבלי הסובר שפסח קרבן יחיד ואכמ"ל).
אך התהליך ממשיך (כאור חוזר), לאחר ההקרבה בבית המקדש נאכל הקרבן בכל משפחה - אחרי ההתכללות, חלה שוב התפרטות של יחידים אך היא כבר יונקת מהישות הישראלית כהוויה שלמה.
סיכום
באמצעות שלוש הסוגיות שהבאנו עמדנו קצת על אופיו של קרבן הפסח ראינו בו שלושה מרכיבים:
א. קרבן הפסח עומד בעמידה עצמאית אל מול קרבן התמיד. מן הירושלמי עולה, שהוא אף מחולל אותו ממש.
ב. ביטוי להתערבות הנהגת הייחוד בסדרי הטבע הרגילים - הראינו שקרבן הפסח יוצא מסדר היום הרגיל אל מחוץ לתחומי קרבן התמיד. הוא ניצב, ע"פ רוב השיטות, בין הקטורת והטבת הנרות - הריח והאור המקיפים את האדם העובד, לבין הקרבנות הנעשים במזבח החיצון - מרכז העבודה.
ג. ביטוי להתהוות היחידים לעם - הראינו שקרבן הפסח מכיל מרכיבים של קרבן שלמים - קרבן פרטי, יחד עם מרכיבים של קרבן תמיד - קרבן ציבור. שני המרכיבים האלו מצטרפים ויוצרים קרבן ייחודי, זכר להתהוות עם ישראל.
שלושת המרכיבים הללו מתאחדים למהלך מאד מוגדר שקרבן הפסח מחולל.
קרבן הפסח בא מנקודה הנמצאת מחוץ לסדרי הטבע הרגילים, ומביא את עם ישראל לידי הוויה של עם. עתה, אחרי שנהיה לעם, יכול הציבור להקריב את קרבנות הציבור - התמיד. לאחר שהוגדר כעם ואף מימש זאת ע"י קרבנות הציבור המוקרבים מדי יום ביומו, יכול עם ישראל להתפרט ליחידים שמצד אחד יונקים מהציבור אך מן הצד השני מקריבים קרבנות יחיד עד כדי שלמים הנאכלים לבעליהם - "עליה השלם כל הקרבנות כלם".
נסיים בדבריו של מרן הרב קוק זצ"ל בעולת ראיה:
רבון העולמים. נושאים אנחנו את דענו למרחוק. לא רק בשביל ההטבה
הפרטית, של כל יחיד, ולא רק בשביל חוג פרטי של עולם מיוחד, בא סוד
העבודה האלהית, כ"א בשביל ההתעלות הכללית של העולמים הרבים, אשר
ברוח ד' רבון העולמים נוצרו, להיות הולכים ומתעלים, מתקדשים ומשתפרים,
ע"י הוספת אור הנשמה העליונה, הבאה בעקב העבודה האלהית התמימה,
המרוכזת בעבודת הקדש והמקדש.
הפרטית, של כל יחיד, ולא רק בשביל חוג פרטי של עולם מיוחד, בא סוד
העבודה האלהית, כ"א בשביל ההתעלות הכללית של העולמים הרבים, אשר
ברוח ד' רבון העולמים נוצרו, להיות הולכים ומתעלים, מתקדשים ומשתפרים,
ע"י הוספת אור הנשמה העליונה, הבאה בעקב העבודה האלהית התמימה,
המרוכזת בעבודת הקדש והמקדש.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
