ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הרב אליעזר שנקולבסקי
המקרה
'חיים חלונות וסורגים' הוזמן ע"י משפחת דוד לתת הצעת מחיר להתקנת סורגים, רשתות ועבודות מתכת נוספות בביתם.
חיים הגיע, והפגישה נמשכה מספר שעות. הוא הציע הצעת מחיר, וכן העיר הערות משלו לשיפור העבודה הנדרשת.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
173 - לא בטוח שטעית
174 - חלון הזדמנויות
175 - שמיעת עד פסול בבית הדין
טען עוד
לאחר הסכמה עקרונית של הצדדים, הוא החל בעבודה, הכנת המסילות בחלונות. באותו מעמד, קיבל חיים צ'ק על סך של 10,000 ₪, אך הוא התבקש שלא להפקידו באותו יום, אלא למחרת.
למחרת התקשרו בני הזוג דוד אל חיים ובקשו לבטל את התקנת הסורגים, ולהשאיר על כנה את בקשתם להתקנת רשתות.
חיים הסכים לבצע את התקנת הרשתות אולם במחיר גבוה יותר, בטענה שהמחיר שנקב היה במסגרת הצעת מחיר רחבה הרבה יותר. על כן עת הגיעו הצדדים לבית הדין, לא היתה הסכמה גם על התקנת הרשתות.
תביעת התובע –
2,100 ₪, כדמי ביטול העסקה, וכתמורה על שעות הייעוץ המקצועי שנתן להם.
משפחת דוד טוענת שהתברר להם שהמחיר שנקב חיים גבוה באופן משמעותי מהמחיר המקובל – על כן זכותם לבטל את העסקה, והם תובעים סך של 1,500 ₪, עבור ביטול זמנם.
דיון
בפרשה זו יש לדון בשני היבטים:
האחד, האם התקיימו התנאים הבסיסיים כך שהעסקה היא המחייבת את שני הצדדים, או שבסך הכל נתנה כאן הצעת מחיר.
השני, האם משפחת דוד רשאית היתה לבטל את העסקה בטענת אונאה.
תוקף העסקה
אין חולק שחיים התחיל בעבודה, על פי הוראות משפחת דוד. התחל עבודה ע"י פועל נחשבת כקנין1 בדיני פועלים. אמנם בקבלן נחלקו הפוסקים אם קיים קנין זה – התחלת מלאכה2. ההבחנה בין השניים היא, שפועל הוא אדם השכור לאדם אחר בזמן מסויים, ואילו קבלן מתחייב לעבודה מסויימת, בלא שליטה של המזמין על זמן ביצוע העבודה. בעובדא דידן מסתבר שדינו של חיים אינו כקבלן בלבד אלא גם כפועל, משום שחיים, בידיעת משפחת דוד, התחייב לעבודה בזמן מסויים ושינה תוכניות אחרות לצורך כך.
בנוסף, גם נתינת הצ'ק היא כקנין כסף, ושכירות פועלים נקנית בכסף3.
על כן יש כאן קניין פועל של תחילת עבודה ושל קניין כסף.
טענת ההונאה במחיר שטענה משפחת דוד, נדחית מכמה סיבות.
א. לא הוכח שהמחיר שנקב התובע הוא גבוה בשיעור אונאה מהמחיר בשוק. הנתבעים הראו שקבלו הצעה זולה יותר, אך אין בכך הוכחה לטענתם, כיוון שפערי מחיר עשויים לנבוע מאיכות העבודה, ולא הוכח שהמחיר שנדרש שונה ממחיר השוק באופן כללי.
ב. בהסכם שסיכמו הצדדים לעיסקה המחיר הנקוב היה 21,000 ₪. ההצעה הנוספת שקיבלו היתה 19,000 ₪, וההפרש בין ההצעות אינו עולה לכדי שיעור אונאה שהוא שישית.
ג. אין דין אונאה בשכירות פועלים. אומנם בקבלן יש אונאה, אך בקבלן שעוסק בעבודות של בנייה אין הונאה4, כדין קרקע.
אשר על כן מתברר שלא היתה לנתבעים זכות לחזור בהם מהעיסקה.
שיעור הפיצוי
מזמין עבודה החוזר בו ללא הצדקה וגרם הפסד לפועל, שלא מצא עבודה אחרת, "הרי זה כדבר האבוד להם ונותן להם שכרם כפועל בטל"5. וע' ב"פתחי חושן"6 דבמקרה שלפנינו, שהתובע שינה את סדרי עבודתו במיוחד לצורך עבודה זו, אין לחלק בין פועל לקבלן.
לאור האמור, היה יכול התובע לדרוש את הרווח הצפוי, בניכוי עבודות אחרות שלקח במקום אותה עבודה. בפועל, ביטול העבודה לא אפשר לו עבודה אחרת. התובע דרש לקבל 2,100 ₪, וסכום זה אינו עולה על הסכום שזכותו לקבל.
החלטה
משפחת דוד תשלם לחיים 2,100 ₪ על ביטול העסקה.
_______________________________________________________________
שו"ע חו"מ סי' שלג' סעי' א' וסעי' ג' שם, ובסמ"ע סקי"ד ובש"ך שם סקי"ד בשם הריב"ש. ע' גם בשו"ת אבני נזר חלק חו"מ סי' נב' אותיות ז' – ט' שלושה הסברים לקנין זה "התחלת מלאכה".
2 לדעת הריב"ש (שם) תחילת עבודה היא קניין הוא אף בקבלן, ואילו לדעת המחנה אפרים בהל' שכירות פועלים סי ה' דייק מהגהות אשרי ב"מ עז' דלא מהני בקבלן [וע' בהגהות אשרי שנראה מדבריו דאף בפועל לא הווי קנין.
3 נתה"מ סי' שלג' סק"א וסי' רצא' סקי"ב ובשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' כט'. אמנם התשלום היה בצ'ק ולא במזומן אולם ק"ו ממש"כ הש"ך בסי' קצ' סק"א דממרני דינו ככסף ובקצוה"ח שם סק"ו.
4 שו"ע חו"מ סי' רכז' סעי' לג' לגבי פועל. ולעניין קרקע, ראו סעי' לד ולו' ובהערות רע"א על השו"ע שם. ולעניין קבלן לבנות בית ראה ערוך השולחן שם סוף סעי' לז' שדינו כקרקע שאין בו הונאה.
5 שו"ע חו"מ סי' שלג' סעי' ב'. אמנם נחלקו הפוסקים בטעם הדבר. הנתיבות (שם סק"ג) כתב דהוא תקנת חכמים מיוחדת בשכירות פועלים. וקצוה"ח (שם סק"ב וסק"ג) כ' דהוא מטעם גרמי ומדין שבת. אכן קצוה"ח הביא דלדעת הרמ"ה דאין חיוב גרמי בשבת, ולדעת מהר"ם דאין חיוב גרמי במניעת רווח, יהיה פטור בעה"ב כה"ג. וע"כ הסיק דאין מוציאין מהמוחזק בכה"ג. אולם בנידון דנן התובע הוא המוחזק, וא"כ אף לקצוה"ח חייבים לשלם. ורע"א כ' דחייב מדין ערב.
6 הל' שכירות פרק י' תחילת הע' ט'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
