ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים הלכה פסוקה
מוקדש לעלוי נשמת
יוסף בן גרסיה
לחץ להקדשת שיעור זה
חלון הזדמנויות
הלכה פסוקה
הרה"ג דוב ליאור
1 - אחריות לווה על פרעון ההלואה לאחר שנתן המחאה
2 - נזק תוך כדי בדיקת קנייה של אופנוע
3 - שטר שנכתב שלא כדין ובסופו היה קניין
טען עוד
הרב אליעזר שנקולבסקי

המקרה
'חיים חלונות וסורגים' הוזמן ע"י משפחת דוד לתת הצעת מחיר להתקנת סורגים, רשתות ועבודות מתכת נוספות בביתם.
חיים הגיע, והפגישה נמשכה מספר שעות. הוא הציע הצעת מחיר, וכן העיר הערות משלו לשיפור העבודה הנדרשת.
חיים הציע הצעת מחיר, שפרטיה היו תלויים בבחירה מדוייקת של משפחת דוד, והיא עמדה על סך של כ 21,000 ₪.
לאחר הסכמה עקרונית של הצדדים, הוא החל בעבודה, הכנת המסילות בחלונות. באותו מעמד, קיבל חיים צ'ק על סך של 10,000 ₪, אך הוא התבקש שלא להפקידו באותו יום, אלא למחרת.

למחרת התקשרו בני הזוג דוד אל חיים ובקשו לבטל את התקנת הסורגים, ולהשאיר על כנה את בקשתם להתקנת רשתות.
חיים הסכים לבצע את התקנת הרשתות אולם במחיר גבוה יותר, בטענה שהמחיר שנקב היה במסגרת הצעת מחיר רחבה הרבה יותר. על כן עת הגיעו הצדדים לבית הדין, לא היתה הסכמה גם על התקנת הרשתות.

תביעת התובע –
2,100 ₪, כדמי ביטול העסקה, וכתמורה על שעות הייעוץ המקצועי שנתן להם.
משפחת דוד טוענת שהתברר להם שהמחיר שנקב חיים גבוה באופן משמעותי מהמחיר המקובל – על כן זכותם לבטל את העסקה, והם תובעים סך של 1,500 ₪, עבור ביטול זמנם.

דיון
בפרשה זו יש לדון בשני היבטים:
האחד, האם התקיימו התנאים הבסיסיים כך שהעסקה היא המחייבת את שני הצדדים, או שבסך הכל נתנה כאן הצעת מחיר.
השני, האם משפחת דוד רשאית היתה לבטל את העסקה בטענת אונאה.

תוקף העסקה
אין חולק שחיים התחיל בעבודה, על פי הוראות משפחת דוד. התחל עבודה ע"י פועל נחשבת כקנין1 בדיני פועלים. אמנם בקבלן נחלקו הפוסקים אם קיים קנין זה – התחלת מלאכה2. ההבחנה בין השניים היא, שפועל הוא אדם השכור לאדם אחר בזמן מסויים, ואילו קבלן מתחייב לעבודה מסויימת, בלא שליטה של המזמין על זמן ביצוע העבודה. בעובדא דידן מסתבר שדינו של חיים אינו כקבלן בלבד אלא גם כפועל, משום שחיים, בידיעת משפחת דוד, התחייב לעבודה בזמן מסויים ושינה תוכניות אחרות לצורך כך.
בנוסף, גם נתינת הצ'ק היא כקנין כסף, ושכירות פועלים נקנית בכסף3.
על כן יש כאן קניין פועל של תחילת עבודה ושל קניין כסף.

טענת ההונאה במחיר שטענה משפחת דוד, נדחית מכמה סיבות.
א. לא הוכח שהמחיר שנקב התובע הוא גבוה בשיעור אונאה מהמחיר בשוק. הנתבעים הראו שקבלו הצעה זולה יותר, אך אין בכך הוכחה לטענתם, כיוון שפערי מחיר עשויים לנבוע מאיכות העבודה, ולא הוכח שהמחיר שנדרש שונה ממחיר השוק באופן כללי.
ב. בהסכם שסיכמו הצדדים לעיסקה המחיר הנקוב היה 21,000 ₪. ההצעה הנוספת שקיבלו היתה 19,000 ₪, וההפרש בין ההצעות אינו עולה לכדי שיעור אונאה שהוא שישית.
ג. אין דין אונאה בשכירות פועלים. אומנם בקבלן יש אונאה, אך בקבלן שעוסק בעבודות של בנייה אין הונאה4, כדין קרקע.

אשר על כן מתברר שלא היתה לנתבעים זכות לחזור בהם מהעיסקה.

שיעור הפיצוי
מזמין עבודה החוזר בו ללא הצדקה וגרם הפסד לפועל, שלא מצא עבודה אחרת, "הרי זה כדבר האבוד להם ונותן להם שכרם כפועל בטל"5. וע' ב"פתחי חושן"6 דבמקרה שלפנינו, שהתובע שינה את סדרי עבודתו במיוחד לצורך עבודה זו, אין לחלק בין פועל לקבלן.
לאור האמור, היה יכול התובע לדרוש את הרווח הצפוי, בניכוי עבודות אחרות שלקח במקום אותה עבודה. בפועל, ביטול העבודה לא אפשר לו עבודה אחרת. התובע דרש לקבל 2,100 ₪, וסכום זה אינו עולה על הסכום שזכותו לקבל.

החלטה
משפחת דוד תשלם לחיים 2,100 ₪ על ביטול העסקה.

_______________________________________________________________

שו"ע חו"מ סי' שלג' סעי' א' וסעי' ג' שם, ובסמ"ע סקי"ד ובש"ך שם סקי"ד בשם הריב"ש. ע' גם בשו"ת אבני נזר חלק חו"מ סי' נב' אותיות ז' – ט' שלושה הסברים לקנין זה "התחלת מלאכה".
2 לדעת הריב"ש (שם) תחילת עבודה היא קניין הוא אף בקבלן, ואילו לדעת המחנה אפרים בהל' שכירות פועלים סי ה' דייק מהגהות אשרי ב"מ עז' דלא מהני בקבלן [וע' בהגהות אשרי שנראה מדבריו דאף בפועל לא הווי קנין.
3 נתה"מ סי' שלג' סק"א וסי' רצא' סקי"ב ובשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' כט'. אמנם התשלום היה בצ'ק ולא במזומן אולם ק"ו ממש"כ הש"ך בסי' קצ' סק"א דממרני דינו ככסף ובקצוה"ח שם סק"ו.
4 שו"ע חו"מ סי' רכז' סעי' לג' לגבי פועל. ולעניין קרקע, ראו סעי' לד ולו' ובהערות רע"א על השו"ע שם. ולעניין קבלן לבנות בית ראה ערוך השולחן שם סוף סעי' לז' שדינו כקרקע שאין בו הונאה.
5 שו"ע חו"מ סי' שלג' סעי' ב'. אמנם נחלקו הפוסקים בטעם הדבר. הנתיבות (שם סק"ג) כתב דהוא תקנת חכמים מיוחדת בשכירות פועלים. וקצוה"ח (שם סק"ב וסק"ג) כ' דהוא מטעם גרמי ומדין שבת. אכן קצוה"ח הביא דלדעת הרמ"ה דאין חיוב גרמי בשבת, ולדעת מהר"ם דאין חיוב גרמי במניעת רווח, יהיה פטור בעה"ב כה"ג. וע"כ הסיק דאין מוציאין מהמוחזק בכה"ג. אולם בנידון דנן התובע הוא המוחזק, וא"כ אף לקצוה"ח חייבים לשלם. ורע"א כ' דחייב מדין ערב.
6 הל' שכירות פרק י' תחילת הע' ט'.
עוד בנושא הלכה פסוקה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il