ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן: וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי: הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן: וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ" (שם יב-טו).
המפרשים כבר עמדו על הקשיים בעניין זה:
1. מה ההבדל בין צחוקו של אברהם המופיע בפרשה הקודמת "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" (שם י"ז יז), שלא גרר אחריו בקורת, לצחוקה של שרה.
2. . על מה הויכוח בעניין הצחוק בין שרה והשכינה, שהרי לא יתכן שהוא על העובדות.
3. . אם הצחוק הוא בעייתי, לפחות מבחינתה של שרה איך יתכן ששמו של הבן הוא יצחק, שם המנציח לכאורה בעיה זו.
קשיים אלה הנובעים מהשוואת הפרשה שלנו לפרשיה הקודמת לה, מביאים אותנו לשאלות נוספות:
1. מה החידוש בבשורת הבן בתחילת פרשת וירא, כאשר כולנו זוכרים ששבוע קודם כבר קראנו על בשורה זו בפרשת לך לך :
"וַיֹּאמֶר אלקים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ: וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ:…:וַיֹּאמֶר אלקים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו:… וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (י"ז טו-כא).
2. . מה הצורך בהתגלות בתחילת פרשת וירא הרי לכאורה בפרק הקודם מופיעה אותה התגלות באותו עניין באותו הזמן "וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים: וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד" (י"ז א-ב).
ננסה לתת תשובה אחת לכל השאלות. בין ההתגלות של תחילת פרק י"ז להתגלות של תחילת פרשת וירא פרק י"ח, בין "וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם" ל"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" מצויה פרשת הברית-ברית המילה. ברית הדמים, כמו שנאמר: "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ…" (יחזקאל ט"ז ו). אין צורך להכביר במילים ולהסביר מדוע היא קשורה בטבורה (תרתי משמע) למידת הדין ואכן כותרתה היא "וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹקים לֵאמֹר" (י"ז ג) ומכאן ועד לתחילת פרשת וירא מופיע אך ורק שם אלקים -מידת הדין (י"ז ז, ח, ט, טו, יח, יט, כב, כג). הבשורה של פרשת לך לך הייתה במידת הדין, על פי החוק והסדר יש מקום ל"צחוק" כי אכן לא יתכן על פי הסדרים שהקב"ה קבע שאברהם יוליד ושרה תלד. לכן אין בקורת על אברהם. לעומת זה הבשורה של פרשת וירא היא במידת הרחמים שנתגלתה לאברהם וממילא אין מקום לצחוק מצידו, שרה שלא זכתה להתגלות של מידת הרחמים הפותחת את הפרשה צוחקת ומתרצת "כִּי יָרֵאָה" חשבתי שמדובר במידת הדין והתשובה היא לא אין כאן מקום לצחוק. לכן הולדת יצחק מתוארת בדרך זו:
"וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹקים: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקים" (שם כ"א א-ד).
הפקידה נעשתה במידת הרחמים ואז מתברר כי "עומק הדין הוא רחמים" הלידה היא למועד "אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹקים" וגם הברית, ברית הדמים נעשית "כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקים" אבל היא חלק מתהליך כללי של רחמים.
הבה נתפלל כולנו כי נזכה לקיום הברית שכרת הקב"ה עם אבות, תוך התגלות של מידת הרחמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
