ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו יודעים שלא רק מצוות הגנת ישראל וכיבוש הארץ יש כאן, אלא בעיקר קידוש השם בכך שאנו נוטלים חלק שווה עם אחינו מרוב פלגי האומה בנטל המילואים. קידוש השם והתנהגות אנושית בריאה ומוסרית. לא יעלה על הדעת של מי שמכיר את תורת ה' ואת מסילת ישרים, להתחמק משירות צבאי. לא יעלה על דעת אדם לתת לחברו להסתכן, לרוץ ואף למות עבורו בשדה הקטל בעודו נהנה מחיי השגרה.
הפטרת פרשתנו מתחילה בהבחנה בין שני סוגי כהנים - "הלווים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל... והכהנים הלווים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי". הקב"ה מנבא את יחזקאל על דבר הכהנים שאינם ראויים להנהיג את האומה, ועל דבר הכהנים הראויים להנהגה. מדוע כה חשוב לנזוף במעמד הכהנים, יותר מאשר בעם כולו? מדוע חשוב ליחזקאל לחדד את החלוקה בין סוגי הכהנים?
מסביר ר' מנדל בן הרש"ר הירש בביאורו להפטרות, שדווקא מעמד הכהנים נתון לסכנה גדולה. הכהנים צריכים להוביל את העם מבחינה תרבותית ודתית, ולא להיגרר אחר האינהרציה ועייפות החומר. על כן, מחדד יחזקאל את ההבחנה בין כהנים מסוג מנהיגותי וכהנים מסוג עצל. הסכנה הגדולה מכולן היא בשלטון כהונה שאינו מסוגל להוביל את קידוש השם, ובמקום זה עושה לעצמו הנחות ועושה לביתו, ומחלל שם השם תוך שימוש בטיעונים דתיים ריקים למעשיו.
דומה שישנו טאבו בציבור שלנו שאסור לדבר עליו - היחס לחברת הכהנים החרדית, אשר אינה לוקחת חלק בעול הציבור ולפיכך גם אינה מובילה אותו מתוך בית המדרש. רבים מעדיפים להימנע מלחשוב על כך, אולם המצב הנוכחי שבו החברה החרדית ברובה אינה משרתת בצה"ל, הוא חילול השם ממדרגה ראשונה, בכל קנה מידה - הלכתי, מוסרי, אנושי, נבואי וחוקי.
שמא יאמר האומר - החברה החרדית העמלה על לימוד התורה תורמת לחוסנה של המדינה לא פחות מאשר חייל זה או אחר. העמל בלימוד תורה מוסיף זכויות וסייעתא דשמייא ללוחמים בשדה הקטל. על כך אין שום ויכוח. חילול השם אינו בעצם לימוד התורה, שהרי פשיטא שיש ערך וצורך שתתקיים שדרה רחבה של עמלי תורה שנים רבות בבתי המדרש. חילול השם נעוץ בכמות ובמהות של הדברים.
בכמות - רבים מאוד מאותם המצהירים שתורתם אומנותם, מצהירים הצהרת כזב. כל מי שמכיר את עולם הישיבות, הציוניות והלא ציוניות, יודע שיש מי שלומדים, ויש מי שיש להם זמן פנוי רב. נכון לשנה הנוכחית, כ-58,000 מצעירי הציבור החרדי לא משרתים בצה"ל בשנה. חלק מסוים מהם לומדים דף יומי בבוקר ומסתובבים בשאר היום, ואין כל סיבה ראויה להשתמטותם מנשיאה בעול עם הכלל. הלא כל מי שחותמו אמת, מכיר את המציאות האומללה הזו, ויודע שיש בזה חילול השם ושימוש בכתר תורה למטרות אישיות של בריחה מצה"ל.
ובמהות - האם כאשר אברך קונה לחם במכולת הוא מבטל תורה? פשוט שלא. הוא עסוק בלהתקיים ולקיים את משפחתו. והלא קל וחומר הוא - אם עבור לחם לגופו הוא קם מהתוספות ומהרשב"א, עבור חיים לציבור ועבור קידוש שם השם לא יפסוק מלימודו? אם מדובר על גדול הדור הזקן - ניחא. שהרבנית תלך למכולת, ושלא יתגייס כלל. אך אם מדובר על תלמיד חכם רגיל וצעיר, מהיכי תיתי ללמוד תורה ולתת לאחרים לעבוד בשבילו ולהצילו? המונח 'ביטול תורה' זוכה לאינפלציה בדיון החרדי בנושא הגיוס - הם סוברים שהכל חוץ מלימוד תורה הוא ביטול תורה. אולם לא מצינו באף אחד מהראשונים הגדרה כזו, אלא ההיפך הגמור. אברהם אבינו, דוד מלכנו, רבנו הקדוש, הרמב"ם, רבנו תם - האם ביטלו תורה בהיותם עוסקים בצורכי ציבור?!
ומה שהתחיל מעבירה, מתגלגל הלאה כעבירה כפולה - מי שאינו מתגייס אינו יכול לעבוד חוקית, וממילא הוא עובד באופן לא חוקי וללא תשלום מס (עד הגיל המאוחר הפטור מצה"ל). וכך קורה שיש אלפי חרדים מובטלים, לומדים פה ושם דף יומי, ובשאר היום מסתובבים ועובדים בצורה חובבנית. הממשלה יצרה הסדר עם דוחי השירות כך שיוכלו לצאת לעבוד לאחר זמן מסוים, הסדר שכולו חילול השם וביזוי התורה, שהרי ההסדר טוען שעבודה חשובה מלימוד ומשירות צבאי.
הנפגעת הראשונה והעיקרית מעיוות זה היא התורה עצמה. איזו תורה צומחת בקרקע של חילול השם? האם יש סייעתא דשמייא בתורה כזו? אדם ששם שמיים מתחלל על ידו, ומתפרנס מן הציבור, ומשתמט מנשיאה בעול עם חבריו, איזו תורה יש בו?
יש הטוענים שגם החילונים בתל אביב אינם מתגייסים בהמוניהם. אולם האם זה מתיר לנו לחלל השם? האם הם הדוגמה של חברת הכהנים? במקום שהציבור החרדי ימלא את שורות הצבא בעשרים אחוזים מתלמידיו בכל שנה, הציבור הזה הוא לעג וקלס בפי שונאי עולם התורה.
העוול הזה צריך לקומם כל מי שקשור לתורה ויראת שמיים. הציבור הציוני-דתי צריך להוביל את המחאה על חילול השם הנורא הזה של חברת הכהנים הטועה. החרדים הם אחינו ובשרנו, ואנו שותפים להרבה מאוד מהשקפותיהם. אך אין מקיפין בחילול השם, והתירוצים הדחוקים שלנו להתחמק מכך אינם ראויים, כלפי שמייא וכלפי ארעא כאחד.
מתוך העיתון בשבע
הרב ברוך אפרתי
ראש ישיבת ההסדר 'שבות ישראל' באפרת
מאמרים נוספים ואתה תבער הדם הנקי מקרבך
דין עגלה ערופה חל גם על הרצח המזעזע של האישה בידי בעלה שהתרחש באילת בשבוע שעבר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
