ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו יודעים שלא רק מצוות הגנת ישראל וכיבוש הארץ יש כאן, אלא בעיקר קידוש השם בכך שאנו נוטלים חלק שווה עם אחינו מרוב פלגי האומה בנטל המילואים. קידוש השם והתנהגות אנושית בריאה ומוסרית. לא יעלה על הדעת של מי שמכיר את תורת ה' ואת מסילת ישרים, להתחמק משירות צבאי. לא יעלה על דעת אדם לתת לחברו להסתכן, לרוץ ואף למות עבורו בשדה הקטל בעודו נהנה מחיי השגרה.
הפטרת פרשתנו מתחילה בהבחנה בין שני סוגי כהנים - "הלווים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל... והכהנים הלווים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי". הקב"ה מנבא את יחזקאל על דבר הכהנים שאינם ראויים להנהיג את האומה, ועל דבר הכהנים הראויים להנהגה. מדוע כה חשוב לנזוף במעמד הכהנים, יותר מאשר בעם כולו? מדוע חשוב ליחזקאל לחדד את החלוקה בין סוגי הכהנים?
מסביר ר' מנדל בן הרש"ר הירש בביאורו להפטרות, שדווקא מעמד הכהנים נתון לסכנה גדולה. הכהנים צריכים להוביל את העם מבחינה תרבותית ודתית, ולא להיגרר אחר האינהרציה ועייפות החומר. על כן, מחדד יחזקאל את ההבחנה בין כהנים מסוג מנהיגותי וכהנים מסוג עצל. הסכנה הגדולה מכולן היא בשלטון כהונה שאינו מסוגל להוביל את קידוש השם, ובמקום זה עושה לעצמו הנחות ועושה לביתו, ומחלל שם השם תוך שימוש בטיעונים דתיים ריקים למעשיו.
דומה שישנו טאבו בציבור שלנו שאסור לדבר עליו - היחס לחברת הכהנים החרדית, אשר אינה לוקחת חלק בעול הציבור ולפיכך גם אינה מובילה אותו מתוך בית המדרש. רבים מעדיפים להימנע מלחשוב על כך, אולם המצב הנוכחי שבו החברה החרדית ברובה אינה משרתת בצה"ל, הוא חילול השם ממדרגה ראשונה, בכל קנה מידה - הלכתי, מוסרי, אנושי, נבואי וחוקי.
שמא יאמר האומר - החברה החרדית העמלה על לימוד התורה תורמת לחוסנה של המדינה לא פחות מאשר חייל זה או אחר. העמל בלימוד תורה מוסיף זכויות וסייעתא דשמייא ללוחמים בשדה הקטל. על כך אין שום ויכוח. חילול השם אינו בעצם לימוד התורה, שהרי פשיטא שיש ערך וצורך שתתקיים שדרה רחבה של עמלי תורה שנים רבות בבתי המדרש. חילול השם נעוץ בכמות ובמהות של הדברים.
בכמות - רבים מאוד מאותם המצהירים שתורתם אומנותם, מצהירים הצהרת כזב. כל מי שמכיר את עולם הישיבות, הציוניות והלא ציוניות, יודע שיש מי שלומדים, ויש מי שיש להם זמן פנוי רב. נכון לשנה הנוכחית, כ-58,000 מצעירי הציבור החרדי לא משרתים בצה"ל בשנה. חלק מסוים מהם לומדים דף יומי בבוקר ומסתובבים בשאר היום, ואין כל סיבה ראויה להשתמטותם מנשיאה בעול עם הכלל. הלא כל מי שחותמו אמת, מכיר את המציאות האומללה הזו, ויודע שיש בזה חילול השם ושימוש בכתר תורה למטרות אישיות של בריחה מצה"ל.
ובמהות - האם כאשר אברך קונה לחם במכולת הוא מבטל תורה? פשוט שלא. הוא עסוק בלהתקיים ולקיים את משפחתו. והלא קל וחומר הוא - אם עבור לחם לגופו הוא קם מהתוספות ומהרשב"א, עבור חיים לציבור ועבור קידוש שם השם לא יפסוק מלימודו? אם מדובר על גדול הדור הזקן - ניחא. שהרבנית תלך למכולת, ושלא יתגייס כלל. אך אם מדובר על תלמיד חכם רגיל וצעיר, מהיכי תיתי ללמוד תורה ולתת לאחרים לעבוד בשבילו ולהצילו? המונח 'ביטול תורה' זוכה לאינפלציה בדיון החרדי בנושא הגיוס - הם סוברים שהכל חוץ מלימוד תורה הוא ביטול תורה. אולם לא מצינו באף אחד מהראשונים הגדרה כזו, אלא ההיפך הגמור. אברהם אבינו, דוד מלכנו, רבנו הקדוש, הרמב"ם, רבנו תם - האם ביטלו תורה בהיותם עוסקים בצורכי ציבור?!
ומה שהתחיל מעבירה, מתגלגל הלאה כעבירה כפולה - מי שאינו מתגייס אינו יכול לעבוד חוקית, וממילא הוא עובד באופן לא חוקי וללא תשלום מס (עד הגיל המאוחר הפטור מצה"ל). וכך קורה שיש אלפי חרדים מובטלים, לומדים פה ושם דף יומי, ובשאר היום מסתובבים ועובדים בצורה חובבנית. הממשלה יצרה הסדר עם דוחי השירות כך שיוכלו לצאת לעבוד לאחר זמן מסוים, הסדר שכולו חילול השם וביזוי התורה, שהרי ההסדר טוען שעבודה חשובה מלימוד ומשירות צבאי.
הנפגעת הראשונה והעיקרית מעיוות זה היא התורה עצמה. איזו תורה צומחת בקרקע של חילול השם? האם יש סייעתא דשמייא בתורה כזו? אדם ששם שמיים מתחלל על ידו, ומתפרנס מן הציבור, ומשתמט מנשיאה בעול עם חבריו, איזו תורה יש בו?
יש הטוענים שגם החילונים בתל אביב אינם מתגייסים בהמוניהם. אולם האם זה מתיר לנו לחלל השם? האם הם הדוגמה של חברת הכהנים? במקום שהציבור החרדי ימלא את שורות הצבא בעשרים אחוזים מתלמידיו בכל שנה, הציבור הזה הוא לעג וקלס בפי שונאי עולם התורה.
העוול הזה צריך לקומם כל מי שקשור לתורה ויראת שמיים. הציבור הציוני-דתי צריך להוביל את המחאה על חילול השם הנורא הזה של חברת הכהנים הטועה. החרדים הם אחינו ובשרנו, ואנו שותפים להרבה מאוד מהשקפותיהם. אך אין מקיפין בחילול השם, והתירוצים הדחוקים שלנו להתחמק מכך אינם ראויים, כלפי שמייא וכלפי ארעא כאחד.
מתוך העיתון בשבע
הלכות שטיפת כלים בשבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
חכמת התורה ומדעים
איך עושים קידוש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
