ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מנפלאות מצרים היתה הכבדת לב פרעה. לא זו בלבד שהביאה להענשתו הראויה והראתה לישראל את יד ה' המשגחת, אלא שהיתה לה מטרה נוספת. אנו אומרים: "ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים עדיין אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים". הרב חרל"פ כותב בפירושו להגדה כי אילו הניח לנו פרעה לצאת, היינו ממשיכים להיות משועבדים לו שיעבוד של הכרת טובה, ואפשר שאף לתרבות המצרית היינו נשארים קשורים. יש אפוא ליצור נתק נפשי מהם.
הכבדת לב זו הופיעה שוב בימינו אצל הבריטים והערבים. הבריטים היו אמורים להביא להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל. הם מעלו בתפקידם, סגרו מחד את שערי הארץ ליהודים, ומאידך אפשרו למאות אלפי ערבים מכל המדינות הסובבות להיכנס אליה באין מפריע. בבואם לעזוב את הארץ, לא יצאו ממנה תוך השלטת סדר כנדרש, אלא עזבוה במגמה שייווצר כאן 'תוהו ובוהו', אשר בעקבותיו הם יתבקשו לחזור ולא יצאו עוד. כתוצאה מכך נאלצנו לצאת למלחמה, אשר הביאה לנו יתרונות רבים כפי שיפורט.
במאמר מוסגר יש לומר כי הבריטים השאירו כאן תשתית בסיסית חשובה: שדות תעופה, נמל חיפה, כבישים ומסילות ברזל. אלמלא נהגו בנו כפי שנהגו, היינו משועבדים להכרת טובה להם.
התועלת שבלאווים
אולם הכבדת הלב של האנגלים היתה כאין וכאפס לעומת זו של הערבים. הללו לא היו אמורים לקבל ריבונות באיזשהו חלק של ארץ ישראל המערבית. ההחלטה שהתקבלה על ידי חבר הלאומים דיברה על בית לאומי יהודי בארץ. התנגדותם הנחרצת של הערבים לכל ריבונות יהודית בארץ, ולכל עליית יהודים אליה, גרמה לבריטים למנוע התיישבות ועלייה. היהודים ביקשו להעלות לארץ מאה אלף פליטי שואה בלבד, אך הבריטים בלחץ הערבים לא הסכימו גם לזאת. כתגובה חיזקו המחתרות היהודיות את עוצמת המרי.
מהלכם של הבריטים להביא את עניין ארץ ישראל לאו"ם היה מעשה פרו-ערבי. שכן החלטת חבר הלאומים על הקמת מדינה יהודית בלבד בארץ לא זזה ממקומה. היא החלה להתבצע על ידי כינון ההתיישבות היהודית בארץ, ולאו"ם לא היתה כל סמכות לשנותה. הערבים יכלו אך להרוויח ממסירת הדבר לאו"ם, שכן לא היתה קודם לכך שום הכרה לתביעתם על הארץ. למרות זאת הם לא שיתפו פעולה.
תוכנית החלוקה של האו"ם היתה חטא על פשע. אחר ששלושה רבעים משטח הארץ נקרעו לצורך הקמת ממלכת ירדן, נקרעו חלקים רבים ממה שנותר כדי להימסר למדינה ערבית אשר כלל לא הובאה בחשבון קודם. למדינה היהודית הוקצו חלקים קטנים מאוד מן הארץ, וכל לב הארץ, וכן מרכז הגליל, נמסרו לערבים.
על פי תוכנית זו באר שבע, אשקלון, אשדוד, יפו, רמלה, לוד, בית שמש, קריית גת, ראש העין, עכו, נהריה, נצרת ומגדל העמק לא היו אמורות להיכלל במדינה היהודית. כאשר עמדה לקום, לא היתה המדינה יכולה להכיל אפילו חלק קטן מן היושבים בה היום.
הסירוב הערבי הגורף לכל פתרון נראה בלתי הגיוני ואך נראה כי שוב הכביד ה' את ליבם. מתוך שיצאו למלחמה והקב"ה הנחיל לנו ישועה, גדלה מדינת ישראל הראשונית בשליש על מה שהוקצב, והתווספו לה כל המקומות שפירטנו ועוד למעלה מהם.
והנה בתשע עשרה שנות מדינת ישראל הראשונות, לא נשמע קול במדינה הקורא לכבוש את חלקי ארץ ישראל שלא נותרו בידינו, גם לא את גוש עציון או את עטרות ונווה יעקב אשר נפלו בידם, להוציא זעקתו המפורסמת של הרב צבי יהודה זצ"ל, אשר אף היא לא באה אלא ממש שבועות לפני קרות הדבר.
בפרוץ המלחמה הובטח למלך ירדן כי אם לא יצא להילחם לא נפגע בנתון לשלטונו. אין הסבר מתקבל על הדעת מדוע יצא למלחמה. שוב, הכביד ה' את ליבו.
על פי הסכמי שביתת הנשק של מלחמת תש"ח, היינו אמורים לקבל מעבר חופשי לכותל ולהר הזיתים, וגם להר הצופים. אולם הירדנים לא כיבדו את ההסכם. מדינת ישראל נאלצה לבנות חלופה ל'הדסה' ולאוניברסיטה, ועכשיו יש שתיים.
בתום מלחמת ששת הימים הכריז שר הביטחון דאז, משה דיין: "אני מחכה לטלפון מן הערבים". הוא היה מוכן להשיב להם את ששוחרר תמורת הסכם שלום. אולם הערבים התכנסו בחרטוּם בירת סודן, והשמיעו כלפי מדינת ישראל את שלושת הלאווים המפורסמים: לא שלום, לא הכרה, לא משא ומתן. עקב סירוב בלתי הגיוני זה, התאפשרה בהמשך הדרך ההתיישבות ביש"ע ובגולן. ואגב, כדאי להשוות בין מה שהשתנה מאז בחרטום ושאר בירות ערב, לעומת מה שהשתנה בירושלים.
הכבדת הלב הערבית הביאה רווחים נוספים. האלוף במילואים חיים הרצוג, לימים נשיא המדינה, כתב לפני שנים רבות מאמר אודות התועלת שצמחה מן החרם הערבי על ישראל. כיוון שהערבים סירבו לקנות ממנה ולמכור לה, היתה ישראל צריכה להתאים את עצמה לרמת הדרישות של שוקי אירופה. כתוצאה מכך צמחה פה תעשייה מתוחכמת בהרבה מכזו שהיתה פונה לשוקי ערב.
עתה עומדת ישראל כשהיא מפותחת, מניבה יבולים ברוכים, וחזקה כלכלית מהרבה מדינות אחרות.
אך קיימת הסכנה לקלקל. בסיום מלחמות יהושע על הארץ נאמר שם הסיכום הבא: "לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דיבר ה' אל בית ישראל הכל בא". הדברים נאמרים כאשר הן ביהושע והן בשופטים נמנים חבלי ארץ רבים אשר עדיין לא נכבשו. אברבנאל ורלב"ג מיישבים את הסתירה. הם אומרים כי מבחינת הקב"ה הכל בא, ואך עצלותם ורפיונם של ישראל הם שגרמו לכך שלא כל הארץ נכבשה לפניהם. בימינו ניתן לומר כי מבחינת הקב"ה "הכל בא". שערי הארץ פתוחים ושערי הגלויות פתוחים. חלקים גדולים מן הארץ ניתנו בידינו. רק הרפיון וההיסוס והעדר האמונה הם שמעכבים. בבחירה החופשית של בני האדם אין האלוקים מתערב. דרושה עבודה חינוכית נרחבת.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
