ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
ראובן עבד בעמותה בגיוס כספים ונחתם עימו חוזה לשנה. כעבור שנה הוסכם בין הצדדים שראובן ימשיך בעבודתו, אך לא נחתם הסכם מפורש. לאחר תקופה מסוימת, היחסים בין הצדדים התערערו והוא פוטר מעבודתו.
לטענת ראובן, בחוזה שנחתם בתחילת עבודתו בעמותה, נקבע שיש להודיע לו 60 יום מראש, לפני פיטורין. כיוון שלא הודיעו לו, ופיטרו אותו באופן מיידי – מגיע לו שכר עבור שני חודשי עבודה.
לטענת העמותה, היות וחלפה תקופת החוזה המקורית (שנה), הרי שאין ההסכם המקורי מחייב יותר. וממילא לא זכאי התובע לתקופת הודעה מוקדמת של 60 יום הנזכרת בחוזה אלא רק לתקופה הקבועה בחוק.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
179 - פיטורין בהריון
180 - ממשיכים לעבוד...
181 - מכירה "באוִיר"
טען עוד
ב. דיון
כתב הרמ"א1:
"שליח צבור שהשכיר עצמו עם מנהיגי העיר לשנה בתנאי כך וכך, ואחר כך השכיר עצמו לבני העיר הזאת עם מנהיגים שניים, ולא התנה, ודאי על תנאי הראשון השכיר עצמו. ודוקא שחזר והשכיר עצמו בשנה שנייה; אבל אם עמד עמהן בשתיקה, לא אמרינן דנשאר על תנאו הראשון"2
על פי הרמ"א, הארכת תקופת ההסכם, מהווה הסכמה מכללא לפרטי ההסכם המקורי, אך המשך העסקה ללא שום סיכום (שתיקה) אינה מהווה הסכמה כנ"ל לכל פרטי ההסכם המקורי. הבחנה זו טעונה עיון.
הריב"ש הביא מספר ראיות לדבריו. אחת מהן מהתוספתא3: "המוכר חפץ לחבירו: זה אומר: במנה; וזה אומר: במאתים. והלך זה לביתו, ואחר כך תבעו: זה את זה. אם הלוקח תבע את המוכר – יעשו דברי המוכר. ואם המוכר תבע את הלוקח – יעשו דברי הלוקח" הרי שמן הסתם ישנה הסכמת הצדדים להמשך המו"מ מהמקום שהופסק.
ראייתו השניה של הריב"ש היא תשובהת רב האי גאון העוסקת בשוכר דירה שהמשיך לגור לאחר תקופת השכירות. רב האי קובע, שישלם השוכר את אותו מחיר שקבעו בשנה הראשונה, אך לא יותר מכך – אף אם עלו המחירים. אולם כבר העיר על כך הש"ך4 שמתשובה זו משמע, שסומכים על הסיכום הראשון, גם ב'שתיקה'. ולדעת הש"ך אכן כך הדין5.
יתר על כן בעל "ערוך השולחן" כ' כי אם דברו על חלק מפרטי ההסכם, הרי שהדבר מוכיח ששאר פרטי ההסכם על מקומם הם עומדים. בנדון שלפנינו עסקו במספר פרטים, אך לא דובר כלל על שינוי הסעיף העוסק בתקופת ההודעה המוקדמת. א"כ וודאי שסעיף זה על מקומו עומד ומחייב את הצדדים.
יש שהסבירו6 שלדעת הרמ"א כאשר לשון ההסכם המקורי היא "כך וכך לשנה" גם שתיקה ממשיכה את ההסכם. שכן, זוהי קביעת תעריף שנתי, ובנוסף אפשרות הארכת העסקה. אולם לענ"ד לא משמע כך בריב"ש וברמ"א.
יתכן גם, שעיקר סברת הריב"ש להבחין בין שתיקה לבין אמירה, היא משום שהתנאי המדובר עם החזן היה פטור החזן ממיסים. ופטור זה הוא חריג! וע"כ יש מקום לדון אם התכוונו להמשיך פטור חריג כל כך.
החלטה
בנדון שלפנינו אנו קובעים כי התובע זכאי לתקופת ההודעה ע"פ ההסכם המקורי. הן ע"פ הש"ך והפוסקים כמותו, הן משום שיתכן שאף הרמ"א יסכים לכך, והן לפי דברי ערוה"ש שהובאו לעיל דבכה"ג אף הרמ"א יסכים לכך.
__________________________________________________________
1 חושן משפט סימן שלג' סעיף ח'. חלקו הראשון של הסעיף נשנה גם בסימן קסג' סעיף ה'.
2 מקור דבר הרמ"א בשו"ת ריב"ש סימן תעה' ושו"ת מהרי"ק שורש קיח'.
3 קדושין פרק ב' הלכה ט'.
4 סימן שלג' סק"ד.
5 וכ"פ הט"ז שם, וכ"פ ערוה"ש שם סק"ל. ע' גם בדברי נתה"מ שם, ולכאורה דבריו נוטים ביסוד הסברה כדעת הש"ך.
6 דברי משפט סימן שיב', "מחנה אפרים" הלכות שכירות סימן יא'.
הלכה פסוקה ביטול הזמנת אולם לחגיגת בר מצווה בגלל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
