ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
וכיון שנאמר שם והרבה ארבה זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ועדיין לא נתקיים הדבר ברור שצריך להיות ליצחק זרע של קיימא, ומדוע היה צורך בהרביית תפילה על כך. והנה יונתן בן עוזיאל מתרגם הפסוק, שיצחק הלך למקום העקדה ושם התפלל. כלומר, שהעקדה תהיה הזכות להענות הקדוש ברוך הוא. משמע שזה דבר מיוחד שצריכים עבורו לגייס את כל האמצעים להשגתו הטבעית. נראה שזה באמת היה קשה ליונתן בן עוזיאל ולפיכך הוא מפרש לנוכח אשתו על אשתו, שלא היה לה רחם. כלומר, ההבטחה שיצחק יוליד אינה קשורה דוקא לרבקה ויתכן שישא אחרת וממנה יהיו ילדיו. אלא שיצחק הרבה תפלה כדי שאשתו רבקה תהיה אם ילדיו. נראה שהוא מפרש כדברי הגמרא, (יבמות, סד, א), מה עתר מהפך התבואה כך תפילתן של צדיקים מהפכת הגזירה, וההתהפכות היא שרבקה קיבלה רחם. ויעָתר לו שאף הוא נפתח להוליד, שגם הוא עקר היה. ולפיכך הפסוק משתמש במושג ויעָתר שמשמעו, היפוך, גם כלפי יצחק אבינו.
שונה יצחק אבינו משאר האבות שנאסר עליו לרדת מהארץ אפילו בשעת מצוקה, כמו שנאמר (כו, ג), גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך וגו'. התורה מנמקת את האיסור, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, ולכאורה לא מובן. שהרי גם לאברהם ויעקב אבותינו הובטחה הארץ ובכל זאת לא נמנע מהם מלרדת ממנה חוץ?
אלא שונה ההבטחה שניתנה ליצחק מההבטחה שניתנה לאברהם ויעקב. שבעוד לאברהם אבינו הובטחה הארץ מבחינה פיסית הובטחה הארץ ליצחק אבינו מבחינה רוחנית. כפי שביארנו פעמים רבות, שונים הם האבות בתכונתם הנפשית אחד מהשני, וכל אחד מביניהם מנחיל לבניו אחריו את תכונתו המיוחדת.
אברהם אבינו, תכונתו חסד שהיא יותר מצד הגוף. יצחק אבינו תכונתו דין, כולו קודש לה' כעולה תמימה שהיה מוכן להקריב את עצמו לבוראו מתוך דעה צלולה ונפש חפצה, אשר אין גופו תופס אצלו מקום כלל. יעקב אבינו, תכונתו אמת שהיא המיצוע בין חסד לדין. דהיינו, חסד כולו לפנים משורת הדין כי הוא ניתן לא מפני שמגיע אלא מפני חסדו של הנותן. לעומתו הדין הוא דיוק קו המידה ללא פשרות. והאמת היא שלפעמים יש לנטות אחר החסד ולפעמים אחרי הדין והיא הפשרה, וזו המידה הנוהגת בעולם הזה. ולפיכך נשבע הקדוש ברוך הוא לכל אחד מהאבות בנפרד שיתן לו ולזרעו את הארץ ולא הספיקה השבועה לאברהם (עיין ברמב"ן לפסוק ג), כי זכית אברהם בארץ באה מצד החומר, על מנת שתהיה לישראל קרקע ככל העמים. וזכית יצחק באה מצד הקדושה המיוחדת אל הארץ. וזכיתו של יעקב באה מצד קיום המצות בארץ.
על כן נצטווה יצחק לשכון בארץ, כי אין אישיותו ראויה לטומאת חוץ לארץ מחד, ומאידך שתהיה קדושת הארץ הבאה על ידו ללא הפסק. לאברהם אבינו נאמר (יג, יז), קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה ועל ידי זה קנה את הארץ לבניו אחריו לדורות עולם כמבואר במסכת בבא בתרא (ק, א), ירושה היא להם מאבותיהם. קנין זה בא להקנות לנו נחלה ככל העמים. יצחק לא נצטווה להלך לאורכה ולרחבה אלא לשכון בה בלבד ובזה קנאה כמקום השראת השכינה, כמקום מיוחד לרוחניות גוברת, כארץ אשר עיני ה' בה מראשית שנה עד אחריתה. כל זאת באה ליצחק בזכות אברהם אביו כנאמר פסוק ה, עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי. כי לעולם האחיזה החומרית קודמת לאחיזה הרוחנית ומאפשרת אותה.
ובזה יש להבין מדוע לאברהם לא נעשה נס בשעה שהוצרך לרדת למצרים מפני הרעב, ואילו ליצחק נשתנו סדרי הטבע ומצא בשנה ההיא הקשה מבחינה חקלאית, ובארץ ההיא אשר לא תצלח לגידולי השדה, מאה שערים, פי מאה ממה שהייתה עושה בצורה טבעית. כי אישיותו הרוחנית המיוחדת של יצחק מחייבת לשבת בארץ גם על ידי נס לא טבעי, הואיל ואין הטבע מגביל כאשר מדובר ברוחניות (בעניין ירידת אברהם למצרים ישנם טעמים נוספים).
ולפי שיצחק אבינו הוא המוריש לבניו את הארץ הקדושה, מכוונים מעשיו בארץ לרמוז על כך. כריית בארות המים אשר יצחק עוסק בהם מורים על בית המקדש שממנו נמשכים החיים והקדושה בארץ. ולפיכך התורה מציינת את שמות הבארות לרמוז לגורלם. הראשונה, עשק כי התעשקו עמו. השניה, שטנה והשלישית אשר נחפרה לאחר שהעתיק את מקומו מגרר ועליה לא רבו נקראה, רחובות, כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ. מבאר הרמב"ן, כי שלשת הבארות הללו כנגד שלשת בתי המקדש. הראשון והשני נחרבו על ידי הנכרים ורק השלישי שיבנה במהרה בימינו יעמוד לעולם ולא ימוט. לכן ראשונה נקראה עשק כי התעשקו עמנו ועשו כמה מלחמות עד שהחריבוהו. לשניה קרא שטנה כי עוד בתחילתו כתבו עליו שטנה בתחילת מלכות אחשורוש וכל ימיו היה לשטן ליושבי ירושלים ויהודה עד שהחריבוהו. הבאר השלישית נקראה רחובות כי המקדש השלישי יעשה בלא ריב ומדון, וה' ירחיב את גבולינו והבית יגדל למעלה למעלה וכל העמים יעבדוהו שכם אחד, עכ"ד. יצחק הוא האב המנחיל לבניו את הקדושה המיוחדת המתבטאת במקדש לכן גם במעשיו בארץ הוא מורה על המקדש, ומשריש את הכוח הזה לבניו לעולם.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
