ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
זה הזמן להצטרף להגרלת הפרסים הגדולה של אתר ישיבה
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך תולדות

לא כל "נא" היא מילת נימוס

חז"ל דורשים :"חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום"; התבשיל שעשיו אוכל הוא עדשים שהוכנו לאבלו של יצחק על אברהם אביו; מדוע עשיו הרשע משתמש במילת הנימוס "נא"?; שני פירושים למילה "נא".
מוקדש לעלוי נשמת
עמרם בן סולטנה
לחץ להקדשת שיעור זה
פרשית מכירת הבכורה מתוארת בתורה בדרך זו:
"וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב: וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה:" (בראשית פרק כ"ה כט-לד).


חז"ל דורשים ביטויים רבים המופיעים בפרשיה לגנותו של עשיו וז"ל הגמרא:
"אמר רבי יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום: בא על נערה מאורסה, והרג את הנפש, וכפר בעיקר, וכפר בתחיית המתים, ושט את הבכורה.
בא על נערה מאורסה - כתיב הכא "ויבא עשו מן השדה", וכתיב התם: (דברים כ"ב) "כי בשדה מצאה".
הרג את הנפש - כתיב הכא: "עיף", וכתיב התם: (ירמיהו ד') "אוי נא לי כי עיפה נפשי להורגים".
וכפר בעיקר - כתיב הכא: "למה זה לי", וכתיב התם (שמות ט"ו) "זה אלי ואנוהו".
וכפר בתחיית המתים - דכתיב, "הנה אנכי הולך למות".
ושט את הבכורה - דכתיב, "ויבז עשו את הבכורה" (בבא בתרא דף טז עמוד ב).


לחז"ל גם ברור שהנזיד "האדום האדום" הוא נזיד העדשים הנזכר במפורש בהמשך, וז"ל הגמרא: "ותנא: אותו היום נפטר אברהם אבינו, ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אביו. ומ"ש של עדשים? אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי: מה עדשה זו אין לה פה, אף אבל אין לו פה. דבר אחר: מה עדשה זו מגולגלת, אף אבילות מגלגלת ומחזרת על באי העולם." (שם).
ויש להקשות מדוע מדגיש עשיו שרצונו לאכול דווקא מן "האדום האדום"? ועוד קשה מדוע עשיו שעבר חמש עבירות באותו היום משתמש במילת הנימוס "נא"? יתכן ותשובה אחת תענה על שתי השאלות. המושג "נא" בעברית משמש בעברית מקראית במשמעות נוספת והיא "מבושל למחצה" או אינו מבושל כל צרכו. כמו בהופעה שלו בעניין קרבן פסח "אל תאכלו ממנו נא" (שמות י"ב ט). מקור העניין הוא כנראה ש"נא" פירושו עכשיו, כמו ב"אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא" (תהלים קי"ח כה). בפסוק זה מבקש המשורר תשועה והצלחה עכשיו. אם כן, העדשים קודם שנתבשלו כל צרכם צבעם אדום, בתהליך הבישול משתנה צבעם מאדום לירוק. עשיו דורש לגמרי לא בנימוס - "הלעטתני נא" מיד-עכשיו, מן התבשיל קודם גמר בישולו. ולכן מדגיש הוא "מן האדום האדום", קודם שיתבשל כל צרכו ויאבד את צבעו האדום.

דיון זה מוביל אותנו לבירור שני מושגים נוספים והם "אנא" ו"אנה" ששניהם מתפרשים כלשון תודה ובאים לרכך את ה"נא" של סוף הפסוק. עשיו כמובן השתמש רק ב"נא".
הבה נקווה שבניו של יעקב ירבו להשתמש ב"אנה" וב"נא" רק כקיצור של "אנה".
עוד בנושא תולדות

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il