ואלה המלכים | הרב יוסף כרמל | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
וישלח

קטגוריה משנית

מדורים
פרשת שבוע

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

3 דק' קריאה

בפרשתנו ישנו פרק שלם העוסק בתולדותיו של עשיו האדומי. לכאורה מה לנו בניו-צאצאיו של איש תם יושב אהלים ולתולדותיו של איש יודע ציד איש שדה. בין אם נרצה ובין אם לאו תולדות שני העמים שזורים זה בזה בקשר של תחרות כמו שנאמר בנבואתו של שם "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" (בראשית כ"ה כג) ובנבואת יחזקאל "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה" (כ"ו ב).
אחד הפסוקים שהעסיקו את הפרשנים והרבה קולמוסים נשתברו עליו הוא "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית ל"ו לא) ואחריו רשימת מלכי אדום :
"וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה: וַיָּמָת בָּלַע וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה... וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי... וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד ... וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית... וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה: ... וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר: ... וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר:... וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ ..." (שם לב-לט).

חז"ל העלו כאן לדיון שאלה עקרונית בהלכות שלטון וממשל. מה עדיף, האם שושלת מלכותית שמבטיחה יציבות או בחירת מנהיגות מתאימה לפי הצרכים של כל דור ודור היא זו שתבטיח את איכות השלטון. שלטון שאיננו עובר בירושה מאב לבן יכול להיות פטור גם מעונש ההסתאבות (בה עסוקים כיום צהובוני לונדון) וגם מעונש השחיתות (שאלה זו עלתה לדיון גם בישראל בזמן האחרון). וז"ל המדרש :
"ואלה המלכים אשר מלכו וגו', ר' יצחק פתח "[בְּרוֹשִׁים מִשְּׂנִיר בָּנוּ לָךְ אֵת כָּל לֻחֹתָיִם אֶרֶז מִלְּבָנוֹן לָקָחוּ לַעֲשׂוֹת תֹּרֶן עָלָיִךְ] אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ [קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ שֵׁן בַּת אֲשֻׁרִים מֵאִיֵּי כתים כִּתִּיִּים: שֵׁשׁ בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ: יֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד הָיוּ שָׁטִים לָךְ חֲכָמַיִךְ צוֹר הָיוּ בָךְ הֵמָּה חֹבְלָיִךְ: זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ הָיוּ בָךְ מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ כָּל אֳנִיּוֹת הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם הָיוּ בָךְ לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ: פָּרַס וְלוּד וּפוּט הָיוּ בְחֵילֵךְ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ מָגֵן וְכוֹבַע תִּלּוּ בָךְ הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ: בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ עַל חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ שִׁלְטֵיהֶם תִּלּוּ עַל חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב הֵמָּה כָּלְלוּ יָפְיֵךְ] (יחזקאל כ"זה-יא), א"ר יצחק נמשלו עובדי כוכבים כספינה, מה ספינה זו עושים לה תורן ממקום אחד והוגנין [ועוגנין] ממקום אחר, כך עובדי כוכבים, שמלה ממשרקה ושאול מרחובות הנהר, ואלה המלכים, "נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשֹׁנָה (= ואלה המלכים) וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ" (משלי כ' כב) (=) "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו [וְהָיְתָה לַיקֹוָק הַמְּלוּכָה"] (עובדיה א' כא) (בראשית רבה (וילנא) פרשה פג ד"ה א ואלה המלכים).

עיון בפסוקים ביחזקאל מסביר את כוונת המדרש. הנביא מתאר שם בניית ספינה במספנה צורית כשאת חומרי הגלם מייבאים לפי הצורך ממקומות שונים ברחבי העולם העתיק. את המשוטים מעצי אלון הגדלים בבשן, את התורן מארזי הלבנון ואת בדי המפרש ייבאו ממצרים וכו'. וכן את שיטת השלטון בצור המזוהה עם אדום רוחנית (עיין פסחים מב ע"ב). בממשל מסוג זה אין משמעות לשושלת ואין משמעות לאומית . האדם נבחר על פי כשרונותיו ידיעותיו ויכולותיו. במשך ההיסטוריה היו הצלחות וכישלונות של שתי השיטות. מדרש זה מביע עמדה ברורה במחלוקת מסיבה ברורה, בחירתו של דוד ושושלתו הינה חלק מתהליך הבחירה בו נבחרו עם ישראל ארץ ישראל ירושלים ומקום המקדש, אין אפשרות לערער על בחירה זו וזו מחלוקתנו העקרונית עם עשיו וצאצאיו. הבה נתפלל כי בקרוב נגיע ל"וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיקֹוָק הַמְּלוּכָה" ומלך ראוי ממלכות בית דוד ייצג נאמנה את מלכו של עולם, וישב "עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ תַּחַת דָּוִיד אָבִיו" (דברי הימים א כ"ט כג ) בירושלים עיר הבחירה ליד ה"מָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'". (דברים י"ב י-יד).

פרשת שבוע

וישלח