ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לאחר זמן רב, מצאו על אם הדרך קבצן אחד. כשבקשו ממנו שייכנס להשלים את המניין, ענה: "יהא כך", ונכנס. כשהציעו לו לשתות תה, אמר: "יהא כך". אחרי שמלו את התינוק הזמינוהו לסעודה, ושוב ענה כדרכו.
שאל אותו בעל הבית: "למה אתה אומר תמיד יהא כך"?
"הלא כתוב", ענה האיש, "אשרי העם שככה לו", ומיד נעלם.
בלילה נדדה שנתו של רבי יעקב יוסף. דברי הקבצן צללו באוזניו בלא הרף: "יהא כך", עד שהתברר לו שהקבצן הוא אליהו הנביא, שבא להוכיחו על קפדנותו.
"אשרי העם שככה לו" לחש ונרדם מיד.
סיפור זה הוא משל עמוק, המספק לכולנו פתרון לבעיות רבות המטרידות אותנו. רבי יעקב יוסף מוזמן לשמש כסנדק בברית. כידוע, הסנדק משמש לא רק כבסיס הפיזי להחזקת התינוק, כי אם גם כצינור רוחני להמשכת נשמה טהורה לילד. לשם כך על הסנדק להיות מכוון כצינור נקי להבאת דבר ה' למציאות. אין הוא המוהל, הברית לא תתחולל מכוחו, עליו להתבטל לה' ולשמש כצינור ובסיס להופעת העניין.
אולם, הברית מתעכבת. עדיין לא הגיע זמנה. העיכוב עדיין לא מהותי, אין חסימה וניתוק הקשר עם ה'. הצינורות נקיים, אך עדיין לא הגיע זמנם להמשיך את דבר ה'. יתכן והם צריכים דיוק נוסף.
אלא, שברגע העיכוב מתעורר כעס. מבחינה מעשית, כולנו יודעים שכשיש בעיה קטנה, אם אנו פועלים בקור רוח ובישוב הדעת, הבעיה נשארת קטנה וסופה להגיע לפתרון. אך אם אנו כועסים, אנו מאבדים שליטה, הבעיה מתנפחת למימדים מבהילים והפתרון מתרחק.
העומק הרוחני המסתתר מאחורי הבעיות המעשיות שיוצר הכעס, הוא שהכועס מרגיש שהכוחות מצויים בידיו ולא בידי ה', ולכן אם משהו לא מסתדר כרצונו מתעורר כעסו. לעומתו המאמין השלם יודע שהכל מאיתו יתברך ואין לו סיבה לכעוס. כאשר אנו מאמינים בה', הכל זורם, וה' הנוהג אותנו בחסדו מסייע לנו לפתור את הבעיה. אך אם אנו כועסים, השכינה מסתלקת מאיתנו, ואנו נשארים לבד במערכה וכמובן שהבעיות גדלות.
וכך כתוב – כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה. ויותר מזה – כל הכועס כאילו יש בתוכו אל זר. (ואכן, בכעס גדול, האדם משתולל, ונראה כאילו מישהו אחר השתלט עליו ומנהל אותו. לעיתים, לאחר שהאדם נרגע, הוא לא מבין מה קרה לו שכל כך כעס. נשמתו האלוקית הסתלקה ממנו, וכביכול כח זר השתלט עליו). זו הסיבה, שכל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת ממנו.
לפי הרמב"ם, הבעיה הגדולה של משה בחטא מי מריבה הייתה הכעס. משה היה צריך לדבר אל הסלע ובכך להמשיך את דבר ה'. אך ברגע זה חלה תקלה דומה לתקלה בסיפורנו, עדיין לא הגיע העתוי הנכון מפני שלא נמצא הסלע, אך ברגע שימצא מיד יצאו המים. הבעיה הייתה שמשה כעס, ובכך נטל את השליטה לידיו, ואז גם בפועל לא שמע לדבר ה' והכה במקום לדבר.
ונחזור לסיפורנו – כעת רבי יעקב יוסף כועס, וממילא אין מי שמתבטל לה' ובכוחו להמשיך את הנשמה האלוקית של התינוק. לפתרון הבעיה, מגיע אליהו הנביא מלאך הברית. גם אליהו בתחילה היה קפדן, אך דווקא בשל כך מינהו ה' כמלאך הברית החוזה בצדקותם של ישראל, וכך הוא הופך למלאך החסד המושיע את ישראל ומבשר גאלתם.
אליהו חוזר ואומר – "יהא כך". זהו התיקון לכעס. ההכרה שכול הנהגת העולם בידי ה', ולכן במקום לכעוס עלינו לקבל ולשמוח בכל אשר יעשה. אשרי העם שככה לו, כוחם של ישראל בהיותם צינור לדבר ה', וזה ע"י שמקבלים את מעשיו בביטול. למה? ככה! ללא כעס וטרוניה.
בלילה נדדה שנתו של רבי יעקב יוסף. כולנו יודעים שכדי להירדם זקוק האדם לשלוות נפש. הכועס והטרוד נודדת שנתם. והעומק הרוחני בכך הוא, שבלילה אנו צריכים להרפות משליטתנו בעצמנו ובעולם, ולהפקיד את נשמתנו/חיינו בידי הבורא. לשם כך עלינו להתבטל לבורא.
כעת התחוור הכול לרבי יעקב יוסף, והוא זכה להתבטלות מוחלטת לה', לחש – אשרי העם שככה לו, ומיד נרדם.
הלכות שטיפת כלים בשבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
