ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לאחר זמן רב, מצאו על אם הדרך קבצן אחד. כשבקשו ממנו שייכנס להשלים את המניין, ענה: "יהא כך", ונכנס. כשהציעו לו לשתות תה, אמר: "יהא כך". אחרי שמלו את התינוק הזמינוהו לסעודה, ושוב ענה כדרכו.
שאל אותו בעל הבית: "למה אתה אומר תמיד יהא כך"?
"הלא כתוב", ענה האיש, "אשרי העם שככה לו", ומיד נעלם.
בלילה נדדה שנתו של רבי יעקב יוסף. דברי הקבצן צללו באוזניו בלא הרף: "יהא כך", עד שהתברר לו שהקבצן הוא אליהו הנביא, שבא להוכיחו על קפדנותו.
"אשרי העם שככה לו" לחש ונרדם מיד.
סיפור זה הוא משל עמוק, המספק לכולנו פתרון לבעיות רבות המטרידות אותנו. רבי יעקב יוסף מוזמן לשמש כסנדק בברית. כידוע, הסנדק משמש לא רק כבסיס הפיזי להחזקת התינוק, כי אם גם כצינור רוחני להמשכת נשמה טהורה לילד. לשם כך על הסנדק להיות מכוון כצינור נקי להבאת דבר ה' למציאות. אין הוא המוהל, הברית לא תתחולל מכוחו, עליו להתבטל לה' ולשמש כצינור ובסיס להופעת העניין.
אולם, הברית מתעכבת. עדיין לא הגיע זמנה. העיכוב עדיין לא מהותי, אין חסימה וניתוק הקשר עם ה'. הצינורות נקיים, אך עדיין לא הגיע זמנם להמשיך את דבר ה'. יתכן והם צריכים דיוק נוסף.
אלא, שברגע העיכוב מתעורר כעס. מבחינה מעשית, כולנו יודעים שכשיש בעיה קטנה, אם אנו פועלים בקור רוח ובישוב הדעת, הבעיה נשארת קטנה וסופה להגיע לפתרון. אך אם אנו כועסים, אנו מאבדים שליטה, הבעיה מתנפחת למימדים מבהילים והפתרון מתרחק.
העומק הרוחני המסתתר מאחורי הבעיות המעשיות שיוצר הכעס, הוא שהכועס מרגיש שהכוחות מצויים בידיו ולא בידי ה', ולכן אם משהו לא מסתדר כרצונו מתעורר כעסו. לעומתו המאמין השלם יודע שהכל מאיתו יתברך ואין לו סיבה לכעוס. כאשר אנו מאמינים בה', הכל זורם, וה' הנוהג אותנו בחסדו מסייע לנו לפתור את הבעיה. אך אם אנו כועסים, השכינה מסתלקת מאיתנו, ואנו נשארים לבד במערכה וכמובן שהבעיות גדלות.
וכך כתוב – כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה. ויותר מזה – כל הכועס כאילו יש בתוכו אל זר. (ואכן, בכעס גדול, האדם משתולל, ונראה כאילו מישהו אחר השתלט עליו ומנהל אותו. לעיתים, לאחר שהאדם נרגע, הוא לא מבין מה קרה לו שכל כך כעס. נשמתו האלוקית הסתלקה ממנו, וכביכול כח זר השתלט עליו). זו הסיבה, שכל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת ממנו.
לפי הרמב"ם, הבעיה הגדולה של משה בחטא מי מריבה הייתה הכעס. משה היה צריך לדבר אל הסלע ובכך להמשיך את דבר ה'. אך ברגע זה חלה תקלה דומה לתקלה בסיפורנו, עדיין לא הגיע העתוי הנכון מפני שלא נמצא הסלע, אך ברגע שימצא מיד יצאו המים. הבעיה הייתה שמשה כעס, ובכך נטל את השליטה לידיו, ואז גם בפועל לא שמע לדבר ה' והכה במקום לדבר.
ונחזור לסיפורנו – כעת רבי יעקב יוסף כועס, וממילא אין מי שמתבטל לה' ובכוחו להמשיך את הנשמה האלוקית של התינוק. לפתרון הבעיה, מגיע אליהו הנביא מלאך הברית. גם אליהו בתחילה היה קפדן, אך דווקא בשל כך מינהו ה' כמלאך הברית החוזה בצדקותם של ישראל, וכך הוא הופך למלאך החסד המושיע את ישראל ומבשר גאלתם.
אליהו חוזר ואומר – "יהא כך". זהו התיקון לכעס. ההכרה שכול הנהגת העולם בידי ה', ולכן במקום לכעוס עלינו לקבל ולשמוח בכל אשר יעשה. אשרי העם שככה לו, כוחם של ישראל בהיותם צינור לדבר ה', וזה ע"י שמקבלים את מעשיו בביטול. למה? ככה! ללא כעס וטרוניה.
בלילה נדדה שנתו של רבי יעקב יוסף. כולנו יודעים שכדי להירדם זקוק האדם לשלוות נפש. הכועס והטרוד נודדת שנתם. והעומק הרוחני בכך הוא, שבלילה אנו צריכים להרפות משליטתנו בעצמנו ובעולם, ולהפקיד את נשמתנו/חיינו בידי הבורא. לשם כך עלינו להתבטל לבורא.
כעת התחוור הכול לרבי יעקב יוסף, והוא זכה להתבטלות מוחלטת לה', לחש – אשרי העם שככה לו, ומיד נרדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
