ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ד: 2 שורות מלמטה – ו. שורה 4)
חלק א - קריאת שמע על המיטה
A. ריב"ל – למרות שקרא ק"ש, צריך שוב על מיטתו (רגזו ואל תחטאו...).
אגב הפסוק הנ"ל:
ר' לוי ב"ח-ר"ל – לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, ואם צריך – תורה, ק"ש, יום המיתה.
ועוד דרשה שלו – על 10 הדברות, תורה, משנה, נביאים וכתובים וגמרא – שכולם מסיני.
B. ת"ח: ר"נ – אינו צריך (כי לומד על מיטתו), אביי – לפחות פסוק רחמים אחד.
C. ר' יצחק – שתי דרשות על ק"ש שמצילה ממזיקים:
1. "ירננו על משכבותם... וחרב פיפיות בידם".
2. "ובני רשף (מזיקין) יגביהו (על ידי) עוף (תורה – ק"ש).
חלק ב – ייסורים
א. תורה מגינה מהייסורים -
ר"ל - "ובני רשף (ייסורים) יגביהו (על ידי) עוף (תורה).
ר"יח – "ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה'... כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך".
ב. גישות שונות במהות הייסורים והיחס לתורה ומצוות
1. בעקבות חטא (ביטול תורה ועוד)
רי"ח - "...החשתי מטוב (תורה), וכאבי נעכר...".
רבא/רב חסדא – ייסורים באים כתוצאה מעבירות ("נחפשה דרכינו"), ביטול תורה ("אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו", או ייסורים של אהבה.
2. ייסורים של אהבה
רבא/רב חסדא הנ"ל – כי את אשר יאהב ה' יוכיח.
רבא-רב סחורה-רב הונא – וה' חפץ דכאו החולי,
הגבלות:
- רבא הנ"ל - בתנאי שקיבלם מדעתו, כמו קרבן אשם. קיבלם – יאריך ימים ותלמודו מתקיים.
- מה נחשב ייסורים של אהבה (מחלוקת ר' יעקב ב"א ור' אחא ב"ח) -
שלא גורמים לביטול תורה/תפילה.
רי"ח – גם אם מבטלים תורה/תפילה יכולים להיות של אהבה,
ומ"ומתורתך תלמדנו" – לומד שהייסורים ממרקים (קל וחומר משן ועין שמוציאים עבד לחרות)
(בהמשך נראה גם שרי"ח אומר שנגעים ובנים אינם ייסורים של אהבה)
3. ייסורים ממרקים (אולי ביאור לייסורים של אהבה)
- רי"ח הנ"ל,
- ר"ל – גז"ש למלח (ברית),
- רשב"י - תנאי ל3 המתנות – תורה, א"י ועוה"ב.
- תני תנא קמי דרי"ח – כל הקובר את בניו מוחלים לו על כל עוונותיו (בחסד (גמ"ח) ואמת (תורה) יכופר עוון. עוון זה גם קובר בניו (גז"ש מ"ומשלם עוון אבות אל חיק בניהם)).
(ה: 10+)
ג. עוד הגבלות על ייסורים של אהבה
A. רי"ח – נגעים ובנים אינם ייסורים של אהבה.
קשה –
- 1. נגעים - והרי נגעים הם מזבח כפרה?
תשובות:
- מכפרים, אך אינם ייסורים של אהבה.
- תלוי:
1. בישראל – אינם אהבה, בחו"ל כן.
2. בפרהסיא אינם אהבה, בצנעא כן. - 2. בנים – והרי לרי"ח מתו 10 בנים?
הכוונה שלא היו לו.
אגב מות בניו של רי"ח -
B. ריפוי הייסורים כשאינו רוצה בהם -
לר' חייא ב"א/רי"ח כשאמרו לר' יוחנן/ר' חנינא שייסורים אינם חביבים עליהם.
כנ"ל רי"ח ריפא את ר' אלעזר (ומסופר על ר"א שבכה על שיופיו של רי"ח יבלה בעפר).
C. סיפור על רב הונא, רב הונא – אין דבר כזה ייסורים של אהבה!
חלק ג - 4 ברייתות של אבא בנימין
1. הקפיד שתהיה תפילתו סמוכה לקימתו מהמיטה, ושתהא מיטתו בין צפון לדרום.
2. לא להשאיר חבר לבד בבית הכנסת (שנמצא מחוץ לעיר).
את השאר נראה בדף הבא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













