ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ח: רבע תחתון – ט: במשנה)
חלק א - סוף זמן ק"ש של ערבית
א. ר"ג – ק"ש עד שיעלה עמוד השחר.
ר"י-שמואל – הלכה כר"ג.
ב. דעה מקלה יותר –
שתי דעות לגבי הזמן בין עלות השחר לנץ החמה:
- רשב"י - זה לילה.
וניתן לקרוא בו ק"ש של בוקר, כי יש שכבר קמים. - רשב"י-ר"ע - זה יום.
וניתן עדיין לקרוא ק"ש של לילה, כי יש שעדיין ישנים
(ר' זירא – אך לא יאמר השכיבנו).
פסיקה -
על אחת הדעות אמר רב אחא ב"ח-ריב"ל שהלכה כמותו.
[לא אמר בפירוש, אלא שכך פסק ריב"ל שכדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק].
(ט. רבע עליון)
ג. המעשה בבניו של ר"ג
A. כיצד בניו לא ידעו את דעת ר"ג?
תשובה – שאלה האם רבנן חולקים עליו או שרק גוזרים, וענה להם שגוזרים.
B. למה הביא דוגמא שאינו מסכים איתה?
הדוגמא רק לדעת רבנן (לר"ג לא גוזרים).
(ט. באמצע)
חלק ב – הדוגמאות של ר"ג (הקטר חלבים, כל הנאכלים)
למה לא הזכיר אכילת פסח? שגם היא עד עה"ש.
רב יוסף - סובר כר"א ב"ע שזה עד חצות מן הדין.
| הדעות | ר"ע – עה"ש | ר"א ב"ע – חצות |
| הלימודים: | 1. בלילה – שאינו נאכל ביום שלפני (בניגוד לשאר קודשים). 2. הזה – שנאכל רק לילה אחד (ולא לילה-יום-לילה). | בלילה הזה – בלילה הזה |
| ילמד מ"לא תותירו עד בוקר" – והכוונה לבוקר הראשון. | ||
| ואכלתם אותו בחיפזון | בחיפזון – עד שעת חיפזון (של ישראל – היציאה) | ר' אבא (בהמשך הגמרא) – עד שעת החיפזון של מצרים (חצות) (וכן ברייתא שהגאולה התחילה כבר בערב בחצות). |
[מחלוקת ר"ע ור"א ב"ע –
מחלוקת מקבילה – ר' יהושע ור"א:
| הדעות | ר' יהושע – עה"ש | ר"א – חצות |
| הלימודים: |
| |
| שם תזבח את הפסח בערב | יום י"ד | יום י"ד |
| כבוא השמש | אוכל בלילה עד מועד צאתך | אוכל בלילה עד חצות |
| מועד צאתך מארץ מצרים | שורף בבוקר את מה שנשאר | |
חלק ג – דרשות על שליחות משה ויציאת מצרים ברכוש גדול
א. יציאה ברכוש גדול
A. "דבר נא... וישאלו... כלי כסף..." – בבקשה, כדי שלא יאמר אברהם שה' קיים רק את העבדות ולא את היציאה ברכוש גדול.
B. תגובת בנ"י – עזוב כסף, רק שנצא כבר.
C. "וישאלום" – ר' אמי – בעל כרחם (1. של מצרים. 2. של ישראל).
D. "וינצלו את מצרים" – עשאוה 1. כמצודה ללא דגן. 2. כמצולה ללא דגים.
ב. אהי-ה אשר אהי-ה
ה' – אהיה עמכם עכשיו וגם בשעבודים הבאים.
משה – דיה לצרה בשעתה (וה' הסכים ואכן אמר אהי-ה שלחני אליכם).
ג. נספח לדף ו: -ראינו שאליהו נענה במנחה,
ושם פירשנו את התפילה הכפולה: "ענני ה' ענני" –
ענני – שתרד אש, ענני – שלא יאמרו מעשה כשפים. עכשיו מבארים יותר – שה' יסיח דעתם מלחשוב שזה מעשה כשפים.
רבנים בבית המדרש
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
