ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
אל תפספסו! סופ"ש הכנה לימים הנוראים מבית אתר ישיבה
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך כי תצא

המהפך!

מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
מעשה ביהודי אחד, תם וישר וירא אלוקים, שנכשל פעם אחת בחילול שבת בשוגג. התחרט היהודי על חטאו, וכמנהג בני דורו, הלך לבקש מרב העיר סדר תשובה לתיקון מעשיו. רב העיר היה הצדיק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, שהיה ירא שמיים גדול ומדקדק במעשיו, ולפיכך נתן לו סדר תשובה רצוף בסיגופים קשים, הכוללים צומות וגלגולי שלג.
החל האיש להסתגף, כפי אשר הורה לו הרב, אך כיוון שהיה אדם חולני, לא עמד לו כוחו להשלים את כל הסיגופים. הצטער מאוד היהודי על שאין בכוחו לכפר על חטאו, ושקע בעצבות גדולה. יום אחד, פגש אותו אחד ממכיריו, ושאלו – למה אתה עצוב כל כך?
סיפר לו היהודי את סיפורו וצערו. והנה, אמר לו החבר – 'שמעתי, שיש צדיק חדש, שסולל דרך חדשה של תשובה בעולם, סע אליו, והוא ימצא לך בוודאי דרך לכפר על חטאך'.
נסע האיש לצדיק, הלא הוא רבי ישראל בעל שם טוב, וכשהגיע אליו פרץ בבכי מר, וסיפר לצדיק את חטאו. ניחמו הצדיק ואמר לו – 'אני רואה שאתה מתחרט בלב שלם על חטאך. כיוון שמיעטת בכבוד השבת, הרי שתשובתך היא להרבות בכבוד השבת. לפיכך, במשך מספר שבתות תדליק כמה נרות גדולים בבית הכנסת לכבוד שבת, ובכך תוסיף בכבוד השבת, וסר עוונך וחטאתך יכופר'.
חזר האיש לביתו בשמחה, ועשה כדברי הצדיק. כל כך שמח בדרך התשובה המיוחדת, עד שהרגיש שהוא מוכרח לספר לרב העיר, שיש דרך חדשה של תשובה בעולם. אולם, כשרב העיר שמע את הסיפור, נחרד מאוד והתפלא, שהרי חילול שבת חטא חמור הוא, וכיצד אפשר לתקנו בהדלקת נרות בלבד.
החליט הרב לנסוע אל הבעש"ט הקדוש, ולשאלו לפשר דרכו החדשה. הבעש"ט צפה ברוח קדשו את העניין, וסובב את העניינים כך שעגלתו של הרב נתקעה והתעכבה בדרך, והגיעה בערב שבת בין השמשות רק לפאתי העיר. מחשש לחילול שבת, קפץ רבי יחיאל מיכל מהעגלה, וצעד רגלי בבגדי חול לכיוון ביתו של הבעש"ט.
וכך בשעה שהבעש"ט עמד בבגדי השבת, עם כוס הקידוש בידו, נפתחה הדלת ורבי יחיאל מיכל נכנס פנימה, כשהוא אפוף צער גדול על שמיעט בכבוד השבת.
הביט בו הבעש"ט ואמר: נו, אתה מרגיש כמה גדול צערו של יהודי, כשהוא ממעט בכבוד השבת.
סיפור זה נותן מבט חדש ועמוק על דרכה של התשובה באלול ובכל השנה. בשעה שאנו חוטאים ונופלים, קל לנו לחשוב שתיקוננו יהיה בכך שנכעס על עצמנו, ונשבור את הכוחות שהובילו לחטא. לפיכך, הסיגופים נראים כדבר המתאים יותר מכל לתשובה.
אולם, הבעש"ט וגדולי הדורות האחרונים חידשו דרך עמוקה מזו לתשובה. המילה – 'תשובה' היא מלשון: 'לשוב', לחזור. על האדם להחזיר למקומם הטוב את הכוחות שנפלו. אם יסתפק האדם רק בלשבור את הכוחות הללו, הרי שהם לא יוכלו לשוב למקומם.
לפיכך על האדם לשאוף להעלות את הכוחות הללו בעצמם, ובכך לתקנם ולהשיבם. לא תמיד, אפשר לעשות זאת בקלות ומיד, שהרי הכוחות נפלו, ועליהם לעבור דרך של זיכוך.
בסיפור, היהודי מצטער בתחילה, ובכך הוא עוזב את הכוחות בצורתם הנפולה. אולם, בשלב השני עליו לקחת את הכוחות הנפולים ולהשיבם מעלה. זאת הוא עושה בהדלקת נרות השבת, שהרי הנפילה היא זו שמובילה אותו לרצון הגדול להוסיף בכבוד השבת. נמצא, שבסופו של דבר החטא היה המנוף לתיקון ולהתעלות.
זוהי תשובה מאהבה, שזדונות נהפכים לו לזכויות!
עוד בנושא כי תצא

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il