ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
" כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם...אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא: לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים י"א לא, י"ב ב-ד).
נשאלת השאלה מה פשר הציווי המפתיע ומה ההווא אמינא שהציווי האחרון בא לשלול?
אונקלוס מתרגם "לא תעבדון כן קדם ה' אלהכון" כלומר אל תעבדו את הקב"ה באותה דרך ובאותם אמצעים שנצטוויתם להשמידם עם כניסתכם לארץ. חסרונו של פירוש זה הוא "שלא תעשון" מתייחס לדרך בה יש לנהוג בעבודת האלילים כלומר לאבדה ולהשמידה ולא לדרך בה הם נעבדו.
רש"י מביא שלשה פירושים:
א. "לא תעשון כן לד' אלקיכם-להקטיר לשמים בכל מקום (פסוק ה), כי אם במקום אשר יבחר". לפי פירוש זה פסוק ד מתייחס לפסוק ה "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה" וזה קשה מאוד שהרי הביטוי "כן" מתייחס בפשטות למשהו שכבר נזכר בפסוקים הקודמים (עיין גם רשב"ם ואבן עזרא).
ב. "אמר רבי ישמעאל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבחות, אלא שלא תעשו כמעשיהם, ויגרמו עונותיכם למקדש אבותיכם שיחרב" פירוש זה הוא בודאי דרש ואיננו פשט ומכיון שהבאנו אותו נביא גם את דרשתו של בעל "שפת אמת" (שם תרלז ד"ה "בפסוק אבד דאבדון..." שממשיך את דרשת רבי ישמעאל וז"ל "לכן אף שבית המקדש חרב מכל מקום "לשכנו תדרשו"...כי על ידי הזכירה...יתעורר כח הרשימה....ויהיה הגאולה על ידי זה". כלומר בניגוד לעבודה זרה אותה יש להשמיד ולגרום להיעלמותה, את המקדש יש לדרוש גם בשממונו ובכך לדאוג שלא ישאר בחורבנו.
ג. "דבר אחר ונתצתם את מזבחותם ואבדתם את שמם לא תעשון כן, אזהרה למוחק את השם ולנותץ אבן מן המזבח או מן העזרה" (עיין גם רמב"ן). פירוש זה של רש"י הוא הקרוב ביותר לפשט אבל עדיין לא עונה על השאלה, מה הווא אמינא יש שמותר למחוק את השם ח"ו או לנתוץ את המזבח חס ושלום?
לכן נראה להסביר שעם הכניסה לארץ יתקל העם במקומות בהם עבדו האבות והאנשים שהצטרפו אליהם את הקב"ה. מקומות אלו יכולים להיות בעייתיים משתי בחינות. א. אם מבחינת האמצעים בהם השתמשו לעבודה כגון המצבה שהייתה מותרת בתקופת האבות ונאסרה על הבנים, לאחר מתן תורה. ב. אם מבחינת המיקום כגון מזבחות שנבנו בתקופת האבות ברחבי הארץ ונאסרו ברגע שנבנה המשכן-מקדש בשילה ונאסרו הבמות. בשני המקרים יש הוא אמינא שעם הכניסה לארץ יש להשמיד ולאבד מקומות אלה כדי שלא יכשלו בהם. באה התורה ומזהירה "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם" אסור לפגוע בצורה של כילוי וחורבן במקומות אלה. הפתרון היחיד המותר הוא רק בגניזת המקום בצורה מכובדת כמו בכתבי הקודש שבלו. לפי זה ברור למה היה כל כך קשה להלחם בתופעת הבמות כמעט לאורך כל ימי בית ראשון. לא רק שהעם לא הסכים לוותר על ההקרבה במקומות אלה אלא שגם אי אפשר היה לפגוע בהם ולהשמידם. גניזה מסודרת של מקומות אלה חייבה מאמץ כספי ולוגיסטי עצום שהתאפשר רק בתקופת יאשיהו שהפסיק את התופעה.
הבה נתפלל כולנו שבתקופתינו, תקופת שיבת ציון החדשה, נזכה להתחדשות משמעותו של הציווי, לפחות לפי דרשתו של בעל ה"שפת אמת".
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
בריאת העולם בפרשת לך לך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
