ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש שבת ומועדים חודש ניסן

הכנות לפסח

מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
חודש ניסן מתחיל בשבת הקרובה, ועמו באות הציפיות גם לחג פסח שמח. בין אם חוגגים אותו בבית, נוסעים לקרובי משפחה או מעבירים את הפסח בבית מלון, ברור שחג הפסח דורש הכנות. אי אפשר להגיע לפסח בלי לעשות שום דבר קודם לכן. לכן קניות, ניקיונות, בישולים, אריזה... כולם חלק מההכנות החיוניות לחג. אך הכנות פיזיות, חשובות ונחוצות ככל שתהיינה, אינן מהוות את כל ההכנות שנדרשות כדי לציין את הפסח כיאות. אדם צריך להכין את עצמו גם מבינה רגשית ונפשית.
בכל משפחה יש זיכרונות מסדרי פסח שעברו ומחגים קודמים, מכיסאות בשולחן שעכשיו ריקים ומהזדמנויות ואפשרויות שאינן עוד. בכל שמחה בחיים היהודיים יש משהו קצת מר-מתוק. היכולת להדגיש את המתוק ולעדן את המר היא כשלעצמה אתגר גדול שהחיים מציבים בפני כל אחד ואחד מאתנו. מצרים היתה מקום נורא ליהודים, ויש בה הרבה זיכרונות מרים ומדכאים. עם זאת, המשימה של משה ושל בני ישראל היתה להתנער מהזיכרונות האלה ולהמשיך הלאה ברוח טובה ומתוך תקווה לטוב ואמונה איתנה. כל פסח שבא אחרי אותו פסח ראשון שבא אחר-כך דורש מאתנו לשמור על אותה יכולת מופלאה להחזיק בהשקפה חיובית על החיים. לכן חג הפסח דורש הלך-רוח מסוים וכוח וחוסן נפשיים. היכולת להיות אופטימיים לגבי העתיד היא המרכיב הסודי האמיתי שיש במצות שלנו.
עוד לקח שאנחנו למדים מההכנות לחג פסח הוא מידת הדיוק של החיים. כמות זעירה של חמץ, אפילו חלקיק אחד, די בה כדי להפוך את המזון לאסור לאכילה בפסח. אנחנו רואים איך בטבע, בגוף האדם, במחקר הרפואי, במדעי המחשב, בכל פן של החיים כמעט, לכל סטייה קטנה מהנורמה יש השלכות גדולות על ההמשך. פסח מחזק את התפיסות הבסיסיות ביהדות שאין בעצם דברים קטנים בחיים ובמערכות יחסים. מילה טיפשית אחת, אמירה אחת שלא במקומה, יכולות להרוס יחסים שנמשכו חיים שלמים. מעשה קטן של נתינה יכול לשנות חיים של אדם, גם של הנותן וגם של המקבל. זה נכון לגבי מעשה של חוסר נתינה, או היעדר חמלה או רגישות.
מעשה החסד הקטן שעשתה בת פרעה כשהצילה את העולל היהודי ממימיו שורצי התנינים של היאור שינה את הציוויליזציה האנושית ואת ההיסטוריה של העולם. הקטנוניות והרשעות של אלה שהלשינו על משה כמעט עצרה את כל תהליך הגאולה של עם ישראל מעבדות מצרים. לכן ההבנה שאין בעצם מעשים קטנים בחיינו ובחיי זולתנו היא ודאי אחד מהלכי-הרוח שאנחנו צריכים לאמץ כחלק מההכנות לקראת חג הפסח.
בדרך דומה גם רוב ההלכות שנוגעות לקורבן פסח בתקופה שבית המקדש היה קיים, אם לא כולן, סובבות סביב עניינים "פעוטים" לכאורה, מפני שבדרך לגאולה של עם ישראל אין פרטים קטנים. לכל דבר יש חשיבות מכרעת.
עוד הלך-רוח שצריך להיכנס אליו במסגרת ההכנות לפסח הוא חיזוק החשיבות של מוסד המשפחה במעשינו ובחיינו. כל החגים היהודיים מתרכזים במשפחה, כמו החיים היהודיים בכלל, אך פסח על אחת כמה וכמה. התורה מדגישה את הנקודה הזאת כשהיא אומרת שקורבן הפסח הוא "שה לבית".
ימינו מבנה המשפחה התפורר אצל יהודים רבים, מה שיצר בעיות אישיות ולאומיות קשות. אנשים פוחדים להתחייב להקמת משפחה משלהם. ראו כמה רווקים ורווקות מאכלסים היום את העולם היהודי. אנשים מבינים שהתחייבות לנישואים ולבן או בת זוג מסוימים היא מעשה של אמונה, והבאת ילדים יהודיים לעולם מסוכן היא מעשה שדורש אמונה גדולה אף יותר. ואמונה, לדאבון הלב, היא מצרך שיש בו מחסור גדול בחברה היהודית.
פסח מזכיר לנו את העובדה שאנחנו, העם היהודי, הוא בעצם משפחה עם כל היופי, הבעיות והקשיים הכרוכים בכך. חלק מהתפקיד של חיי המשפחה הוא להבטיח שהמשפחה תוסיף להתקיים ושבגידה אנוכית במשפחה תמיד תביא עמה מחיקה מהספר הנצחי והגדול של העם היהודי. לכן במסגרת ההכנות שלנו לחג פסח, הפסח צריך להוסיף גם את חידוש המחויבות לרציפות המשפחה ולצמיחתה. אם רעיונות פסח האלה יחלחלו לתודעה וללב כשנעסוק בכל ההכנות הגשמיות והעבודה הגופנית לקראת החג, נוכל להיות בטוחים שהפסח הזה, כמו כל פסח אחר בעבר ובעתיד, יהיה מיוחד, משמעותי ושמח לכל המשתתפים בו.
עוד בנושא חודש ניסן

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il