ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אל תעשו לי "קוקיסטים" (חסידי הרב קוק), כל אחד מישראל שבא ועוסק בדבר כללי לטובת התורה והיהדות הרי הוא משלנו." (לשלושה באלול מו).
שלושים שנה חלפו מאז נסתלק מעמנו לגנזי מרומים מורנו הרצי"ה הוא השאיר אחריו מאות תלמידים המפוזרים בכל מרחבי ארץ ישראל. רבנו מעולם לא צבע את תלמידיו בצבע אחד אלא נתן לכל אחד להתפתח לפי דרכו, וכך הם איש איש בדרכו ובסגנונו עושים מלאכת קודש לבניינו בקודש של עם ישראל. והנה עם כל הברכה לוקה החבורה ב"דיבוק חברים" שהוא אחד ממ"ח דברים שהתורה נקנית. חסרון זה דורש תיקון שהתרופה לו הוא בסוד היחוד והיחד ועל סוד זה כתב הראי"ה בכמה מקומות. בחוברת "לשלושה באלול" (מו) כותב הרצי"ה על אביו הראי"ה: "כשהעירו לו ביחס לאנשים ידועים לגבי השתתפותו עמם בפעולות של חיזוק התורה והיהדות, (איך הוא משתתף עם אנשים יראי שמים אך אינם הולכים "בקו" שלנו) אמר רבינו: אל תעשו לי קוקיסטים, כל אחד מישראל שבא ועוסק בדבר כללי לטובת התורה והיהדות הרי הוא משלנו". דברים דומים שמעתי גם אני מפי הרצי"ה כשהצעתי לו שנקים במקומות שונים חבורות ההולכות בדרכו של הראי"ה כדוגמת "בית אברהם" שהיה בפולין. ועל כך הגיב רבנו בזעזוע: חלילה! הרב זצ"ל הוא של כלל ישראל ואין להפכו לנחלתם של יחידים. מדבריהם אנו למדים שאין להתבדל ואין לפסול את מי שאינו חושב בדיוק כמונו.
כדברים הללו כתב הנצי"ב בפתיחתו לספר בראשית על אנשי בית שני: "ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, על כן מפני שנאת חנם שבלבם זה את זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' (דוק בדבריו: לא כתב שלא נהגו בכלל ביראת ה', אדרבא גם הם נהגו ביראת ה' אך לא כדעתם) שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו על ידי זה ... ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית ועל זה היה צידוק הדין – ומסיים שם הנצי"ב – שהקב"ה ישר ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולמים ולא בעקמימות אף על גב שהוא לשם שמים דז ה גורם חורבן הבריאה והריסות ישוב הארץ". ואכן הרצי"ה היה מצטט אין ספור פעמים את דברי הנצי"ב הללו, שהקב"ה אינו סובל אותם.
על דברי רבן גמליאל לתלמיד שימתין עד שיבואו "בעלי תריסין" וכוונתו לתלמידי החכמים, מסביר הראי"ה בספרו עין איה" (ברכות פ"ד אות ה) מדוע מכל כלי הנשק בחר רבן גמליאל דווקא את התריס שהוא כלי הגנה, ולא נשק התקפי כמו חרב או חנית וכדומה. הראי"ה מסביר שבמלחמה פיזית אנו מבחינים בשני סוגי מלחמה, יש מלחמת הגנה ויש מלחמת התקפה. המלחמה ההתקפית מכוונת להשיג ניצחון על האויב, להכריע אותו ולמגרו. ואילו מלחמת מגן מטרתה להחזיק מעמד ולשמור על הקיים מבלי לפגוע באויב. כך גם במלחמת הרוח: כאשר נלחמים בדעות הרעות המשחיתות את החברה, צריך לצאת במלחמה התקפית במטרה לאבדן לבל ישחיתו. אבל ב"מלחמתה של תורה", כשיש חילוקי דעות בדברי תורה, שהאוסרים כמו המתירים הם דברי א-להים חיים, כאן צריך כל אחד להחזיק בדעתו ולעשות מעשה שלפי דעתו מכוונת לאמת. אך בה בשעה חלילה לו לפגוע במי שאינו כדעתו, שגם דעת זולתו היא דעה שלימה וממקור קדוש היא נובעת, על כן נקראו תלמידי חכמים המתעסקים באלו הויכוחים "בעלי תריסין" תופסי מגן.
בספרו "מדבר שור" (הדרוש האחד ועשרים) מסביר הראי"ה מדוע אברהם הלך ליטול עצה ממרא לאחר שנצטוה על המילה:-" פן על ידי המילה לא יהיו בני אדם מצויים אצלו באשר יראוהו נפרד מהם באות מצוין בגופו". אברהם חשב שההתרחקות הזו של הבריות מנוגדת לכל יעודו לקרוא בעולם "בשם ה' א-ל עולם", להודיע שמו יתעלה בעולם ואיך יוכל לממש שאיפה זו אם יתפרדו ממנו בני אדם. לאברהם היה חשוב מאד להשפיע על הבריות בהיותו מעורב עמם, עד שחשב שאולי ראוי לו אפילו לעבור על דבר ה' ולהחסיר ממעלתו ובלבד להמשיך במפעלו להעלות את העולם כולו גם במחיר החסרון שיהיה לו מזה. וממרא יעץ לו שאין להתחכם על דבר ה' שהוא גדול לעין ערוך מהשכל האנושי גם בדברים אלו אנו לומדים את סוד היחוד והיחד , שמצד אחד אל לו לאדם לטשטש או להסתיר את הדרך המיוחדת שהתורה והמצוות מחייבות אותו, אך יחד עם זאת עליו להקפיד להיות מעורב עם הבריות ולא להתבדל או להסתכל אליהם מלמעלה למטה.
במסכת תענית (לא א) מובא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן (ומסביר רבינו גרשום: יושב באמצע) וכל אחד ואחד מראה באצבעו: הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו" על כך אומר " החפץ חיים" : כל נקודה במעגל נמצאת במרחק שווה מהאמצע כך הרבה דרכים יש בעבודת ה' וכולם נמצאים במרחק שווה מה', אלא שהיום כל צדיק חושב שרק הוא בזוית העמידה שלו קרוב לקב"ה ולא האחרים. אבל לעתיד לבא הקב"ה יפקח את עיני הצדיקים, ויראו שאם באמת ובלב תמים מבקשים ומתגעגעים אל הקב"ה, אזי כל הדרכים נמצאים במרחק שווה . וזהו: לעתיד לבא הצדיקים עומדים נגדו מצדדים שונים, ובתנאי שכל אחד מראה באצבעו: הנה אלקינו זה – אז מכל הצדדים ההתקרבות שווה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
