ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

השתלת לב וקביעת רגע המוות

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים שו"ת "במראה הבזק" Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אלול תשע"ב

השתלת לב וקביעת רגע המוות


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל

קראקאס, ונצואלה (Caracas, Venezuela), אלול תשנ"א
שאלה
מהי ההגדרה לאדם שייחשב למת, ונוכל אז להשתמש בלבו להשתלה באחר?
תשובה
ידוע כי לפני שנים מספר התפרסם פסק חדש של הרבנות הראשית לישראל בעניין זה. כלי-התקשורת שמסרו על כך, יצרו אז את הרושם כאילו מדובר ב"התקדמות" ו"ליברליזציה" של הפסיקה בנידון, אבל לאמיתו של דבר ההתקדמות שנעשתה הינה בהישגי הרפואה והטכנולוגיה.
מצ"ב החלטת הרבנות הראשית לישראל מחודש מר חשוון התשמ"ז. נדגיש ממנה רק את הנתונים החדשים שבעקבותיהם בא ההיתר.
א. הצלחה מרובה בניתוחי ההשתלה וסיכוי גבוה של המושתלים להישאר בחיים. הצלחה זו גורמת להתיר את הפעולה מבחינת פיקוח הנפש של מושתל הלב "לא תעמוד על דם רעך".
ב. בדיקות בדרכים חדישות ובמכשירים ואמצעי-בדיקה חדישים המאפשרות קביעה אמינה שהפסקת הנשימה של התורם הינה מצב בלתי-הפיך. כך מתגברים על החשש מפני גרימת הקדמת מותו של התורם, שיש בה משום איסור שפיכת דמים.

נספח : החלטת מועצת הרבנות הראשית מחודש מרחשון תשמט ונספחה בענין קביעת מוות מוחי כפי שעובד בביה"ח הדסה בירושלים (מתוך "תחומין" כרך ז')

מועצת הרבנות הראשית לישראל

השתלות הלב- החלטת הרבנות הראשית 1

ב"ה ירושלים השלמה ת"ו א בחשון תשמ"ז
מועצת הרה"ר בישיבתה היום א' דר"ח מרחשון תשמ"ז אישרה פה אחד את המלצות ועדת ההשתלות כדלקמן :
1. הרבנות הראשית לישראל נתבקשה על ידי משרד הבריאות לקבוע את עמדת ההלכה ביחס להשתלות לב בישראל. לשם כך מינתה הרה"ר ועדה משותפת של רבנים ורופאים, אשר למדה בעיון את ההבטים הרפואיים וההלכתיים הנוגעים לשאלה. הועדה נעזרה ביעוץ וחוות דעת של גדולי הרופאים בתחום זה בבתי החולים הדסה ושערי צדק בירושלים.
2. בתחילת עידן השתלות הלב (לפני 17 שנה) נפסק ע"י הגאון הרב משה פיינשטיין והרה"ר לישראל הגרא"י אונטרמן לאסור השתלת לב מדין רציחה כפולה של התורם והמושתל כאחד.
ב-10 השנים האחרונות חל שינוי יסודי בנתונים העובדתיים הרפואיים הנוגעים להשתלות לב כדלקמן:
א. הצלחת הניתוח אצל המושתל מגיעה לכ-80% של "חיי עולם" (הוותרות בחיים לפחות שנה לאחר ההשתלה) וכ-70% נשארים בחיים חמש שנים.
ב. ניתן כיום לקבוע באופן אמין ובטוח שהפסקת הנשימה של הנפטר היא סופית ובלחי נתנת להחזרה.
ג. הובאו לפנינו עדויות שאף הגר"מ פיינשטיין התיר בזמן האחרון ביצוע השתלת לב בארה"ב 2 וכן ידוע לנו על רבנים גדולים המייעצים לחולי לב לעבור השתלת לב.
3. מאחר והשאלה נוגעת לפיקוח נפש ממש, חובה עלינו להכריע בהלכה זו באופן ברור בבחינת יקוב הדין את ההר.
4. בהסתמך על יסודות הגמ' ביומא (פה) ופסק החת"ס חיו"ד סי' שלח, נקבע המות על פי ההלכה בהפסקת הנשימה (וראה שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ח"ג סי' קלב). לכן יש לוודא שהנשימה פסקה לחלוטין באופן שלא תחזור עוד. זאת ניתן לקבוע על ידי הוכחת הרס המוח כולו, כולל גזע המוח שהוא הוא המפעיל את הנשימה העצמית באדם.
5. המקובל בעולם הרפואה שקביעה כנ"ל (בסעיף 4) דורשת 5 תנאים:
א. ידיעה ברורה של סיבת הפגיעה.
ב. הפסקה מוחלטת של הנשימה הטבעית.
ג. הוכחות קליניות מפורטות שאכן גזע המוח הרוס.
ד. הוכחות אובייקטיביות על הרס גזע המוח באמצעות בדיקות מדעיות כגון BEAR.
ה. הוכחה שהפסקת הנשימה המוחלטת ואי פעילות גזע המוח נשארים בעינם למשך 12 שעות לפחות, תוך כדי טיפול מלא ומקובל.
6. לאחר שעיינו בהצעה לקביעת המוות כפי שהוצעה על ידי רופאי ביה"ח הדסה בירושלים בתאריך ח' בתמוז מ"ה והוגשה לרה"ר בתאריך ה' בתשרי תשמ"ז, אנו מוצאים אותה כיכולה להיות מקובלת על פי ההלכה אם תתווסף לה בדיקה אובייקטיבית מדעית (BEAR) של גזע המוח.
לאור האמור, הרבנות הראשית לישראל מוכנה להתיר השתלת לב (מנפגעי תאונה) במרכז הרפואי הדסה בירושלים בתנאים הבאים:
א. קיום כל התנאים לקביעת מותו של התורם כפי שאמור מעלה.
ב. שיתוף נציג הרבנות הראשית לישראל כחבר מלא בצוות הקובע את מותו של התורם. נציג זה ימונה על ידי משרד הבריאות מתוך רשימה שתוגש למשרד הבריאות ע"י הרה"ר, פעם בשנה.
ג. תינתן מראש הסכמה בכתב של התורם או משפחתו למתן תרומת הלב.
ד. הקמת ועדת מעקב עליונה מטעם משרד הבריאות בשיתוף הרה"ר (COMMITTEE TREVIEW) לבדיקת כל מקרי השתלות הלב בישראל.
ה. משרד הבריאות יקבע בתקנות ארציות את כל הנהלים הנ"ל.
8. עד לקבלת התנאים המפורטים בסעיף 7 אין עדיין שום היתר לביצוע השתלות לב בישראל.
9. אם ינתן היתר עפ"י התנאים המפורטים בסעיף 7 אזי תוקם ועדת מעקב של הרבנות הראשית שתפקידה לוודא מילוי מלא של תנאי ההיתר.

נספחים:
א. הקריטריונים לקביעת מוות מוחי לפי הצעת הדסה ירושלים 3
ב. פרוטוקול לביצוע (BEAR) 4



^ 1.. ההערות הן הערות מערכת "תחומין".
^ 2.. להלן מכתבו של הרב ד"ר משה דוד טנדלר (רבה של קהילת מונסי שבארה"ב ראש ישיבה ומרצה לביולוגיה בישיבה אוניברסיטה וחתנו של הר"מ פיינשטיין) לד"ר פנחס, מנכ"ל ביה"ח הדסה בירושלים. המכתב נכתב ב-5 ביולי 86.
קבלתי את מכתבך מה-22 ביוני בו אתה מבקש הבהרות על עמדת ההלכה היום בקשר להשתלות לב. לידיעתך נוכח ההתקדמות בטכניקות כירורגיות ואימונו-תרפויטיות, השתלות לב עברו היום מהתחום הנסויי לתחום הרפואי (תרפויטי). ההלכה, בהתחשב בשני שינויים קריטיים בפרוטוקול הכירורגיואי, רואה בעין יפה השתלות לב כפי שהן מתבצעות היום. השינויים האלה הם:
1. התורם חייב להיות במצב של מוות מוחי. זאת אומרת הפסקה מוחלטת של כל תפקודי המח, כולל גזע המח. כך התורם כבר אינו מהווה בעיה אתית/הלכתית. אם אפשר לקבוע מות מוחי בלי צל של ספק אנחנו ממליצים על בדיקות זרימת דם למוח כאינדיקטורים הטובים ביותר של מות מוחי אחרי שמוצו כל הקריטריונים הקליניים (HARUARD).
2. השיפור בהתאמת התורם למקבל והשליטה הטובה ביותר באירועי דחיה משפרת את יחסי הסיכוי על הסיכון במידה כה גדולה שהכירורגיה הינה בגדר הצלת נפשות. אף כי היא כרוכה בסיכון ניכר. חמי הרב משה פיינשטיין היה מודע היטב להתקדמות הזאת והתיר נתוחי השתלות לב בשנים האחרונות. אכן, שכן שלי שהושתל אצלו לב ושתי ריאות לפי שנתיים בפיטסבורג (קבוצת ד"ר סטרזל) עשה כן לאחר ייעוץ עם הרב פיינשטיין ועם הרבי מליובוויטש.
מן הראוי שהציבור יהיה מודע לנקודות העיקריות:
א. התורמים אינם "נהרגים" היום.
ב. למקבל ניתן סיכוי משמעותי ליהנות מחיים "איכותיים" ארוכים יותר.
לא ידוע לי על שום פוסק בעל שם האוסר עכשיו השתלות לב. הערך הרפואי גלוי לעין כל. הבעיה העיקרית היא בנוגע ל"הריגת" התורם. אין ספק שיסכים לכך כל מי שיתוודע להפתלוגיה של "RESPNATOR BRAIN" (עריפה פיסיולוגית).
^ 3.. נספח זה מובא להלן.
^ 4.. תיאור בדיקה זו (הנקראת ג"כ ABR) ורשימת ספרות מקצועית עליה ראה בספר עמק הלכה - אסיא שו"ת בעניני רפואה בעריכת הרב הלפרין (הוצ' מכון שלזינגר וקרן עמק הלכה ירושלים תשמ"ו) עמ' 93 הערה 55.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il