ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לה. – לה: שליש תחתון)
א. המקור לברכות הנהנין
נראה שלושה מקורות:
- קודש הילולים.
- ואכלת ושבעת וברכת (אחרי, וקל וחומר ללפני).
- סברא.
2. "ואכלת ושבעת וברכת" – ברכה שאחרי
זה מקור ברור, הבעיה אתו הוא שזה רק ל:
- קמה
והגמרא בשלב הבא תנסה לעשות בניין אב משותף עם "הלולים" כדי ללמוד לשאר, ותדחה – רק לדברים שיש בהם צד מזבח. - נרחיב קצת - שבעת המינים.
והגמרא מנסה ללמוד בניין אב לשאר, אך דוחה – אולי דווקא באלו שיש בהם ביכורים.
1. ר"ע - קודש הילולים – ברכה לפני ואחרי.
"ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה'".
a. קשה, הרי הפסוק תפוס:
- אפשר לחלל ולאכול (הילול – חילול),
- מחלוקת ר' חייא ור"ש ברבי -
דעה א – דווקא ביין ("כרם רבעי")
המקור – או – מפסוק זה (דווקא בדבר שטעון שירה (הילול)) – הפסוק תפוס.
או – גזירה שווה "תבואתו" "ותבואת הכרם" – הפסוק פנוי.
דעה ב – לא לומדת זאת, אלא זה בכל העצים ("נטע רבעי") – הפסוק פנוי.
b. גם אם הפסוק פנוי, הרי זה רק לאחרי?
תשובה – קל וחומר מאחרי ללפני.
c. זה רק לנושא של הפסוק:
לדעה א – רק בכרם, לדעה ב – רק בנטיעות!
תשובה – נלמד בבניין אב של ה"צד השווה" מכרם וחלה -
כרם – חייב בעוללות אך לא בחלה,
קמה ("ואכלת ושבעת") – חייבת בחלה אך לא בעוללות,
הצד השווה – דבר שנהנה וחייב בברכה אחרי.
דחייה – נוכל ללמוד רק למה שיש בו צד מזבח.
(כמו זית. ואמנם כתוב "כרם זית", אז לכאורה אינו צריך לימוד הצד השווה, אך אומר ברב פפא – אינו "כרם").
(למה לא עושים בניין אב משותף מ7 המינים ונטיעות, הרי בנטיעות אין צד מזבח ואין ביכורים? אולי כי אפשר לדחות שיש מעשרות).
3. סברא – אסור להנות מהעולם הזה בלי ברכה.
ונחשב כמועל וכגוזל את הקב"ה ואת כנסת ישראל.
ב. ואספת דגנך
(עוד דרשה של ר' חנינא ב"פ, שגם בה סתירה כביכול בין שני פסוקים).
A. סתירה בין פסוקים -
"ולקחתי את דגני" - "ואספת דגנך",
| הסתירה | "ולקחתי את דגני" | "ואספת דגנך" |
| התירוץ | בזמן שאין עושין רצון ה' | בזמן שעושין רצון ה' |
B. דעה הפוכה לנ"ל - תורה עם דרך ארץ?
הדעות –
ר' ישמעאל -
צריך גם תורה (לא ימוש סה"ת הזה מפיך" וגם דרך ארץ (ואספת דגנך).
רשב"י -
כשישראל לא (כל כך) עושין רצון ה' – צריכים לעבוד (ואספת דגנך),
כשכן עושין – לא צריכים לעבוד (ועמדו זרים ורעו צאנכם).
באמוראים -
אביי – מעשית, לרוב האנשים שיטת רי"ש עלתה בידן ושיטת רשב"י לא.
רבא – ביקש שיעבדו בשדה בניסן ותשרי, כדי למנוע עבודה בשאר השנה.
ר"י בר' אלעי – אמנם צריך לעבוד, אך יעשה תורתו קבע ומלאכתו ארעי (וחלה בזה ירידת הדורות).
איך עושים קידוש?
אנחנו קודש למענך
סודה של ברכה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לו הייתי רוטשילד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
