ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף. ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך..., ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם... ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים... ויאמר יעקב אל יוסף... ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם. ועתה שני בניך הנולדים לך..., לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי..., ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם..."
פרש"י (פסוק ז)
"ואני בבאי מפדן... ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך שהרי מתה סמוך לבית לחם. וכו'. וידעתי שיש בלבך עלי. אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר בירמיה (לא, יד), קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה... והקדוש ברוך הוא משיבה, יש שכר לפעולתך נאם ה' ... ושבו בנים לגבולם". ע"כ.
וכבר שאל באור החיים, מדוע כאן כאשר בירך את הבנים התנצל על קבורת רחל, ולא כאשר ביקש מיוסף שיקברנו במערת המכפלה ששם היה מתאים יותר להסביר מדוע לא עשה כך לרחל. ועוד שאל הרמב"ן, והלא המרחק בין בית לחם למערת המכפלה בחברון הוא מהלך חצי יום, ואין הנימוק מתה בדרך מספיק מדוע לא הוליכה לשם. עוד יש להבין, מדוע יעקב אבינו מקדים את דברי הקדוש ברוך הוא שאמר לו הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים כפי שפרש"י, שבזה אמר לו הקדוש ברוך הוא שעתיד שבט אחד להחלק ואותה חלוקה נותן יעקב ליוסף, לתוספת, ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם. שלכאורה אינו שייך לכאן, כי גם אם מנשה ואפרים יהיו שבט אחד, שבט יוסף, הם יקבלו חלק בארץ כפי שקבלו שאר השבטים.
אלא, חלוקת הארץ לשבטים כאשר כל שבט יושב במקומו המיוחד לו, אינה רק חלוקה סתמית כדי לתת לכל אחד חבל ארץ. כי אם, ישוב השבטים באופן הרצוי ביותר לפי תכונותיהם ולפי מזגם ולפי מה שכל אחד מהם תורם באופן מיוחד בעם ישראל כולו. כאשר ישראל שרויים על אדמתם (בסדר הנכון) הם נקראים עַם כמבואר בריש מסכת הוריות (ג, א) ולפיכך רק אז הם מתחייבים במצות שמיטה ויובל (לפי כמה פוסקים, ולכולי עלמא יובל תלוי ברוב יושביה עליה) נתינת יעקב ליוסף, שבניו אפרים ומנשה יהיו שני שבטים, מלמדת כי גדלותם של ישראל וקירבתם לאלהים חיים באופן היותר נעלה, תלויה גם בשני שבטים אלו שהם צאצאי יוסף ובזכייתם בחלק ונחלה מיוחדים ומוגדרים לכל אחד ואחד מהם בנפרד. כאן יעקב אבינו מסביר כי קבורתה של רחל בדרך, בבואו מפדן, בארץ כנען, כלומר, כאשר נכנס לארץ בשובו מפדן, אינה מקרית. כפי שאומר הרמב"ן, שהאבות שמרו את התורה בהיותם בארץ ולא בחוץ לארץ. מפני שעיקרה של התורה הוא בארץ ואילו שמירתה בחוץ לארץ היא רק בגדר סימנים וזכרון שלא תשכח התורה מבינינו בהיותנו בגולה. (עיין רש"י דברים יא, יח, וברמב"ן שם, וברמב"ן ויקרא, יח, כה).
בהיות יעקב אבינו בפדן היתה אפשרות שתהיינה לו שתי נשים אחיות (דבר האסור בתורה). בדרך, בבוא לארץ כנען, מתה רחל, שאותה נשא על פני אחותה לאה שקדמה לה בנשואיה. יעקב אבינו לא הוליכה לקבורה במערת המכפלה שם קבורים האבות ולאה, (כדברי הרמב"ן), שלא יקבור שם שתי אחיות כי יבוש מאבותיו. ולאה הנשאת לו ראשונה בהיתר, ורחל באהבתו אותה בנדר אשר נדר לה לקחה. קבורתה של רחל בדרך אפרתה שאינה רחוקה מחברון, מלמדת, כי הארץ מתקיימת לישראל כאשר התורה ומצותיה נשמרות כהלכתן. וממילא יש כאן גם רמז כי רק לישראל מתאימה הארץ שכן רק הם קיבלו התורה ולהם בלבד היא מתאימה מעומק נשמתם. וגם אם ישנם זמני חולשה אפילו קשים מאד עד כדי שמקדש ה' מקום השראת שכינה בישראל נחרב. אין זה אלא לזמן מוגבל. כאגוז המתלכלך ואין לאוכלו בטרם ינוקה במים רבים, שלאחריו הריהו בטהרתו הראשונה. זוהי יציאתה של רחל מקברה ובקשת הרחמים על בניה. אף הקדוש ברוך הוא נענה להם ומשיב יש שכר לפעולתך ושבו בנים לגבולם.
אכן, רחל היא אשת יעקב כל הוייתה להעניק לעם ישראל את החוסן הפנימי הטהור שגם בשפלותם יש להם שארית ואחרית תקוה טובה. זהו מצב הקיים בגלות ובשלבים הראשונים של החזרת מלכות ישראל. מלכות המשיח, מלכות בית דוד, הבאה אחריהם, מעניקה לישראל התעלות עליונה שאינה מוגבלת מצד האדם. שפע אלהי נהדר מעלה את ישראל למעלה יותר ממה שנתנו אבות ואמהות לבנים. כאשר יעקב הופך לישראל, מתה רחל אשת יעקב. ואמנם בתחילת הדברים נאמר (פסוק ג), ויאמר יעקב אל יוסף וגו', והסיום הוא (פסוק ז) מתה עלי רחל. בפסוק ח, נאמר, וירא ישראל את בני יוסף, וגו'. כאשר יעקב רואה את יהושע, מבניו של אפרים, מכניס את ישראל לארץ ואת גדעון, מבניו של מנשה, מציל את ישראל, ועל ידו הקדוש ברוך הוא עושה נס, הוא הופך לישראל - ישר אל. הקדמת הברכה ליוסף ולבניו אפרים ומנשה, באה לחזק את ישראל בגלות מצרים ובגלויות העתידות עד קימום מלכות ישראל בשיא תפארתה בימות המשיח שיתחילו במהרה בימינו.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
בריאת העולם בפרשת לך לך
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
