בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • ויחי
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

undefined
4 דק' קריאה
"ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף. ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך..., ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם... ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים... ויאמר יעקב אל יוסף... ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם. ועתה שני בניך הנולדים לך..., לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי..., ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם..."

פרש"י (פסוק ז)
"ואני בבאי מפדן... ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך שהרי מתה סמוך לבית לחם. וכו'. וידעתי שיש בלבך עלי. אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר בירמיה (לא, יד), קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה... והקדוש ברוך הוא משיבה, יש שכר לפעולתך נאם ה' ... ושבו בנים לגבולם". ע"כ.

וכבר שאל באור החיים, מדוע כאן כאשר בירך את הבנים התנצל על קבורת רחל, ולא כאשר ביקש מיוסף שיקברנו במערת המכפלה ששם היה מתאים יותר להסביר מדוע לא עשה כך לרחל. ועוד שאל הרמב"ן, והלא המרחק בין בית לחם למערת המכפלה בחברון הוא מהלך חצי יום, ואין הנימוק מתה בדרך מספיק מדוע לא הוליכה לשם. עוד יש להבין, מדוע יעקב אבינו מקדים את דברי הקדוש ברוך הוא שאמר לו הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים כפי שפרש"י, שבזה אמר לו הקדוש ברוך הוא שעתיד שבט אחד להחלק ואותה חלוקה נותן יעקב ליוסף, לתוספת, ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם. שלכאורה אינו שייך לכאן, כי גם אם מנשה ואפרים יהיו שבט אחד, שבט יוסף, הם יקבלו חלק בארץ כפי שקבלו שאר השבטים.

אלא, חלוקת הארץ לשבטים כאשר כל שבט יושב במקומו המיוחד לו, אינה רק חלוקה סתמית כדי לתת לכל אחד חבל ארץ. כי אם, ישוב השבטים באופן הרצוי ביותר לפי תכונותיהם ולפי מזגם ולפי מה שכל אחד מהם תורם באופן מיוחד בעם ישראל כולו. כאשר ישראל שרויים על אדמתם (בסדר הנכון) הם נקראים עַם כמבואר בריש מסכת הוריות (ג, א) ולפיכך רק אז הם מתחייבים במצות שמיטה ויובל (לפי כמה פוסקים, ולכולי עלמא יובל תלוי ברוב יושביה עליה) נתינת יעקב ליוסף, שבניו אפרים ומנשה יהיו שני שבטים, מלמדת כי גדלותם של ישראל וקירבתם לאלהים חיים באופן היותר נעלה, תלויה גם בשני שבטים אלו שהם צאצאי יוסף ובזכייתם בחלק ונחלה מיוחדים ומוגדרים לכל אחד ואחד מהם בנפרד. כאן יעקב אבינו מסביר כי קבורתה של רחל בדרך, בבואו מפדן, בארץ כנען, כלומר, כאשר נכנס לארץ בשובו מפדן, אינה מקרית. כפי שאומר הרמב"ן, שהאבות שמרו את התורה בהיותם בארץ ולא בחוץ לארץ. מפני שעיקרה של התורה הוא בארץ ואילו שמירתה בחוץ לארץ היא רק בגדר סימנים וזכרון שלא תשכח התורה מבינינו בהיותנו בגולה. (עיין רש"י דברים יא, יח, וברמב"ן שם, וברמב"ן ויקרא, יח, כה).

בהיות יעקב אבינו בפדן היתה אפשרות שתהיינה לו שתי נשים אחיות (דבר האסור בתורה). בדרך, בבוא לארץ כנען, מתה רחל, שאותה נשא על פני אחותה לאה שקדמה לה בנשואיה. יעקב אבינו לא הוליכה לקבורה במערת המכפלה שם קבורים האבות ולאה, (כדברי הרמב"ן), שלא יקבור שם שתי אחיות כי יבוש מאבותיו. ולאה הנשאת לו ראשונה בהיתר, ורחל באהבתו אותה בנדר אשר נדר לה לקחה. קבורתה של רחל בדרך אפרתה שאינה רחוקה מחברון, מלמדת, כי הארץ מתקיימת לישראל כאשר התורה ומצותיה נשמרות כהלכתן. וממילא יש כאן גם רמז כי רק לישראל מתאימה הארץ שכן רק הם קיבלו התורה ולהם בלבד היא מתאימה מעומק נשמתם. וגם אם ישנם זמני חולשה אפילו קשים מאד עד כדי שמקדש ה' מקום השראת שכינה בישראל נחרב. אין זה אלא לזמן מוגבל. כאגוז המתלכלך ואין לאוכלו בטרם ינוקה במים רבים, שלאחריו הריהו בטהרתו הראשונה. זוהי יציאתה של רחל מקברה ובקשת הרחמים על בניה. אף הקדוש ברוך הוא נענה להם ומשיב יש שכר לפעולתך ושבו בנים לגבולם.

אכן, רחל היא אשת יעקב כל הוייתה להעניק לעם ישראל את החוסן הפנימי הטהור שגם בשפלותם יש להם שארית ואחרית תקוה טובה. זהו מצב הקיים בגלות ובשלבים הראשונים של החזרת מלכות ישראל. מלכות המשיח, מלכות בית דוד, הבאה אחריהם, מעניקה לישראל התעלות עליונה שאינה מוגבלת מצד האדם. שפע אלהי נהדר מעלה את ישראל למעלה יותר ממה שנתנו אבות ואמהות לבנים. כאשר יעקב הופך לישראל, מתה רחל אשת יעקב. ואמנם בתחילת הדברים נאמר (פסוק ג), ויאמר יעקב אל יוסף וגו', והסיום הוא (פסוק ז) מתה עלי רחל. בפסוק ח, נאמר, וירא ישראל את בני יוסף, וגו'. כאשר יעקב רואה את יהושע, מבניו של אפרים, מכניס את ישראל לארץ ואת גדעון, מבניו של מנשה, מציל את ישראל, ועל ידו הקדוש ברוך הוא עושה נס, הוא הופך לישראל - ישר אל. הקדמת הברכה ליוסף ולבניו אפרים ומנשה, באה לחזק את ישראל בגלות מצרים ובגלויות העתידות עד קימום מלכות ישראל בשיא תפארתה בימות המשיח שיתחילו במהרה בימינו.

_________________________________

ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.

או באימייל [email protected]

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il