ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
בעל ספר החינוך (מצווה קלב) תמה: מאחר שיש על המזבח אש שמיימית קבועה, מדוע נצטווה הכהן להוסיף אש חדשה ובכך לפגום באש הקודש הבוערת משמיים? ומשיב: "ידוע הדבר... כי ניסים גדולים אשר יעשה האל אל בני אדם בטובו הגדול - לעולם יעשם דרך סתר, ונראים העניינים נעשים קצת - כאילו הם בדרכי הטבע... כי גם בנס קריעת ים סוף כתוב: 'ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה [בדרך הטבע]... ויבקעו המים'... ומזה העניין ציוונו להבעיר אש במזבח, אף על פי שיורדת אש מן השמיים כדי להסתיר הנס"!
המתבונן במצווה זו רואה דבר בולט לעין: ה'אש מן ההדיוט' אהובה על הקב"ה יותר מן האש השמיימית, וכאומר לאדם: את האש הניסית שלי תסתיר ותחביא, כי העיקר במקדש הוא האש שלך - של בשר ודם! כלל ידוע בדברי חז"ל: אין סומכין על הנס, אף לא במקדש. כך גם כתב הרמב"ן (ויקרא כו, י): "התורה לא תסמוך דיניה על הניסים".
לאור האמור, יש לתמוה על תלמידי חכמים בדורנו, המדברים בפומבי על מקדש ניסי שיירד משמיים, וכגון מה שכתב בעל ספר 'שלהבת-י-ה' (עמ' 59-56) שבית המקדש "כולו שמיימי", "כולו אש היורדת מן השמיים", ו"כשנראה בעינינו בית מקדש של אש, אז אנו ניגש ונבנה סביבו בית מקדש של אבנים ועצים". בדבריו אלה המציא דברים מן הדמיון, ובסתירה גמורה למצוות התורה הקובעת דבר ברור: "ועשו לי מקדש"! כלומר, המצווה היא לבנות מקדש בידיים ובעשרת האצבעות. מצווה זו מנוסחת בדיוק כמו מצוות ציצית: "ועשו להם ציצית", וכל בר בי רב יודע, כי ציצית עושים בידיים ולא מחכים שתרד 'ציצית של אש' משמיים.
כלל גדול לימדנו הרמב"ם ב'איגרת תחיית המתים', שיש הרגל רע אצל המון העם, שהדבר האהוב והחביב עליהם ביותר הוא לעשות מכל דבר בתורה נס ופלא, וככל שהדבר מנוגד לשכל – כך הוא נחשב יותר ל'תורה' ול'מצווה'. ובלשונו: "יברחו [ההמון] מהיות דבר על מנהג הטבע". כך נהפכת התורה לרעיונות הזויים ופורחים באוויר. וממשיך הרמב"ם: "אנחנו [יחידים בדור] נשתדל לחבר בין התורה והשכל", ונסביר שמצוות התורה בנויות על אדני ההיגיון ועל "הסדר הטבעי" והמציאותי. ולעומת המון העם - "אנו נברח מאוד משינוי סדרי בראשית".
יש לרחם על תלמידי חכמים המוציאים מתחת ידם לציבור הרחב דברים מעולם הדמיון. מאידך, ראוי להזהיר כל יהודי מאמין מלהיות פתי המאמין לכל דבר, לבל יוסיף לאמונתו 'עיקר' חדש מעיקרי האמונה, היינו, 'מקדש של אש'. כידוע לכל, כל שינוי בתורה אינו אלא אפיקורסות, שכן כבר כתב הרמב"ם (יסודי התורה ט, א): "כל דברי התורה מצווין אנו לעשותן עד עולם... לפיכך אם יעמוד איש... ויפרש במצווה מן המצוות פירוש שלא שמענו ממשה... הרי זה נביא שקר".
ראוי, אפוא, שתהיה מצווה זו נר לרגליו של אדם, ש'אש מן ההדיוט' יקרה בעיני הקב"ה מאש שמיימית, בוודאי בניינו של מקדש שלם, שיבנוהו בני אדם בעמלם ובעשר אצבעותיהם - יקר בעיני ה' מ'מקדש של אש' הלקוח מעולם הדמיון.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
