ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

להגיע מוכנים לחג ;">

דף הבית בית מדרש מדורים רביבים Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשע"ב

להגיע מוכנים לחג


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

החגים ניתנו לישראל בעיקר כדי שיעסקו בהם בתורה מתוך שמחה. שבכל ימות החול אדם טרוד במלאכתו וקשה לו להתרכז בלימוד התורה, ולשם כך ניתנו לנו ימים קדושים, כדי שנעסוק בהם בתורת ה'.

וכך מובא בירושלמי (מו"ק פ"ב ה"ג): "אמר ר' אבא בר ממל: אילו היה מי שיימנה עמי, התרתי שיהיו עושין מלאכה בחולו של מועד! כלום אסור לעשות מלאכה אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים ושמחים ויגעים בתורה, ועכשיו אוכלים ושותים ופוחזים".

וכן אמרו חכמים במדרש, "אלה הם מועדיי" - בזמן שאתם עושים המצוות ומקדשין את המועדות באסיפת העם בבתי כנסיות בשביל לעסוק בתורה, אז אומר הקב"ה אלה הם מועדיי; ואם לאו - אומר הקב"ה: אלו אינם מועדיי אלא מועדיכם. וזהו שקיטרג אותו רשע כנגד רבי עקיבא וטען, שאין ערך למועדי ישראל, שכן ריבונו של עולם אמר בעצמו: "חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עלי לטורח, נלאיתי נשוא" (ישעיה א, יד). השיב לו רבי עקיבא, שאכן אם מכוונים במועדים רק להנאת הכרס, הרי שהם שנואים. אבל כאשר המועדים מיועדים לעבודת ה', ללימוד תורה ושמחת החג, הרי אלו מועדים אהובים וחביבים (של"ה מס' סוכה נר מצווה ל"א).

איסור כביסה בחול המועד
מצווה לכבס את הבגדים לקראת החג. וכדי שלא יתרשלו ישראל מלכבס את הבגדים לקראת החג, אסרו חכמים לכבס את הבגדים בחול המועד. כלומר, למרות שעל פי כללי ההלכה היה צריך להתיר כיבוס בגדים בחול המועד לצורך לבישתם במועד, אסרו זאת חכמים, כדי שלא ייווצר מצב שאנשים ידחו את כיבוס הבגדים לחול המועד, שאז הם פנויים ממלאכתם, ויבזו את החג בכך שייכנסו אליו כשהם מנוולים (מלוכלכים).

בכלל האיסור: חולצות, מכנסיים, שמלה, חצאית, חליפה ומעיל, וכל כיוצא בהם. אבל בגדים שרגילים להתלכלך תדיר כבגדי קטנים אינם בכלל האיסור (מו"ק יד, א; שו"ע תקלד, א).

ניקוי כתם מותר
מותר להסיר כתם על ידי מים וחומרי ניקוי, מפני שניקוי כתם אינו בכלל הגזירה. ואמנם יש מחמירים בזה, אבל דעת רוב הפוסקים להקל. אמנם כל זמן שעוד נותר לו בגד נקי, עדיף ללבוש אותו מאשר לנקות את הכתם. ואם יש עדיפות לבגד שהוכתם, מותר לנקותו כדי להמשיך ללובשו בחול המועד או בחג.

מי שיש לו בגד אחד
מי שיש לו בגד אחד בלבד והתלכלך בחג, התירו לו חכמים לכבסו בחול המועד, מפני שגם אם יכבס אותו בערב החג - מן הסתם יתלכלך שוב במשך שבעת ימי החג, ולא רצו חכמים לגזור עליו שיילך בבגד מלוכלך במועד. ואמנם יש מחמירים וסוברים שרק כאשר ניכר לכל שמדובר בבגד היחיד שיש לו התירו לו חכמים לכבסו, וכיום שאין לדבר היכר - אין למי שיש לו בגד אחד היתר לכבס את בגדו במועד (סמ"ק). אולם למעשה דעת רוב הפוסקים שגם כשאין הדבר ניכר, אם הבגד היחיד התלכלך - מותר לכבסו (רי"ף, רמב"ם, רא"ש, שו"ע תקלד, א). ויש להקפיד לכבס את הבגד בצנעה, היינו לכבסו במכונת כביסה ביתית, ולא לתלות אותו בחוץ לייבוש. לפיכך מי שיש לו חולצה אחת בלבד והתלכלכה, או מי שיש לה שמלה אחת בלבד והתלכלכה, מותר לכבסה.

מי שיש לו שני בגדים

אבל מי שיש לו שני בגדים, גם אם יתלכלכו ויש לו צער בלבישתם, אסור לכבסם במועד, מפני ששני בגדים אמורים להספיק לו למשך החג, ועל מציאות זו תיקנו חכמים שלא יכבסו במועד כדי להעמיד את צביון החג. וגם כאשר אחד מהבגדים פחות נאה, עדיין הוא נחשב כמי שיש לו שני בגדים ואסור לו לכבס את בגדו בחול המועד. וכן אישה שיש לה שמלה שלמה ובנוסף לכך חצאית וחולצה, נחשבת כמי שיש לה שני בגדים. ואף ששני הבגדים התלכלכו מעט, אסור לכבסם, אלא ילבשום כפי שהם.

מי שיש לו בגד אחד לשבת וחג ואחד לחול, נחשב כמי שיש לו שני בגדים, כי אפשר ללבוש את בגד החול בשבת ובחג. ואם בגד החול כל כך פשוט עד שהוא מתבייש לצאת בו בשבתות וחגים, הרי הוא נחשב כמי שיש לו בגד אחד בלבד לחג, שאם הוא התלכלך ואין ביכולתו לקנות במשך חול המועד בגד נוסף - מותר לכבס אותו במכונה לקראת החג השני.

כאשר כל הבגדים התלכלכו מאוד עד שמתבייש לצאת בהם
כאשר כל הבגדים התלכלכו מאוד מחמת לכלוך או זיעה עד שהוא מתבייש לצאת בהם ויעדיף להישאר בבית, אם הוא יכול בקלות לקנות בגד חדש - מוטב שיקנה בגד חדש ולא יכבס את המלוכלך. ואם הדבר קשה עליו, מותר לו לכבס בגד אחד כדי שלא ייאלץ להישאר סגור בביתו.

בגדים שמותר לכבס
בגדים שרגילים להתלכלך תדיר, כגון בגדים של תינוקות וילדים קטנים, מותר לכבס בחול המועד לצורך לבישתם במועד. מפני שהטעם שאסרו חכמים לכבס במועד הוא כדי שיכבסו את הבגדים לקראת החג, ולא ידחו את כיבוסם למועד. אבל לא גזרו חכמים איסור על בגדים שגם אם יכבסום לפני החג יצטרכו לכבס שוב במועד. ואין צורך להצניע את כיבוסם, מפני שהכל יודעים שמותר לכבס בגדים אלו.

אמנם צריך לכבס לפני החג את כל בגדי התינוקות והילדים, ורק לאחר שישתמשו בכל הבגדים הנקיים מותר לכבס את הבגדים שנצרכים להם למועד. ויש להקפיד שלא להוסיף ולכבס בגדים לצורך ימי החול שלאחר החג. ואם לא כיבסו את כל הבגדים המלוכלכים לפני החג, לדעת רבים יש להחמיר שלא לכבסם בחול המועד.

ילדים קטנים
בדרך כלל ילדים מגיל תשע כבר אינם מלכלכים את בגדיהם, ואין היתר לכבס את בגדיהם בחול המועד. אמנם אם הם ילדים שמתלכלכים יותר, מותר לכבס את בגדיהם לצורך החג גם כשהם בני תשע ועשר.

מגבות ולבנים
וכן הדין לגבי מגבות ידיים שרגילים להחליף כל יום או יומיים, או מפות שולחן שמתלכלכות תדיר, שאם כולן התלכלכו מותר לכבס את המגבות הנצרכות לשימוש להמשך המועד (שו"ע תקלד, א).
וכן הדין לגבי גרביים ולבנים (בגדים תחתונים) שרגילים להחליפם בכל יום מפני הזיעה, שלאחר שהשתמשו בכל הנקיים - מותר לכבס הלבנים הנצרכים להמשך המועד.

גיהוץ
מותר לגהץ בגדים בחול המועד גיהוץ ביתי לצורך לבישתם בחג, אבל אסור לקבוע בהם כפלים כדרך גיהוץ מקצועי (שו"ע תקמא, ג; מ"ב ט).

גילוח ותספורת
מצווה להסתפר ולהתגלח לקראת החג. וכדי שלא יתרשלו וייכנסו לחג פרועי ראש ולא מגולחים, מתוך מחשבה שבחול המועד יש זמן למכביר ואז יוכלו להסתפר ולהתגלח, אסרו חכמים להסתפר ולהתגלח בחול המועד. כלומר, למרות שהכלל הוא שמותר לעשות בחול המועד מלאכה שנועדה לטיפול בגוף, אסרו חכמים לספר את שיער הראש והזקן בחול המועד, כדי שיהיו הכל נזהרים להסתפר ולהתגלח לקראת החג, ולא ייכנסו לחג כשהם מנוולים (פרועי ראש) ובכך יבזו את החג (מו"ק יד, א).

האם מותר לגזור שערות הגוף
האיסור חל רק על שיער הראש והזקן, שכאשר הם מגודלים פרא מעבר למה שרגיל אצלו הוא נראה מוזנח ומבזה בכך את החג. אבל על שאר שיער שבגוף לא גזרו חכמים, ולכן מותר להסיר בחול המועד כל שיער שגורם צער. גם שיער השפם אינו נכלל בזקן, ומותר להסירו כשהוא גורם צער (שו"ע תקלא, ח; שעה"צ טו).

האם מותר לעשות 'חלאקה'
מותר לספר קטן ששיערו מגודל וגורם לו צער, שהואיל ועדיין לא הגיע למצוות אין עליו חובה להתכונן לחג, וממילא לא גזרו חכמים שלא לספר אותו בחול המועד (שו"ע תקלא, ו). הנוהגים לחגוג את התספורת הראשונה של בן שלוש ביום הולדתו, רשאים לספר אותו בחול המועד. וגם כאשר יום הולדתו חל לפני החג, מותר להשהות את תספורתו לחול המועד כדי להגדיל את השמחה במועד (גן המלך, באר היטב תקלא, ז; שערי תשובה ז).

גילוח הזקן בחול המועד בזמן הזה
בימינו התעוררה שאלה גדולה: האם מותר למי שרגיל להתגלח בכל יום להתגלח בחול המועד? רבים סוברים שהאיסור במקומו נשאר, שכך גזרו חכמים שלא להסתפר ולא להתגלח בחול המועד. אולם למעשה נראה שהלכה כדעת המקילים וסוברים שכל מי שהתגלח לקראת החג הראשון רשאי להתגלח בחול המועד. שהואיל ולא התרשל בכבוד יום טוב, אלא שהגילוח של ערב יום טוב אינו מועיל לו לכל החג, מותר לו להתגלח בחול המועד. וכך פסק הרב פיינשטיין (אג"מ או"ח א, קסג). וכיוון שמותר להתגלח, הרי שיש מצווה להתגלח כדי לכבד את חול המועד, ובמיוחד מצווה להתגלח לכבוד שבת חול המועד ולכבוד החג האחרון.
אמנם מי שאביו נוהג להחמיר ולא להתגלח בחול המועד, נכון שינהג כמותו ויכבד בכך את אביו.

גזיזת ציפורניים וצחצוח נעליים
מצווה לגזוז את הציפורניים לפני החג, כדי לכבד בכך את החג. ומכל מקום לדעת רוב הפוסקים, גם מי שלא גזז את ציפורניו לפני החג, רשאי לגזוז את ציפורניו בחול המועד, כשם שמותר לעסוק בכל דבר שיש לגוף תועלת ממנו (שו"ע תקלד, א). ויש מחמירים וסוברים שמי שלא גזז את ציפורניו לקראת החג, אינו רשאי לגוזזם בחול המועד. אבל אם גזזם לקראת החג וגדלו, גם לדעת המחמירים מותר לו לגוזזם לקראת החג השני (רמ"א תקלד, ב; מ"ב ב, כה"ח ד).

מותר לצחצח נעליים בחול המועד. ואף שיש מחמירים - העיקר כדעת המקילים, מפני שאין זו מלאכת אומן והיא לכבוד המועד.
מתוך העיתון בשבע
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il